האינפלציה השנתית בארה"ב ירדה בחודש נובמבר ל-3.1% מ-3.2% באוקטובר, בהתאם לתחזיות, כך לפי הלשכה לסטטיסטיקת עבודה בארה"ב. אינפלציית הליבה נותרה על 4%. ברמה חודשית עלו המחירים ב-0.1%, בניגוד לתחזית שיישארו ברמתם מחודש אוקטובר.

המרכיב המשמעותי בעליית המחירים הוא עלייה של 0.4% במדד מחירי המגורים, הכולל בתוכו שכירות וגם שכירות-דמה לבעלי דירות, הנגזרת משווי הבית בו הם גרים. להוצאות אלו משקל משמעותי במדד המחירים, שכן הן מהוות חלק ניכר מההוצאה החודשית של משקי הבית. העלייה במדד המגורים קוזזה חלקית על ידי ירידה במדד מחירי האנרגיה, שפחת ב-2.3% בחודש נובמבר.

אינפלציית הליבה, שמתעלמת ממחירי האנרגיה והמזון התנודתיים, נשארה על 4% ברמה שנתית ועלתה ב-0.3% ברמה חודשית, בהתאם לתחזיות הכלכלנים. גם במקרה הזה, מדד המגורים הוא האחראי המרכז לעלייה, אלא שאינפלציית הליבה אינה כוללת את מדד האנרגיה, ולכן היא עלתה בשיעור גבוה יותר מהמדד הרחב.

לפי סקר של מרכז המחקר פיו, מחירי השכירות הגיעו לשיא כל הזמנים בארה"ב. הסקר מצא שחצי מהשוכרים בארה"ב מוציאים 30% או יותר מהכנסתם על שכירות, ורבע מהם מוציאים יותר מ-50%.

העלאות הריבית האגרסיביות של הבנק המרכזי האמריקאי, שנועדו להילחם באינפלציה, משפיעות על שוק הדיור דרך השפעתן על ריביות למשכנתאות. אלא שהבלימה בעליות מחירי הדיור מוגבלת ביכולתה לפתור את הבעיה לאורך זמן. בטווח זמן קצר, עליית הריביות דוחה רכישת בתים ומביאה יותר משקי בית לשכירות. אלא שעקב הירידה בעסקאות, בניית הבתים מאטה, מה שמביא לבעיות הספקה בטווח הארוך שתומכות בעליות המחירים. מחקר שניתח תוצאות של 37 מחקרים בנוגע להשפעות העלאות הריבית על מחירי הדיור, מצא שהן זמניות, ושלאורך זמן מחירי הדיור ממשיכים לעלות.