התמיכה הישירה בחקלאים על סך כ-242 מיליון שקלים תקוצץ מתקציב 2023, זאת למרות הפגיעה האנושה בחקלאות כתוצאה מהמלחמה. בעוד הממשלה מבקשת להתהדר בתוספת תקציב של 478 מיליון שקלים לתמיכה בחקלאות עקב נזקי המלחמה, הערב (ראשון) יובא הקיצוץ בתקציב משרד החקלאות לאישור במליאת הכנסת במסגרת תיקוני התקציב שעליהם החליטה הממשלה.

סעיף התמיכה הישירה שיקוצץ מהווה מחצית מסכום התמיכה בנזקי המלחמה לחקלאות. גורם בארגוני החקלאים מסר ל'דבר': "האוצר עובד על כולם בעיניים. נותנים תמיכה מכסף שבעצם חייבים לנו. חוכמה גדולה".

תקציב משרד החקלאות לשנת 2023 שתוכנן לעמוד על 2.209 מיליארד שקלים יקוצץ בכ-242 מיליון שקלים. גם סך ההוצאה התקציבית המותנית בהכנסה תשונה, וכעת מבקשים באגף תקציבים להכפיל אותה מ-245.5 מיליון שקלים ל-560.2 מיליון שקלים. משמעות הדבר היא שיותר מתקציב המשרד מותנה בהכנסות.

כפי שפורסם ב'דבר', סעיף התמיכה הישירה לענפי החקלאות שנפגעו מהפחתת המכסים סומן על ידי הצוות המקצועי שהקים שר האוצר כמקור אפשרי להסטת תקציב למימון הצרכים הנובעים מהמלחמה.

התמיכה הישירה שתוקצבה לשנת 2023 הובטחה לחקלאים כנגד הפחתת המכס על יבוא פירות וירקות, על פי צו שחתם עליו באופן חד-צדדי שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן בחודש מרץ 2022.

התמיכה הישירה עדיין לא שולמה לחקלאים, על אף ששתי פעימות של הפחתת המכסים כבר בוצעו מאז נחתם הצו. הסיבה לכך נעוצה באי-הסכמה על היקף התמיכה ומרכיביה. שינוי ההסכם שנחתם בין משרד האוצר, למשרד החקלאות וארגוני החקלאים לאחר חתימתו ביוני 2022, הוביל לנסיגת החקלאים מהסיכום. אגף התקציבים מחזיק בתקציב, בעוד שהפחתת המכסים לא נעצרה.

בחודשים האחרונים ועדת הכלכלה דנה בנושא מספר פעמים, ואגף התקציבים באוצר אף ננזף על ידי יו"ר הוועדה דוד ביטן על גרירת הרגליים בכל הנוגע להגעה להסכמות וחתימה על הסכם כפי שהתחייב.

בארגוני החקלאים זועמים על ההחלטה. לדבריהם, משרד האוצר מבקש לתקצב את התמיכה בחקלאות עקב נזקי המלחמה בעזרת תקציב התמיכה הישירה שמעולם לא קיבלו, על אף שהם כבר משלמים בפועל על נזקי הפחתת המכסים.

בהצבעה בקריאה הראשונה על חוק יעד הגרעון שר החקלאות אבי דיכטר הצביע בעד. במקביל מתקיימים דיונים בינו לבין ראש הממשלה ושר האוצר לקראת הקריאה השנייה והשלישית. הדיונים מתמקדים כרגע בשלוש סוגיות שישפיעו על החלטתם של חקלאים רבים האם להכשיר בשבועות הקרובים את השטחים והחממות לעונה הקרובה, ולגדל תוצרת חקלאית לקראת חג הפסח.

בסוגיה אחת הושגה הערב הסכמה: שר האוצר הבהיר שיוציא צו שמבטל את הפחתת המכס על פירות וירקות, בתחילת 2024. זאת בניגוד לשאיפת משרד האוצר להשהות את הצו הקיים למשך שנה. ללא ביטול הצו תיכנס לתוקף הפעימה השלישית של הפחתת המכס על ייבוא ירקות ופירות באופן אוטומטי.

בשתי סוגיות נוספות הדעות עדיין חלוקות: הפחתה משמעותית של מחיר המים המושבים, מי שפדן ומי קולחין לחקלאות, וסוגיית התמיכה בחקלאים לטובת עידוד שתילה והסבת שטחים לגידולים נדרשים.

בסוגיית מחירי המים המושבים נמצא תקציב ע"ס 52 מיליון שקלים, אבל טרם התקבל אישור משר האוצר להשתמש בו. לצורך התמיכה לעידוד שתילה שתסייע להבטיח אספקה של ירקות לצרכן הישראלי, דורש שר החקלאות להעמיד 10 מיליון שקלים. כאמור, שתי הסוגיות עדיין במחלוקת והשר דיכטר פועל מול שר האוצר כדי להסדיר הדברים לפני ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן: "מדובר בצעד מקומם אשר שוב פוגע בחקלאים ובחקלאות הישראלית ויותר מכך, מרסק את יחסי האמון הרעועים בין החקלאים לבין משרד האוצר. אם משרד האוצר מסרב להעניק את הכספים אשר שייכים לחקלאים, עליו להחזיר מיידית את המכס לערך המכס שהיה בתחילת שנת 2022".

מנכ"ל מכון "יסודות" עמית בן צור: "החלטת הממשלה לקצץ את התמיכות שמעולם לא הגיעו אל החקלאות היא תמצות הסיפור כולו: מדיניות קצרת טווח, חד-ממדית וחד צדדית. יד אחת פוגעת בחקלאות ומחלישה אותה, והיד השנייה פוגעת עוד יותר. חקלאות אינה אקורדיון. לא ניתן לכווץ אותה לאורך שנים, ואז כשצריך אותה לצפות שהיא תתרחב ברגע אחד. המדיניות כלפי החקלאות שאחראית לביטחון המזון שלנו חייבת להשתנות כדי שנהיה ערוכים בזמן, לאתגרים מולם אנחנו מתמודדים: משבר האקלים, משבר המזון ויישוב הפריפריה".