דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י' בניסן תשפ"ד 18.04.24
20.5°תל אביב
  • 15.0°ירושלים
  • 20.5°תל אביב
  • 19.3°חיפה
  • 21.6°אשדוד
  • 19.1°באר שבע
  • 30.4°אילת
  • 21.7°טבריה
  • 17.7°צפת
  • 20.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
החברה הערבית

מצוקת המיגון בכפרים הלא מוכרים: "הסיכון של אזרח בנגב להיהרג מפגיעת טיל גבוה פי 2,200"

8 בדואים נהרגו מטילים מאז 7 באוקטובר, 7 מהם מהכפרים הלא מוכרים | בדיון משותף של שלוש ועדות בכנסת דובר שוב על פערי המיגון: "פיקוד העורף אישר לקיים לימודים, אבל הילדים לא נשלחים לבתי הספר, כי הם לא ממוגנים וההורים מפחדים"

נחיתת רקטה בכפר לא מוכר בנגב (צילום: מועצת הכפרים הלא מוכרים)
נחיתת רקטה בכפר לא מוכר בנגב. מנכ"לית מועצת הכפרים לא מוכרים: "האמירה הכללית שבמלחמה אין הבדל בין אדם לאדם פשוט לא נכונה" (צילום: מועצת הכפרים הלא מוכרים)
יניב שרון

74 מיגוניות בלבד מוצבות בכפרים הבדואיים הלא-מוכרים בנגב. בשלושת הכפרים שהיו בהם נפילות ביום הראשון למלחמה מוצבות רק 5 מיגוניות. לפי מפתח של מיגונית ל-12 אנשים, נדרשות בכפרים הלא מוכרים 2,071 מיגוניות, ובאותם שלושה כפרים 173.

עמותת יוזמות אברהם הציגה את הנתונים בדיון משותף של הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה, הוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל והוועדה המיוחדת לזכויות הילד אתמול (רביעי).

הדיון נפתח בדקת דומייה ובהקראת שמות 8 הנרצחים הבדואים, ש-7 מהם התגוררו בכפרים לא מוכרים. בדיון עלו פערי המיגון בין האוכלוסייה הבדואית לאוכלוסייה היהודית, וכן פערי המיגון בתוך האוכלוסייה הבדואית. המועצה המקומית תל שבע הודיעה על ביטול יום הלימודים היום בעקבות האזעקות והנפילות בשטחה. ההודעה תקפה גם למוסדות החינוך המיוחד.

מנתוני פיקוד העורף, מ-7 באוקטובר עד 5 בדצמבר היו 197 התרעות ברשויות המקומיות הבדואיות. אזורי התרעה הוגדרו ברהט, בלקיה, בערערה, בשגב שלום, בתל שבע, בכסייפה בחורה וביישובי מועצת נווה מדבר, אך רק בארבעה מתוך שבעת יישובי מועצת אל-קסום. ביישובים הלא-מוכרים לא הוגדרו אזורי התרעה עד המלחמה. לפי המשרד לשוויון חברתי, רק ב-18 באוקטובר הוגדרו היישובים הלא מוכרים כאזור מיושב לצורכי מערכת ההתרעה.

רק ל-56% ממוסדות החינוך ברשויות הבדואיות בנגב יש מיגון מלא (73 מתוך 127 מוסדות), ול-21% ממוסדות החינוך (26 מוסדות חינוך) אין מיגון כלל, לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

סא"ל יונתן אלשיך מפיקוד העורף הסכים שקיימים פערי מיגון גדולים באזור הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. "במלחמה הזאת פרשנו מיגוני 'הסקו' במרחב הכפרים הלא מוכרים. מדובר בפטנט אמריקאי של שקים שממלאים בחול מקומי. זה פתרון טוב יותר ממיגונית, שמאפשר מיגון להרבה אנשים בפרישה רחבה ובזמן יחסית קצר. הצבנו אותם ליד ריכוזי האוכלוסייה בתיאום עם המשפחות ונציגי היישובים. בתחילת ינואר צפויים להגיע עוד ממגנים כאלה. יש תוכנית בשיתוף המשרד לשוויון חברתי לפרישת מיגוניות. בשלב הזה רכשנו 80 מיגוניות שמגיעות בשלבים, ואנחנו מפזרים אותן בתחנות היסעים לבתי ספר".

מיגוניות מסוג האסקו בכפר אלסרה. מגינים על החוסים בהם בצורה חלקית מאוד (צילום: כדיה לוי)
מיגוניות מסוג האסקו בכפר אלסרה. מגינים על החוסים בהם בצורה חלקית מאוד (צילום: כדיה לוי)

בישיבה קודמת של ועדת הכספים על מיגון הכפרים הלא מוכרים עלתה דרישה מצד חברי הכנסת לא לממן הצבת מיגוני הסקו, מכיוון שאין להם תקרה, ולפיכך הם מגינים על החוסים בהם בצורה חלקית מאוד. חברי הכנסת אלי דלל (הליכוד) ומיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) ביקשו להציב את המיגוניות בבתי הספר שנותרו ללא מיגון במקום בתחנות ההיסעים.

אלשיך השיב שלא ניתן למגן בתי ספר באמצעות מיגוניות. "יש תקינה ברורה למיגון בתי ספר. שאלת קיום הלימודים נתונה להחלטתו של אלוף הפיקוד, שבמצב של איום לא מאפשר פתיחה של מוסדות שאין בהם מיגון תקני".

ד"ר יעלה רענן, מנכ"לית המועצה המקומית לכפרים הלא מוכרים: "במצב הנוכחי, האמירה הכללית שבמלחמה אין הבדל בין אדם לאדם פשוט לא נכונה. על פי בדיקה שערכנו, הסיכון של אזרח בנגב להיהרג מפגיעת טיל הוא פי 2,200 יותר מכל אזרח אחר במדינה. 7 כבר נהרגו מנפילות טילים עד כה, והם חשופים ומופקרים עד היום. פיקוד העורף אישר לקיים לימודים, אבל הילדים לא נשלחים לבתי הספר, כי הם לא ממוגנים וההורים מפחדים.

"לזה נוספת הפגיעה הממושכת בילדים בחברה הבדואית, שגם בקורונה לא למדו, כי התשתיות לא אפשרו לקיים לימודים מרחוק. כל דבר כזה גורע מהסיכוי שלהם לסיים את הלימודים". באשר לממגני ההסקו אמרה: "טיל שייכנס פנימה יהרוג את כל מי ששוהה בפנים".

ח"כ ואליד אלהואשלה (רע"ם): "נושא המיגון בלבד מצריך תקצוב משמעותי של כחצי מיליארד שקלים. ארגונים אזרחיים ניסו לתת מענים, אבל אין להם תקציב לספק פתרון רחב. האחריות הזאת מוטלת על המדינה בלבד. הגיע הזמן שהמדינה תשנה דפוסי חשיבה כלפי החברה הערבית בכלל, וכלפי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב בפרט. שתתחיל בדרך חדשה מולם, כדי שיחיו בשוויון מלא".

ח"כ אלעטאונה (חד"ש-תע"ל): "המענה הוא להכיר בכפרים".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) קרא בדיון לעבור משיח המשילות והפשיעה בחברה הבדואית לשיח של תקווה והזדמנויות לעתיד. "לפעמים צריך כנראה לקבל סטירה, בעיטה קשה, כדי להבין מה נכון לעשות". הוא הדגיש שיש לממשלה כל היכולות הנדרשות כדי לפתור את הבעיות, ומה שחסר הוא רצון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!