דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
21.4°תל אביב
  • 20.2°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 21.5°חיפה
  • 22.9°אשדוד
  • 23.6°באר שבע
  • 32.6°אילת
  • 24.3°טבריה
  • 21.2°צפת
  • 22.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

מס ירושה, מיסוי עשירים ומדיניות מרחיבה: ההצעה החלופית למימון המלחמה

במקום פגיעה בשירותים חברתיים, חוקרי מרכז אדוה מציעים שהשכבות החזקות הן שיישאו בנטל הכלכלי של המלחמה | מס על ירושות מעל 5 מיליון שקלים בלבד יניב כ-7 מיליארד שקלים בשנה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב המלחמה (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב המלחמה (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)
גל רקובר
גל רקובר
כתב כלכלי
צרו קשר עם המערכת:

מימון המלחמה באמצעות מיסוי עשירים במקום קיצוצים, כך מציע נייר מדיניות חדש של מרכז אדוה המתפרסם היום (שני).  החוקרים קוראים להחלת מיסוי על בעלי הכנסה גבוהה והרחבת השימוש בחוב למימון המלחמה, שיקום יישובי עוטף עזה, וחיזוק המערכות הציבוריות. בין צעדי המיסוי המוצעים: מס עושר, מיסוי ירושות גבוהות והרחבת מערכת מדרגות המס. אולם גם צעדי מיסוי אלו, לפי כותבי הנייר, לא יספיקו למימון הנדרש נוכח הגרעון החברתי, הפיגור של ישראל במימון השירות הציבורי ביחס ל-OECD, ולכן נדרשת גם הרחבה זמנית של החוב הציבורי.

בנייר המדיניות שנכתב על ידי ד"ר שלמה סבירסקי, פרופ' דני פילק וירון הופמן-דישון, מתנגדים הכותבים לכוונת האוצר לממן את המלחמה והשיקום באמצעות קיצוצים בסעיפים אחרים, כלומר בשירותים החברתיים. לשיטתם, מדיניות הצנע התקציבי ארוכת השנים היא הסיבה לכשל המערכות הציבוריות, לא רק הביטחוניות, בתגובה למתקפת החמאס ב-7 לאוקטובר. מסיבה זו, הם גורסים שיש לנקוט במדיניות מימון שתאפשר הן את מימון המלחמה והשיקום והן את חיזוק השירותים הציבוריים הסובלים מתת-תקצוב ארוך שנים. לפי דו"ח של פורום ארלוזורוב, ישראל מפגרת ב-171 מיליארד שקלים בשנה מאחורי ממוצע ה-OECD בהשקעה בשירותים האזרחיים.

את המדיניות החלופית הם מבססים על מיסוי בעלי הכנסה גבוהה והרחבה בטווח בינוני של החוב הציבורי. מיסוי העשירים המוצע מורכב ממס עושר, מיסוי ירושות גבוהות והרחבת מדרגות המס. מס עושר הוא צעד שמכוון להון במקום להכנסה של פרטים, ונעשה למוקד לדיון בשנים האחרונות. התפתחות זו קרתה בין השאר תודות לכלכלן הצרפתי המפורסם תומא פיקטי, שבעבודותיו פורצות הדרך בתיעוד אי השוויון המאמיר בעושר ובהכנסה, הציע את מס העושר כתרופה לאי-השוויון.

בנייר המדיניות נכתב שהרעיון של מס עושר נידון במספר מדינות ביניהן ארה"ב ובריטניה ומיושם באחרות דוגמת ספרד ושוויץ. הביקורת המרכזית על הצעד מפקפקת ביכולתו לגייס סכומים משמעותיים, והדיון על כך מפורט בנייר. בכל אופן, גורסים הכותבים, בטווח הקצר, אולי בגיוס חד פעמי, יוכל מס עושר להוות מרכיב משמעותי במימון הצרכים, כשהדיון על יישומו באופן קבוע יוכל להתקיים בהמשך.

מיסוי ירושות נועד אף הוא למימון תוך צמצום האי-השוויון. לפי הנייר, ישראל היא מהחברות הבודדות ב-OECD אשר לא מנהיגות מס עזבון או ירושה לאחר ביטולו בשנת 1981. לשם השוואה, מציינים הכותבים שבארה"ב מיושם מס בשיעור של 40% על עזבון של יותר מ-5 מיליון דולר.

המסמך מצטט את דו"ח ה-OECD מ-2021 אשר ממליץ על יישום מס ירושה לצורך הגדלת גביית המס וצמצום אי השוויון. לפי הדו"ח יש ליישם את המס באופן פרוגרסיבי, כלומר להחילו רק על ירושות מגובה מסוים ובשיעור גבוה יותר ככל ששווי הירושה גדל.

לפי אומדן של מרכז המחקר והמידע של הכנסת המצוין בנייר המדיניות, סכום הירושות השנתי בישראל מסתכם בכ-118 מיליארד שקלים, כ-53 מהם בקרב העשירון העליון. הטלת מס עיזבון בשיעור של בין 10% ל-15% על ירושות שגבוהות מ-5 מיליון שקלים או מ-10 מיליון שקלים, יניב בין 4 ל-7 מיליארדי שקלים בשנה, לפי אותו אומדן.

הצעד האחרון בתחום המיסוי הוא הרחבת מדרגות המס כך שנטל המס על המרוויחים הגבוהים ביותר יגדל. ראשית, חוזרים חוקרי מרכז אדוה על הצעתם לאחד בין מס רווחי הון ומס ההכנסה מכיוון שהמס על רווחי הון נמוך משמעותית ממס ההכנסה. כך, דווקא בעלי ההון הגדולים ביותר נהנים ממיסוי בשיעור נמוך בהשוואה לשכירים שהכנסתם נמוכה בהרבה.

אלא שהאחדה זו, לפי הנייר, עלולה להיות מסובכת ליישום מטעמים טכניים ופוליטיים. לכן ממליצים כותבי הדו"ח על הוספת שתי מדרגות מס בשיעורים של 55% ו-60% למשתכרים הגבוהים ביותר, כצעד הניתן ליישום באופן מידי למענה על צרכי השעה. כיום מדרגת המס העליונה עומדת על 50% למשתכרים 58 אלף שקלים ומעלה בחודש.

הרחבת מדרגות המס הוצעה ונידונה בעבר, אך לא יושמה מחשש שתביא להימנעות מתשלום מס על ידי הגירה ותכנוני מס. אולם כותבי הדו"ח דוחים טענה זו באומרם שתופעות אלו תתקיימנה בכל שיעור מס שייקבע. מימון המלחמה על ידי המכניסים הגבוהים ביותר, הם מסכמים, הוא צודק חברתית בהשוואה להצעת האוצר. לטענתם, הצעת האוצר תטיל את משא המימון על המרוויחים הבינוניים והנמוכים דרך קיצוצים תקציביים שיפגעו בשירותים לכלל האזרחים.

ההצעה להרחיב את הגירעון באופן זמני מגיעה מתוך ההבנה שמיסוי בעלי הכנסה גבוהה לבדו אינו מספיק נוכח העלויות הגבוהות של המלחמה, השיקום וצמצום הפער בהשקעות האזרחיות. הדו"ח מראה השוואה ביחס החוב הציבורי לתוצר בין ישראל לשלל מדינות מפותחות. בישראל היחס עומד על 60.9% בעוד הממוצע בגוש האירו עומד על 90.9%.

ההרחבה צריכה להימשך מספר שנים ולהתבסס על גיוס חוב פנימי, כלומר הנפקת אג"ח בשקלים ולא במטבע חוץ. זאת מפני שהשפעתו השלילית של חוב פנימי נחשבת פחותה מכיוון שהריבית שמדינה תשלם עליה יכולה לחזור למשקי הבית הישראלים, למשל דרך קרנות הפנסיה.

הנייר מסכם בטענה שהרחבת הגירעון באופן זמני, אם תעשה באופן שקול לצעד מיסוי העשירים, עדיפה וצודקת מקיצוץ השירותים החברתיים. זאת מכיוון שלקיצוצים אלו מחירים כלכליים וחברתיים גבוהים בטווח הקצר והארוך כאחד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!