"הרשות הפלסטינית לא רוצה ולא יכולה לשלוט בעזה", אומר ל'דבר' פנחס ענברי, חוקר ועיתונאי ותיק לענייני ערבים והמזרח התיכון. "גם השליטה שלה בגדה מתפוררת, ובאזורים רבים כלל לא קיימת".

ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. במשך עשורים הוא סיקר ופירש כעיתונאי את הסוגיה הפלסטינית, והיחס אליה במזרח התיכון ובעולם בכלל, כולל ב'דבר'. לשיטתו, סוגיה זו היא המפתח לשלום עם הסעודים, אלא שלממשלת נתניהו יש עדיפויות אחרות.

"הסעודים והאמריקאים מחכים לישראל. אבל כל עוד הבעיה הפלסטינית בוערת, הסעודים כבולים. זו אחת הסיבות למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אבל גם אנחנו, עוד לפני המתקפה, אחראים להבערת הסוגייה הפלסטינית בגדה המערבית ובהר הבית. נתניהו נותן לסמוטריץ' ובן-גביר לחרב את סיכויי השלום כי הוא מעדיף את הקואליציה שלו על פניי הנורמליזציה עם הסעודים."

את הרעיון שהשליטה לעזה תעבור ב'יום שאחרי' לרשות הפלסטינית שולל ענברי על הסף. הוא מוסיף: "הנשיא ביידן יודע שזה לא יעבוד, כי הסעודים אמרו לו שאי אפשר לסמוך על אבו-מאזן. כשהוא אומר שהרשות תשלוט בעזה הוא מתכוון רק לתווית, שחשובה בשל ההכרה הבינלאומית לה היא זוכה. בפועל, תוקם ועדה שעוד לא ברור מי יהיו חבריה, אבל אלו לא יהיו אנשי הרשות".

מוקדי כוח עצמאיים בחברון, בג'נין וברמאללה: שליטת אבו מאזן מתפרקת

מדוע אתה ומומחים אחרים לא מאמינים שהרשות הפלסטינית יכולה לשלוט בעזה?
"הרשות קיבלה הזדמנות חד-פעמית מאומות העולם ומישראל להקים ממלכתיות פלסטינית לקראת מדינה, והיא פישלה בגדול. [הכוונה להסכמי אוסלו, ג.ר.] כמובן שהיא מאשימה את ישראל, אבל הכישלון שלה התחיל בתקופה של ממשלת שמאל בראשות אהוד ברק, שהייתה מוכנה לתת לה הכול. אם היא לא הצליחה עם ממשלה כזו, מה לה כי תלין? אבל חשוב מכך, הרשות מתפוררת. אבו-מאזן ובני דורו לא שולטים אפילו בגדה, הכול מתפרק להם בידיים."

פנחס ענברי. "הסעודים והאמריקאים מחכים לישראל, אבל כל עוד הבעיה הפלסטינית בוערת, הסעודים כבולים" (צילום: ללא קרדיט)

מה קורה בגדה?
"בחברון הגוף הבולט הוא לשכת המסחר, שרוב פעילותה בקשרים עם הירדנים. אין להם שום זיקה לרמאללה. תסתכל על הייצוג של חברון בממשלה הפלסטינית, הוא מזערי. חמולת ג'עברי, שהיא הגדולה בחברון, לא מיוצגת בכלל. אין שום אוריינטציה לרמאללה, אלא לרבת עמון, למפרץ ודרך אגב, גם לישראל.

"בג'נין המצב קיצוני עוד יותר; מדובר בקולקציה פרו-איראנית שנלחמת נגד רמאללה. ובשכם יש את התנזים במחנה הפליטים בלאטה, שלא בדיוק קשור לרמאללה."

אבל התנזים הוא חלק מהפת"ח.
"רק בשם. התנזים במחנה בלאטה פועל באופן עצמאי ללא קשר לרמאללה. כשאכרם רג'וב, בזמנו מושל שכם, ניסה להתמודד עם התנזים בבלאטה, הם הרגו את סגניתו הנוצרייה, והוא ברח עד שנעשתה סולחה.

"אפילו ברמאללה יש ארגוני שמאל מרקסיסטים שהם אופוזיציה לאבו-מאזן. חמולת ברגותי, שהיא הגדולה ברמאללה, התחברה עכשיו לחמאס בגלל מורת הרוח של מרואן ברגותי מכך שהרשות הפלסטינית לא מנסה לשחרר אותו."

מרואן ברגותי, אחד המנהיגים הפלסטיניים הפופולריים ביותר ומי שנידון ל-40 שנות מאסר על טרור, בהקראת גזר דינו. "ברגותי התחבר לחמאס בבתי הכלא, והחמולה שלו בעקבותיו" (צילום ארכיון: משה מילנר / לע״מ).

מרואן ברגותי נעצר על ידי צה"ל במבצע חומת מגן ב-2002, לאחר שהנהיג את ארגון התנזים במהלך האינתיפאדה השנייה. הוא נשפט לחמישה מאסרי עולם ו-40 שנות מאסר בגין מעשי טרור בהם נרצחו חמישה ישראלים ונפצעו רבים, ומאז יושב בכלא הישראלי. הוא אחד המנהיגים הפלסטיניים הפופולריים ביותר. ב-2016, בעודו בכלא הישראלי, זכה במקום הראשון בבחירות לוועד המרכזי של הפת"ח.

"ברגותי התחבר לחמאס בבתי הכלא והחמולה שלו בעקבותיו", אומר ענברי, "אתה לא תמצא שום ברגותי במשרה או במשרד ברמאללה, למרות שמדובר בחמולה הגדולה ביותר בעיר".

"אבו מאזן עדיף על החמאס, אבל לא פרטנר"

האם ניתן לשקם את כוחה של הרשות? האם אבו-מאזן פרטנר במקרה כזה?
"אבו-מאזן אינו פרטנר, וצריך פשוט להקשיב לו כדי להבין את זה. אם יש דבר אחד שלמדנו מהחמאס זה שצריך להקשיב למה שהם אומרים, כי הם מתכוונים לכך. בנאומו האחרון באו"ם אמר אבו-מאזן שהוא רוצה מדינה פלסטינית בגבולות 47 לפי חלוקת כ"ט בנובמבר ומעבר בטוח בין הגדה המערבית לעזה. ברור שישראל לא יכולה לקבל את הדברים הללו.

"אבו-מאזן עדיף על החמאס, בזה אין ספק. הוא הפקק שעוצר את השתלטות חמאס על הגדה. אבל כדי הרשות תהיה רלוונטית, כל ההנהגה שלה צריכה להתחלף וכרגע אין כוחות רציניים ומתונים שיכולים לרשת אותו."

הנשיא ביידן הציע רפורמה ברשות והשתמש במונח "רשות מחודשת".
"ביידן דיבר על רפורמה ברשות כי הוא הבין מהסעודים, ולא מאיתנו, שהרשות אינה רצויה. הרשות לא תסכים לפירוז, ותרצה מעבר בטוח ואת כל הטריטוריה, מה שלא רלוונטי. לכן ביידן אמר רפורמה, אבל זהו חזון אחרית הימים, אין סיכוי שזה יקרה עם חבורת הגנבים של אבו-מאזן."

אז מדוע האמריקאים מתעקשים שעזה תעבור לשליטת הרשות?
"ההצעה של ביידן היא ועדה לניהול עזה בראשות הרשות הפלסטינית. הסיבה לכך היא שהרשות היא הגוף שמוכר באופן רשמי בעולם כריבון בעזה. התווית של הרשות תישאר, אך זהות חברי הוועדה לא ידועה וככל הנראה לא תורכב מאנשי הרשות.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן עם אבו מאזן. "ביידן מבין שצריך את התווית של הרשות, אך ברמה מהותית לא מדובר באותה רשות פלסטינית, וכחלק מההצעה שלו לישראל יהיה חופש פעולה צבאי ברצועה" (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

האמריקאים לא שכחו שלרשות ניתנה הזדמנות למשול בעזה והיא נכשלה. הם ציידו את הפת"ח בנשק רב ובטכנולוגיות מתקדמות כדי להגן על שליטת הרשות מחמאס, אך הרשות נכשלה והכול הגיע לחמאס.

"הנשיא מבין שהם חייבים את התווית שמוכרת לעולם, אך ברמה מהותית לא מדובר באותה רשות פלסטינית, וכחלק מההצעה שלו לישראל יהיה חופש פעולה צבאי ברצועה. זוהי הצעה מצוינת מבחינת ישראל אבל, כפי שאנחנו רואים, נתניהו מייצר תבהלה כלפיה משיקולים פוליטיים."

מהי עמדת הסעודים?
"הסעודים הם אלו שהסבירו לאמריקאים שלא ניתן לסמוך על אבו-מאזן. כאשר יורש העצר הסעודי בן סלמאן הוביל מהלך של פיוס ערבי כדי להתפייס עם תימן, אבו-מאזן הוזמן וביקש מבן סלמאן להחזיר את הסיוע הכלכלי הסעודי. יורש העצר אמר לו שיבדוק את העניין וכמבחן שלח שגריר סעודי לרשות. השגריר הגיע עם כתב האמנה לאבו-מאזן אך הוא לא קיבל אותו ושלח אותו לשר החוץ, מדובר בהשפלה כפולה, מכיוון שבאופן מסורתי השגריר מגיע עם כתב האמנה לנשיא, ובגלל ששר החוץ בכלל מזוהה עם הציר האיראני שסעודיה נמצאת עמו במאבק. בעקבות העלבון הסעודים לא מעוניינים לעבוד עם אבו-מאזן ולהיפך. מבחינתם צריך להעיף אותו ואת אנשיו."

הטראומה של המלחמה יכולה להצמיח כוחות פרגמטיים

ביחס להנהגה פלסטינית חלופית שעשויה לצמוח, ענברי אומר: "נקודת המפתח והתנאי הראשי שישראל צריכה להציב היא החלפה כוללת של מערכת החינוך האיומה והנוראה של אונר"א. המערכת של אונר"א והרשות ג'יהאדיסטית, היא מפיצה שנאה ומסיטה להתנגדות אלימה. הדבר נכון לגדה המערבית ולרצועת עזה.

"כשהייתי בבית-לחם לטובת כתבה על הפליטים מהדור הראשון, דור 48, דיברתי איתם במעין בית-קפה כשבדיוק יום הלימודים בבית הספר הסמוך הסתיים. הילדים כולם יצאו עם רובים מפלסטיק, חלק מיום הפעילות שלהם בבית הספר.

"הדבר השני הוא שצריך לדרוש מעזה הוא חרטה וסליחה על הטבח בעוטף עזה. עמידה בשני התנאים הללו תצביע על נכונות לכיוון חדש".

את זהות אנשי הוועדה המוצעת למשול בעזה אנחנו עוד לא יודעים, ולא ברור אם אפשרות זו תתממש. האם רפורמה כזו אפשרית ברשות הפלסטינית?
"שוב, מדובר בחזון אחרית הימים. כל ההנהגה הנוכחית של הרשות צריכה להתחלף לטובת זאת וכרגע אין כוחות שיכולים לרשת אותה.

אז מה ישראל צריכה לעשות?
"אנחנו צריכים לחשוב כלכלה ולא פוליטיקה, ולהיפטר מהגישה לפיה אנחנו ממליכי מלכים. אנחנו יודעים איך זה נגמר עם ערפאת. הדוגמה של לשכת המסחר בחברון היא טובה, מדובר באנשים פרגמטיים שרוצים פיתוח כלכלי וניתן לעבוד איתם.

"יכול להיות שבעקבות ההרס שמתרחש עכשיו ברצועה יתפתחו יוזמות כאלו ואנחנו צריכים לעודד אותן, אם כי חשוב שלא אנחנו נמליך אותן אלא שהן יתפתחו עצמאית כמו בחברון. הטראומה של המלחמה הנוכחית יכולה להצמיח כוחות מתונים ופרגמטיים, שמודעים לנזק של הפונדמנטליזם האסלאמי."

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עולה להר הבית עם ראש מנהלת הר הבית, הרב שמשון אלבוים. "זה ברור שלעורר את נושא הר הבית לא רק יגרום להבערת הסוגייה הפלסטינית, אלא גם ימנע מהסעודים כל יכולת להתקדם בהסכמים איתנו" (צילום: מנהלת הר הבית)

מהי השפעת ישראל על זהות הממשל בעזה ביום שאחרי?
"כרגע האמריקאים והסעודים מחכים לנו ורוצים שנהיה שותפים בשיח אבל אנחנו, משיקוליו הפוליטיים של נתניהו, מפספסים את ההזדמנות. אנחנו צריכים להיות מעשיים וריאליים לגבי עזה. זה יפה מאוד לדבר בסיסמאות כנגד הרשות הפלסטינית, אבל זה לא מעשי, ואם ישראל לא תיכנס לתמונה מהר היא תיתקע בעזה להרבה זמן.

"ישראל החליטה להיכנס בכל הכוח לגדה המערבית, וזה טוב, כי היא ממקדת את המאמצים בכוחות שגם סעודיה רוצה להיפטר מהם: התנזים, הג'יאהד האיסלאמי וחמאס, שהם שלוחה של איראן. סעודיה רוצה שקט בנושא הפלסטיני, היא מחכה שישראל תנקש את העשבים הרעילים בגדה ותנצח את חמאס בעזה. אז תיווצר הזדמנות. אבל סדר היום של נתניהו לא מאפשר התקדמות בערוץ הזה.

"אפשר לראות את זה במה שקורה עכשיו בגדה לצד פעילות צה"ל, ובמה שהתרחש לפני הטבח ב-7 באוקטובר. במקום שקט בגדה, סמוטריץ' ובן-גביר הלכו לחווארה, וגרוע מכך, להר-הבית. זה ברור שלעורר את נושא הר הבית לא רק יגרום להבערת הסוגייה הפלסטינית, אלא גם ימנע מהסעודים כל יכולת להתקדם בהסכמים איתנו, בגלל המשמעות הדתית שלו באסלאם".