ועדת הכספים אישרה אתמול (שלישי) פתרון להפרה בפועל של חוק יסוד משק המדינה, בעזרת דחיית מועדים של הגשת תחזיות ותיקונים לתקציב. לפי הצעת החוק, דו"ח ההפרשים יוגש לכנסת עד 21 בדצמבר, חוק התקציב יוגש לכנסת עד 20 בינואר 2024, והקיצוץ הרוחבי הקבוע בחוק במידה וההליך הקבוע בו אינו מושלם, יחול ב-19 בפברואר.
לפי החוק הקיים, בין ה-15 באוקטובר ל-1 בנובמבר אמורה הממשלה להגיש לוועדת הכספים דו"ח הפרשים, לגבי הפערים בין התקציב של השנה השנייה בתקציב דו שנתי, כמו תקציב 2024, לבין עדכונים לגבי ההנחות הכלכליות עליהן הוא מבוסס, כדי לאשר בוועדה התאמות תקציביות.
ב-7 באוקטובר פרצה מלחמה, ומשרד האוצר כלל לא הכין את המסמך בעבור הממשלה. המשמעות הפשוטה של הדבר ללא התיקון היא אבסורד, שכן ב-1 בינואר אמור לחול קיצוץ רוחבי מבלי שמשרד האוצר דיווח מה הגובה הדרוש.
תיקון חוק היסוד, אושר היום לקריאה שנייה ושלישית מציב לוחות זמנים חדשים, כאשר במקרה כשהתרחש אירוע חריג ובלתי צפוי שיש לו השלכה פיסקלית משמעותית, תחול דחייה של עד 50 ימים במועדי המנגנון, תוך שמירה על פיקוח הכנסת על ההליך. תחילה, ביקשה הממשלה לקבוע הוראת שעה שדוחה את המועדים ופוגעת בסמכות ועדת הכספים להתערב בו, מה שנדחה בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה.
מנגנון דו"ח ההפרשים שנחקק השנה בתיקון חוק היסוד למשק המדינה ב-22 בפברואר, מגביל את יכולת הממשלה להשתמש בתקציב דו-שנתי וקובע מנגנון התאמות במקרה כזה. אם לפי דוח ההפרשים היה צפוי הפרש הוצאות מעל תקרת ההוצאה או הפרש גרעון מעל הגירעון המאושר, וסעיף ההתאמות לא מכסה אותו, על שר האוצר להגיש לאישור הממשלה תכנית מאזנת לכיסוי ההפרשים. סעיף זה עומד על 2 מיליארד שקלים בשנת 2024, ולכן איננו רלוונטי כיום.
אם לא בוצעו הפעולות לפי התכנית המאזנת או שבוצעו רק חלק מהן – תובא לאישור הוועדה תכנית להפחתת ההוצאה הממשלתית המותרת או סעיפי ההוצאה, לפי העניין, והוועדה תהיה רשאית לבצע בתכנית שינויים. לא אושרה תכנית כאמור, בהתאם לחוק היסוד תתבצע הפחתה של סכומי התקציב באופן שווה בגובה הפרש הגירעון או הפרש ההוצאות לכיסוי ההפרשים.
בתוספת לתיקון, שנוגעת במקרים של תקציב נוסף, בדומה לתקציב הצפוי לשנת 2024, קובעת הצעת החוק כי אם החליטה הממשלה שהתכנית המאזנת תכלול הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים השנייה או הצעת חוק לתיקון חוק תקציב לשנת הכספים הזו, תונח הצעת חוק כאמור על שולחן הכנסת במועד שלא יפחת מ-30 ימים לפני תום תקופת הדחייה.
בתקציב 2024 צפויות תוספות גדולות לתקציב הביטחון וכן תוספות לנושא תמיכה בעורף כתוצאה מהמלחמה. כנגדן, צפוי משרד האוצר להציע קיצוצים עמוקים בתקציב הרגיל, לצד העלאת מסים וגם הגדלה של הגירעון. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) הודיע כי הוא מתנגד להעלאות מסים בעת הזו ותומך בקיצוצים עמוקים בתקציב וכן בהפרטת התעשיות הבטחוניות הממשלתיות, כמקור הכנסה חד פעמי. באופוזיציה תומכים בעיקר בקיצוץ הסעיפים המגזריים בהסכמים הקואליציוניים.
הגדלת מסגרת תקציב המדינה יכולה להתרחש בשתי דרכים משפטיות. האחת היא שמירה על מסגרת ההוצאה הקיימת ולצידה יצירת "קופסה" תקציבית חד פעמית, באותה המתכונת שאמורה הכנסת לאשר השבוע לשנת 2023. אפשרות אחרת היא שינוי עמוק יותר, הכולל הרחבה של תקרת ההוצאה השנתית או ביטול שלה, תוך יצירת גמישות נוספת לממשלה להגדיל הוצאות בתקציב הרגיל, שאיננה קיימת היום.
תקרת ההוצאה החלה כהוראת שעה ביוזמת בנימין נתניהו, כשהיה שר אוצר בממשלה בראשות אריאל שרון משנת 2003, והפכה להוראת קבע תחת ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שנבחר לתפקיד לאחר כניסתו של שרון לתרדמת. תקרת ההוצאה בישראל קשיחה במיוחד, שכן היא מונעת הגדלת הוצאות גם כאשר קופת המדינה נמצאת בעודף, כפי שהתרחש בשנת 2022, שהסתיימה בעודף של 10 מיליארד שקלים.
