דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

כלכלה / הריבית תישאר 0.1%. פלוג: המשק צומח, אך האינפלציה נמוכה

נגידת בנק ישראל פירטה את השקפת בנק ישראל על מצב המשק: "הצמיחה נאה ושוק העבודה מפגין עצמה", אמרה הנגידה, אך בדבריה ניכרו גם סימני אזהרה בדבר האינפלציה הנמוכה וייסוף היתר בשקל לדבריה, אשר פוגע בייצוא

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

הריבית במשק תישאר 0.1% כפי שהייתה בחודש הקודם. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אמרה היום בתדרוך לעיתונאים כי הריבית צפויה להישאר ברמה זו לטווח ארוך, על אף עליית הריבית בארה"ב, לפחות עד אשר האינפלציה בישראל תתגבר מעט. תחזית הצמיחה של הבנק למשק בשנתיים הקרובות קרובה ל-3% בשנה, לעומת צפי של 3.5% ב-2016.

לפי בנק ישראל הצמיחה במשק השנה עלתה על התחזיות וצפויה להסתכם, כאמור, ב-3.5%. אף כי מדובר בצמיחה מרשימה ביחס לעולם המפותח, רצוי לבחון אותה בהתאמה למשק הישראלי, בו יש גידול טבעי של לפחות 1.7% בשנה, כלומר הצמיחה לנפש היא נמוכה יחסית. הנגידה ייחסה כחצי אחוז מתוך הצמיחה השנתית לתופעה ספציפית – גידול רב ברכישת רכבים פרטיים, ולדעתה תחזית הצמיחה של3.2% ב-2017 ו3.1% ב-2018 משקפת מגמה של צריכה יציבה.

הנגידה הדגישה את האיתותים החיוביים משוק העבודה. לדבריה: "תמונת המצב שעומדת לנגד עיננו כרגע, היא שהמשק צומח בקצב נאה ושוק העבודה מפגין עוצמה, בעוד סביבת האינפלציה ממשיכה להיות מאוד נמוכה". הנגידה ציינה גם את עליית השכר במשק, שעד כה לא גורמת לאינפלציה. מדד המחירים בנובמבר אפילו ירד ב0.4% והאינפלציה השנה תהיה קרובה ל0%, כאשר הטווח הרצוי, באופן רשמי, הוא 1%-3% בשנה.

מצב זה מאותת כי המשך מגמת עליית השכר עשוי להועיל לכלכלה הישראלית. השכר יכול לפעול כגורם המאזן גורמים כלכליים אחרים המהווים לחץ לירידת מחירים שכבר התרחשה – ירידת מחירי האנרגיה והורדת המע"מ בשנה שעברה, ייסוף של השקל מול סל המטבעות, והתגברות מגמת היבוא דרך רכישות באינטרנט. הנגידה ציינה כי עד כה המגזר העסקי ספג את עליות השכר ורק כעת ניכרת התחלה של עליה במחירי הסחורות, שעדיין איננה חזקה יותר מהמגמות האחרות.

לדברי הנגידה, "האינפלציה הנמוכה איננה נובעת מביקושים נמוכים, היות והיא מתרחשת במקביל לגידול נאה בצריכה הפרטית". עם זאת, כשנשאלה הנגידה לגבי עידוד הצמיחה במשק, היא נקטה בגישה שמרנית יחסית כשאמרה ש"יש לטפל ברגולציה על עסקים", "יש להגביר את הפריון במשק". משפטי קסם אלו מהווים חלופה מוכרת להשקעה ממשלתית הנדרשת כל כך במשק ובחברה, וכן למעורבות ממשלתית בהעלאת השכר.

מדובר למעשה במחלוקת המתקיימת בתוך הממסד הכלכלי הישראלי והעולמי, כיצד להביא לצמיחה בימים אלו, מחלוקת ערכית שקשורה בתפיסות כלכליות מנוגדות – האם, לדוגמא, קודם כל יש להשקיע בהכשרת כח העבודה, כך שתרומתם של העובדים למגזר העסקי תהיה גבוהה יותר ורק אז יש לקוות לעליה בשכר, שלא בהכרח תגיע, או שדווקא עליה בשכר, כזרז, יכולה לדרבן את המגזר העסקי לשפר את הפריון באמצעות שיפורים טכנולוגיים. השילוב הנכון בין מדיניות ההשקעה הממשלתית לבין המעורבות הממשלתית בשוק העבודה הוא אחד הדיונים הכלכליים הקריטיים לעתידנו, אך קשה לזהות סימנים לקיומו, לדוגמא במסגרת דיוני התקציב האחרון. יש לשים לב כי עד לעליית השכר הנוכחית השכר הריאלי בישראל היה קפוא כמעט לחלוטין קרוב ל-15 שנה.

בנק ישראל. צילום: נתי שוחט, פלאש 90
בנק ישראל. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הנגידה צופה שבטווח הבינוני והארוך כן נראה אינפלציה שנתית נמוכה, במסגרת היעד של בנק ישראל (עד 3%). לגבי מצב היצוא אמרה הנגידה: "ביצוא מתקיימות שתי מגמות נפרדות: יצוא השירותים שב לצמוח בקצב נאה, בעוד יצוא הסחורות שצמח ברבעון השני שב להתכווץ ברבעון השלישי, כך שלאורך זמן נמשך בו  הקיפאון, על רקע החולשה בסחר העולמי והייסוף האפקטיבי של השקל".

בין אירופה לארה"ב

הנגידה סקרה את מצבן של שותפות הסחר העיקריות של ישראל, האיחוד האירופי וארה"ב, כאשר כל אחת כוללת בערך שליש מסחר החוץ של ישראל: " הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח בקצב מתון, תוך שהגושים העיקריים נעים בכיוונים מנוגדים. בארה"ב חל שיפור בצמיחה במחצית השנייה של השנה, שוק העבודה במצב טוב, והאינפלציה מתקרבת ליעד. מנגד, באירופה ההתאוששות איטית, וכלכלת היבשת נתונה בפני סיכונים פוליטיים לא מעטים. ה-ECB האריך החודש את אופק ההרחבה הכמותית, והאירו ממשיך להיחלש באופן משמעותי".

אף שהנגידה לא התייחסה לכך, ההבדל בין האיחוד האירופה לארה"ב קשור באופן עמוק לבחירה האירופית בהעדפת מדיניות הצנע, שמקשה על יציאה מהמשבר, בעוד בארה"ב נקטו במדיניות מרחיבה, שהגדילה את הגירעון בטווח הקצר, אך גרמה להתאוששות מהירה יותר בתעסוקה, בשכר, בשוק הדיור ובצמיחה הכוללת, המאפשרת את תחילת תהליך עליית הריבית שם. הנגידה הסבה את תשומת הלב לכך שבנק ישראל קובע מדיניות לפי מצב השקל מול כלל המטבעות של שותפות הסחר של ישראל, ולא רק מול הדולר. גם אם שער הדולר נע במגמות מעורבות, בשנה האחרונה השקל התחזק ב-5% בשקלול המטבעות. לדעת הנגידה הדבר נובע פחות מביצועי המשק הישראלי ויותר ממאמצי המדינות בעולם לפחת את שערי המטבעות שלהן. תופעה זו מכונה לעיתים "מלחמת מטבעות" ולכן אותם 5% נחשבים בעיניה ל"ייסוף יתר" שפוגע ביצוא הישראלי. מכיוון שהריבית בישראל כבר אפסית, הכלי בו הנגידה הודיעה כי תמשיך להשתמש הוא הגדלת היתרות של בנק ישראל במטבע חוץ.

שווקי הדיור

הנגידה ציינה כי "מחירי הדיור ממשיכים לעלות באופן מהיר", אך היא צופה שמגמה זו תשתנה בעקבות סדרה של משתנים – גידול בהתחלות הבניה ובמלאי הדירות, עליית הריבית על המשכנתאות וירידה בקצב לקיחת המשכנתאות החדשות וכן ירידה במספר העסקאות בשווקי הדיור. הנגידה הביעה דאגה מכך שבניית הדיור בישראל מתארכת ומספר הדירות שהגיעו לגמר בניה לא עלה, בניגוד למספר התחלות הבניה, שעלה למעל 50,000.

רוכשי הדירות יכולים להמשיך להיות מודאגים ממדיניות בנק ישראל, שכן הנגידה חזרה על עמדתה לפיה עליית מחירי המשכנתא אינה נחשבת בעיניה לבעיה משקית, אלא "הפנמת סיכון" אחראית מצד הבנקים, שנוצרה בגין החמרת הדרישות של יחסי ההון שלהם מצד בנק ישראל. בנוסף, לבנקים יש מגבלות נגד ריכוז יתר בענפים ספציפיים בתיק האשראי, כשלבנקים יש מעט יכולת להעניק הלוואות חדשות למגזר הנדל"ן, אין להם אינטרס להתחרות באמצעות ריבית נמוכה, שכן הביקוש למשכנתאות נמשך גם בריבית גבוהה יותר. לדברי הנגידה, "התפקיד החשוב הוא גידול מתמיד בהיצע", כלומר הטיפול במחוסרי הדיור הוא משימה של הממשלה בלבד ובינתיים מדיניות הריבית הנמוכה של בנק ישראל, בשילוב עם ההנחיות לבנקים לגבי המשכנתאות, תמשיך את השפעתה הקודמת הכוללת גם תרומה לעליית מחירי הדיור.

תקציב המדינה

הנגידה העירה כי תקציב המדינה כולל הגדלה בגירעון ל2.9% באופן שיתמוך בפעילות הכלכלית בטווח המיידי וציינה לחיוב את הגדלת ההוצאה האזרחית לעומת תקציב הביטחון והחזר החובות, ששיעורם מתוך התוצר נשאר דומה, כמאפיינים חיוביים. כאשר שינויים כה קלים וקטנים במדיניות התקציבית של ישראל זוכים מהנגידה למחמאות ניתן להבין  זאת כאמירה הנובעת מגישה שמרנית – לדעתה אין פסול בצעדים שננקטו, אך המינון נראה לה נכון ולא קטן מדי. לאחר שנים כה רבות של חנק תקציבי מעניין לדעת איך הייתה מגיבה הנגידה לו בממשלה היו מחליטים לשנות כיוון באופן אמיתי ולחזור להשקיע באזרחים ולא לחלק כמה פירורים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!