בהשקה חגיגית שהתקיימה במעלות תרשיחא אתמול בצהריים, הוצגה התוכנית המיוחלת לפיתוח הצפון. בחגיגה השתתפו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, שר הפנים ופיתוח הנגב, הגליל והפריפריה הרב אריה מכלוף דרעי, ראש המנהלת לפיתוח הצפון האלוף (במיל') איתן דנגוט, חברי כנסת, ראשי רשויות מהצפון ופעילים חברתיים. אך מעל לאירוע ריחפה השאלה החמוצה: האם באמת יש סיבה לחגיגה?
"היום זה יום חג, יום בשורה לצפון ולגליל", אמר נתניהו והוסיף, "אני אוהב את הגליל אבל בגילוי לב, הפוטנציאל הגדול עדיין לא מומש ואנחנו באים לשנות את זה היום." גם השר דרעי המשיך באותו הקו, ואמר ״זהו יום בשורה. ישר כח לראש הממשלה שאתה עומד מאחורי התוכנית. כך גם שר האוצר. עשינו יחד את התוכנית ובחודשים האחרונים היינו מגוייסים למטרה החשובה הזו – תוכנית הצפון". השר כחלון אמר, שהתכנית כוללת "15 מיליארד ש"ח שיסייעו לבתי חולים, לטיפוח ההון האנושי לצמצום פערים חברתיים, פיתוח השלטון המקומי, חינוך, רווחה ועוד".
לפי דבריו של שי באבד, מנכ"ל משרד האוצר, יושקעו בצפון 15 מיליארד שקלים בחמש השנים הקרובות, אך רובם כספים צבועים מתוך תקציבי המשרדים והתוספת הייעודית לצפון היא 1.2 מיליארד שקלים בלבד, שכבר נמצאים בתקציב שאושר בשבוע שעבר בכנסת.
רה"מ נתניהו בטקס השקת התכנית לפיתוח הצפון: "ישראל היא מדינה עם גאווה לאומית ואנו לא מגישים את הלחי השנייה. זאת תגובה מושכלת, תקיפה ואחראית." pic.twitter.com/kDv6jPVlTQ
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) December 26, 2016
התוכנית אותה היללו אתמול השרים צריכה לעבור את אישור הממשלה בראשון הקרוב וזו גם הסיבה שראשי הרשויות אינם ממהרים לברך, הם שבעים מהכרזות הממשלה. יו"ר אשכול גליל מזרחי, וראש מועצה אזורית גולן, אלי מלכה אמר בהשקה, "אני שמח שהשרים כחלון ודרעי ואנשי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד הפריפריה, הנגב והגליל קידמו ביחד איתנו תוכנית משמעותית שמובאת לתיקצוב בימים הקרובים בממשלה. אני מאמין שהתוכנית הזו תאפשר לגליל את הפיתוח לו אנו זקוקים". ל'דבר ראשון' אמר מלכה כי עוד מוקדם מידי לחגוג, "אני מחכה ליום ראשון". לדברי ראשי רשויות נוספים יש נושאים הנעדרים מן התוכנית כמו השקעה בחקלאות ובחקלאים ובנושאים הללו הם עתידים לעסוק מיד עם אישורה הצפוי של התוכנית ביום ראשון.
תנועת "שינוי כיוון" היא מובילת המאבק האזרחי לתקצוב מחדש של תכנית הגליל של החודשים האחרונים. מדובר בתנועה יוצאת דופן שספק אם נראתה עד כה, שכללה רבים מראשי העיריות של הצפון יחד עם פעילים חברתיים תושבי הגליל. מובילי "שינוי כיוון" אימצו קו של "ברכהו וחשדהו", כלומר ציינו בסיפוק את הצלחת המאבק אך הדגישו את שאלת הביצוע.
"רוב מוחץ של הדרישות שלנו," ציינו "שינוי כיוון" בהודעתם, "לבניית מנועי צמיחה כלכליים, נענו ותוקצבו. מאבק שניהלנו במשך ארבעה חודשים עם תמיכה חוצת מפלגות, הביא היום בשורה של ממש לאזור וביכולתה לייצר כאן אלפי משרות איכותיות ולעצור את ההגירה השלילית. אם זאת מדגישים בשינוי כיוון כי יש לבחון את יישום התכנית, העובדה שחלק גדול מהכספים בנושאי תשתיות ובריאות הוא כסף צבוע שכבר קיים במשרדים מצריך ועדת מעקב ויישום מצד ראשי הרשויות. נפעל לוודא שאכן מאחורי המילים יש גם תקציבים ומעשים".
כיצד יחולקו 15 המיליארד?
12 מיליארד שקלים יושקעו באשכול תחבורה ותשתיות. 8.5 מיליארד (רב שנתי) יופנו לפיתוח המטרונית ולהקמת רכבת קלה בין חיפה לנצרת, 3.6 מיליארד שקלים נוספים יושקעו בחמש השנים הקרובות לטובת כבישי הצפון להרחבה והקמה, הסדרת גישה, שדרוג מחלפים ועוד.
מיליארד שקלים יושקעו בבריאות ורווחה, יותר מחצי (520 מליון) מהם יושקעו בתוכנית לאומית לקיצור תורים לרבות חיזוק כח האדם בפריפריה. בבינוי תשתיות ומחלקות כלליות, פסיכיאטריות וגריאטריות בצפון יושקעו 235 מליון שקלים ובפיתוח המרכז השיקומי בפוריה ופרוייקטים נוספים 175 מליון שקלים. עוד יושקעו 72 מליון בהרחבת התמיכה בשירותי רווחה ותוכניות קיימות.
800 מליון שקלים יופנו לטיפוח הון אנושי: חינוך פורמלי ובלתי פורמלי 330 מליון שקלים, קידום לימודי מדעים 60 מליון שקלים, בינוי כיתות וגנים חדשים 300 מליון שקלים. על פי התוכנית, גם ההשכלה גבוהה במחוז צפון תזכה לחיזוק משמעותי: הגדלת מספר הסטודנטים ב-40% במקצועות נדרשים, תוספת 500 מכסות סטודנטים לפחות, השקעות נוספות בהיקף של 40 מליון שקלים, וקידום בית הספר לרפואה בצפת.
במה שמכונה 'אשכול פיתוח כלכלי' אמורים להיות מושקעים 650 מליון שקלים המחולקים כך: 150 מליון שקלים לטובת כלים למשיכת חברות לצפון, 140 מליון שקלים לטובת הגדלת פריון העבודה ותמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, 170 מליון שקלים לטובת עידוד החדשנות, המחקר והפיתוח ן-185 מליון שקלים לטובת מענקי תיירות ותשתיות.
240 מליון השקלים האמורים להגיע לחיזוק הרשויות המקומיות יחולקו כך: 170 מליון לתגבור מענקי פיתוח ברשויות המקומיות, והיתר – 70 מליון שקלים להקמת אשכולות נוספים במחוז הצפון ותכניות לפיתוח ארגוני וחיזוק ההון האנושי והרשויות.
בתוכנית מצויים גם 400 מליון שקלים שהם השקעות קק"ל, המתחלקים בין חיזוק תשתיות המחקר, פיתוח מוסדות אקדמיים לרבות מעונות סטודנטים (180 מליון), פיתוח תשתיות תיירות (95 מליון), שדרוג, שיפוץ ובינוי בבית החולים (50 מליון) וקידום המכינות הצבאיות, דיור קבע ודיור במרחב הכפרי (75 מליון).
צעדים אסטרטגיים לטווח הארוך שאינם חלק מהתוכנית שהוצגה נאמדים בעוד כמה מיליארדי שקלים הם: קידום העתקת מחנות צה"ל למחוז צפון, קידום העתקת חברות ממשלתיות למחוז הצפון, העתקת המכון וולקני ו/או שלוחותיו לצפון, שדרוג והקמת אזורי תעשייה, הקמת שד"ת בינ"ל רמת דוד בשיתוף המגזר הפרטי.
גם אופיר שיק, יו"ר עמותת לב בגליל, ממובילי המאבק בעד תקצוב הצפון, ברך "התכנית הלאומית לצפון אכן נוגעת הן במנועי צמיחה משמעותיים ביותר והן בשדרוג מערכות חיוניות לחיים תקינים בצפון. למעלה מ70% מהנושאים ומהפרוייקטים שארגון לב בגליל פעל לקידומם בשנתיים האחרונות, הוכללו במסגרת התכנית. זו בשורה משמחת וחכמה עבור הצפון ועבור המדינה כולה. הצפון בהחלט עלה היום על מפת העתיד של ישראל".
יש לציין כי ככל שלא מדובר בכסף שהתווסף לתקציב המדינה הרי שמדובר בהסטה של תקציבים – כלומר משיכת שמיכת התקציב הקצרה לעבר הצפון, על חשבון אזורים ומגזרים אחרים. קשה להעריך עד כמה מדובר בדבר מה שנעשה על חשבון אחרים, מאחר וקשה להעריך עד כמה המספרים אשר נזרקים במסגרת התכנית הם מעבר לחלקם היחסי של תושבי הגליל מקרב תושבי המדינה – לדוגמא בתקציב פיתוח הכבישים. וסייג אחרון שיש לשים לב אליו ביחס לביצוע התכנית: ממש כשם שהממשלה החליטה על תכנית ממשלתית לפיתוח המגזר הערבי, באותו היקף אגב של 15 מיליארד ש"ח, מאחר וההחלטה מתקבלת כהחלטה כוללנית, ללא גוף ביצועי מרכז וישיר שניתן למעקב ציבורי, הרי שאין מדובר ממש ביציאה לדרך. בין ההחלטה הממשלתית הכוללנית לבין העברה ממשית של תקציבים ישנן בדרך החלטות מינהליות רבות בדרג הפקידות של המשרדים, הכוללים את מנכ"לי המשרדים, הייעוץ המשפטי, העברת תקציב בין משרדי הממשלה, פרסום הודעות ומכרזים, עבודה של כל מדרג הפקידים במשרדים השונים וכו'. ניסיון ההחלטה על תקצוב המגזר הערבי מלמד שמדובר בדרך ארוכה, שכוללת גם התאיידות של חלק מהכספים והתקציבים.