37 מיליון שקלים מהמשטרה ומבתי הסוהר, 100 מיליון שקלים ממשרד המשפטים, וכמעט חמישית מתקציב משרד החקלאות, כולל התמיכות הישירות לחקלאים – מרכז המחקר והמידע של הכנסת חשף את הקיצוצים הרבים שמתכנן משרד האוצר בהצעת התקציב. רובם לא קשורים להסכמים הקואליציוניים, אלא לפגיעה ישירה בתקציבים הרגילים של המשרדים.

השינוי המוצע בתקציב 2023 לא כולל רק הרחבה תקציבית, אלא גם קיצוצים של יותר מ-4 מיליארד שקלים בתקציב 2023. חלקם מוסברים בסיבות טכניות, כמו דחיית הוצאות לשנה הבאה, אבל חלקם מהותיים. הצעת תקציב מלאה לא הונחה על שולחן הכנסת, אך כבר ניתן לראות את הפגיעה הצפויה בשירותים לציבור, שנאמדת ב-3 מיליארד שקלים.

הגורמים המקצועיים במשרד האוצר המליצו לבצע קיצוץ תקציבי גדול בהרבה, אך שר האוצר וראש הממשלה דחו את דרישתם, ואף הקטינו את הקיצוץ במאות מיליוני שקלים, כדי להפשיר חלק מהכספים הקואליציוניים.

המשטרה ובתי הסוהר יספגו קיצוץ של 37 מיליון שקלים, וממשרד המשפטים יקוצצו כ-100 מיליון שקלים. ממשרד החקלאות יקוצצו 364.5 מיליון שקלים, 18% מתקציבו. חלק מהותי בקיצוץ הוא כנראה ביטול התמיכות הישירות לחקלאים של 250 מיליון שקלים. משרדי האוצר והחקלאות מפרים לכאורה את התחייבותם לחקלאים. ברפורמה סוכם על הורדת מכסים על ייבוא (תמיכות עקיבות) ומעבר לתמיכות ישירות, שהם כנראה מתכוונים לא לשלם. חלק מהחקלאים מתמודדים עם ייבוא ממדינות שמעניקות תמיכה ישירה לחקלאים בהן, ולכן עלול להיווצר מתכון להרס שיטתי של הענפים החקלאים שנפתחו לתחרות מול ייבוא.

סעיף הדיור הממשלתי, שמיועד בין היתר להעברת מחנות צה"ל, קוצץ ב-60%, שהם 800 מיליון שקלים.  פיתוח התחבורה יקוצץ ב-460 מיליון שקלים, נוסף על מאות מיליוני שקלים בסעיפי 'הוצאה מותנית בהכנסה'. פיתוח הבריאות יקוצץ ב-154 מיליון שקלים, סעיף 'רשויות הפיקוח' יקוצץ ב-225 מיליון שקלים, ותקציב השיכון יקוצץ ב-212 מיליון שקלים.

העיסוק בכספים הקואליציוניים מאפשר לאוצר להסוות קיצוצים גדולים יותר

התקשורת הכלכלית עוסקת כמעט רק בכספים הקואליציוניים שעדיין לא בוצעו – 2.5 מיליארד שקלים, ששר האוצר הצהיר שיפשיר רק 900 מיליון מהם (קיצוץ של 64%), והממשלה החליטה על הפשרת סכום של כ-1.6 מיליארד שקלים.

רוב הקיצוצים המוצעים הם כלל לא בכספים הקואליציוניים, אלא בסעיפים אחרים. במשרד האוצר לא הגיבו לפניית 'דבר' באשר להסברים לקיצוצים השונים, אך המיקוד התקשורתי בהסכמים הקואליציוניים מקל על האוצר להעביר קיצוצים בסעיפים אחרים בלי תשומת לב ציבורית של ממש ובלי דיון ציבורי כלל.

כמעט בכל הקיצוצים לא מדובר בכספים קואליציוניים, אלא בשירותי המדינה לכלל הציבור. מכיוון שהחלטת הממשלה לגבי התקציב כוללת רק סעיפים ראשיים (2 ספרות) לא ניתן לדעת בדיוק באילו תוכניות מתכוונת הממשלה לקצץ בפועל, וייתכנו קיצוצים רבים נוספים שמוסווים כעת, בתוך סעיף ראשי של משרד שמקבל גם תוספות תקציביות לצד הקיצוצים. רק הנחת תקציב מלא על שולחן הכנסת לקראת ההצבעה עליו, תאפשר השוואה מדויקת של התוספות לעומת הקיצוצים.

כך יחולקו הכספים התוספתיים בתקציב 2023

המסמך מפרט באופן בסיסי את חלוקת הכספים שהממשלה מתכוונת להוסיף:

• 17 מיליארד שקלים להוצאות לחימה – תשלום ימי מילואים, חימוש והצטיידות.
• 1 מיליארד שקלים להוצאות סיוע לנפגעים ולמפונים – שיכון מפונים במלונות או מענקי דיור (שהם 2.1 מיליארד שקלים), מסגרות חינוך חלופיות למפונים, מנהלת תקומה, קצבאות לנפגעים, עידוד תעסוקה.
• 8 מיליארד שקלים לתגבור מערכי ביטחון אזרחיים – משטרת ישראל, שירותי ביטחון מיוחדים, שב"ס ושירותי כבאות, כיתות כוננות, הצטיידות חירום לרשויות המקומיות, מקלטים.
• 8 מיליארד שקלים הוצאות לטיפול במשק – הלוואות בערבות המדינה, תמריצים לתעסוקה, סיוע לחקלאות, מעונות יום, פיצוי מוסדות תרבות, פינוי פסולת עודפת, כרית ביטחון לשיט ולתעופה.
• מיליארד ש"ח תגבור מערכים ממשלתיים – מיגון בתי חולים, בריאות הנפש, רכש תרופות, מערך ההסברה הלאומי.
• 400 מיליון שקלים – נושאים נוספים – התעצמות וכוננות ביהודה ושומרון, ביטחון במרחב הכפרי, צוותי חירום יישוביים, מכינות קדם צבאיות וגרעינים משימתיים.
• 05 מיליארד שקלים – הוצאות בלתי צפויות.

נוסף על כך, יוגדלו סעיפי ה'הוצאה המותנית בהכנסה' בכ-9.6 מיליארד שקלים, ש-7 מיליארד שקלים למשרד האוצר ו-1.3 מיליארד שקלים למשרד החינוך, אך אין פירוט על הייעוד של כספים אלו.

תת-ביצוע של התקציב השנה ובשנים הקודמות

המסמך מפרט את היקפי תת-הביצוע התקציבי – שהופכים לעודפים שניתן להעביר לתקציב של השנה הבאה. לפי נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר, ב-2022 לא נוצלו כ-41.5 מיליארד שקלים מתקציב המדינה, 17.5 מיליארד שקלים מהם היו התחייבויות לשנים הבאות. מאז אישור התקציב במאי עד 29 בנובמבר 2023, הועברו עודפי תקציב של 30.4 מיליארד שקלים מ-2022.  עודפי התקציב שהועברו יישארו בתקציב המדינה ל-2023 ויחולקו בין סעיפי התקציב כפי שאושר.

לפי המסמך, התחזית המעודכנת של הכלכלן הראשי באוצר מנובמבר, היא שהצמיחה השנה תסתכם ב-2%, והצריכה הציבורית תגדל ב-3.1%. ייבוא הסחורות והשירותים יירד ב-4.3%. הכנסות המדינה ממסים ואגרות יגיעו לכ-410 מיליארד שקלים, לעומת 436 מיליארד שקלים בתחזית שנערכה רק באפריל האחרון. עלות המלחמה תסתכם ב-200-150 מיליארד שקלים, ואילו האינפלציה צפויה להגיע ל-4.2% השנה, לא רחוק משיעורה בשנה שעברה – 4.4%.