"הראשונים שהשיגו עצמאות אנרגטית היו הכפרים הלא מוכרים בנגב. אם אני הייתי שר בממשלה, הייתי אומר להם ללמד אותנו איך לעשות את זה במקום להילחם בהם", אמר פאריד מחאמיד ממכון ערבה ללימודי סביבה בקיבוץ קטורה היום (רביעי).

מחאמיד דיבר בכנס ייחודי שנערך ביישוב הבדואי שגב שלום בנגב ביוזמת עמותת "שמסונא", בנושא אנרגיה מתחדשת בחברה הבדואית בנגב. "רוב העולם מנותק רשת, אבל זה מדהים מה שקורה. במקום 'לשכנז' את הבדואים, היה צריך ללמוד מהבדואים. זה רק מראה מה הפוטנציאל פה – 100% אנרגיה סולארית, בלי שאף אחד לימד אותם. זה הפוטנציאל של המפגש הזה. הטכנולוגיות קיימות, ואם הטכנולוגיות שלנו מיושמות בכל העולם, למה לא לעשות את זה פה? עניי עירך קודמים. אנחנו ניתן חוסן אקלימי ועצמאות לחברה הבדואית, לייצר חשמל, לטהר שפכים, לייצר מים מהאוויר, לייצר ביו-גז ודשן שמותאם לקהילות שלהם. דמיינו אם נצליח לעשות זאת בכפר לא מוכר מנותק רשת, נעתיק אותו ל-85% מתושבי העולם, זה יכול להיות מפעל 'נטפים' הבא. הקהילות הכי פגיעות יביאו את הפתרון".

יו"ר פורום האקלים של נשיא המדינה, חבר הכנסת לשעבר דב חנין, ציין את חשיבותו של הכנס: "התקופה מסובכת ועצובה. הרבה אירועים שתוכננו לחודש הזה נדחו. חשוב מאוד שהאירוע הזה מתקיים. הבדואים שילמו מחיר כבד במלחמה – הרוגים, חטופים, פצועים. ציבור עם מחסור במיגון שחטף פגיעות קשות. זה צד אחד. הצד השני, שנוכחתי בו באופן אישי, זה הצד של ההתגייסות, ההתנדבות. מהמעט שיש להם, נתנו כל כך הרבה. המדינה חייבת לציבור הבדואי הרבה שנים זכויות וצדק שמגיעות לו, והיא חייבת גם בגלל המלחמה הזו.

דב חנין, יו"ר פורום האקלים של נשיא המדינה; מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול לשעבר; ודורית בנט, יזמית אנרגיה מתחדשת מהערבה (צילום: ארז רביב)

"מדברים הרבה על שיקום הנגב המערבי. זה חשוב מאוד, אבל הנגב ישוקם אם תהיה ראייה רחבה וכוללת של האזור, של כל אלה שנמצאים בנגב, ועל פתרונות לכולם". חנין ציין גם יתרונות מעשיים של יישובי הבדואים בנגב. "אפשר להשתמש פה בחשמל סולארי בצורה רחבה ונדיבה. אין כאן ריבוי של שמורות טבע, אבל זה אזור שקרוב יחסית לריכוזי התעסוקה, ואפשר להעביר מכאן חשמל למרכז יותר בקלות מאשר הערבה. זה יכול להיות ווין-ווין".

הרגולציה היא חסם מרכזי

יזם האנרגיה המתחדשת יוסף אברמוביץ', שכבר סייע להקמת פיילוט של 10 מגה-ואט סולארי במגזר הבדואי דיבר על תיקונים חיוניים ברגולציה, שמונעת כיום פריחה של אנרגיה סולארית במגזר הבדואי. "נדרש תיקון בהחלטת הממשלה, שייתן אופק וודאות למשקיעים ולבדואים. מכסה מיוחדת של אלפי מגה-ואטים על 2030, העדפה מתקנת בחיבור לרשת החשמל, וגם עם אגירה. פטור מהיתר בנייה לבתי ספר לקירוי סולארי, שיש להם כיום חשמל מגנרטור שמרעיל את הילדים. 5,000 דונם למיזם אגרו-וולטאי, צריך פטור משינוי ייעוד עבור הפרויקט, וקצת תקציב לחברה האזרחית. פרויקטים סולאריים ואגירה יכולים להביא להשקעות הון אדירות ליישובי הבדואים, שגם ייהנו מהפירות תוך יצירת שפע של משרות מקומיות באנרגיה מתחדשת".

יוסף אברמוביץ'. "נדרש תיקון בהחלטת הממשלה, שייתן אופק וודאות למשקיעים ולבדואים" (צילום: ארז רביב)

לפי דוברי הכנס, כיום המציאות האנרגטית ביישובי הבדואים היא אבסורדית. גני ילדים ובתי ספר בבנייה בלתי מוסדרת זכאים לחשמל רק מגנרטורים. מדובר בחשמל מזהם מאוד, יקר ורווי תקלות ופחות בטיחותי, שניתן להחליפו על בסיס כלכלי בפאנלים סולארים, בייחוד מאחר שמוסדות החינוך פועלים בעיקר בשעות השמש. אלא שהחוק דורש בנייה מוסדרת להקמת מתקנים סולאריים. כך,  המבנים הארעיים כבולים לחשמל מזהם.

ראאד אלקיעאן מחברת "מרום אנרגיה". "אני רוצה שכל מה שאנחנו עושים עד עכשיו יהפוך למהפכה" (צילום: ארז רביב)

ראאד אלקיעאן מחברת "מרום אנרגיה" דיבר בגנות האפליה: "אני מבקש פטור מאגרו-וולטאי – זה לא רווחי ולא כלכלי לבדואים, כי אין מים, אז אם צריך לנצל את השטח, זו ההזדמנות, ולתת להקים שדותPV  נטו על האדמות שלהם. מגיע להם אזורי תעשייה, ושיגדירו בהם שטח ששייך לפיתוח של אנרגיות מתחדשות ב-PV. כך נעשה צדק אקלימי וצדק חברתי. מי שזוכה להקים מתקני אגירה מקווי ההולכה הם הערבה, הנגב המערבי, רמת הגולן, והערבים בנגב מקופחים. אני רוצה שירחיבו את הפוליגונים הללו גם ליישובי הבדואים. אני מבקש מכסה ייחודית עם תעריף קבוע מול רשות החשמל וחברת החשמל לאוכלוסייה הבדואית. אני רוצה שכל מה שאנחנו עושים עד עכשיו יהפוך למהפכה".

הפתרונות מגיעים מהשטח

ד"ר רעות ריינה בנדריהם וד"ר אדריכל אריאל מריות הם חוקרים בטכניון שעוסקים ביצירת מודלים של החלפת גנרטורים בגני ילדים ביישובי בדואים עירוניים וכפריים. מחקר השטח שלהם נקרא "מעוני אנרגטי לאנרגיות מתחדשות" עם שני מקרי בוחן, בתל שבע העירונית ובאום בטין הכפרית. לפי ריינה בנדריהם, החשמל באום בטין הוא חשמל דל. "8 גנים מתוך 18 פועלים על גנרטורים. יש מחסור בחשמל בגנים. אפשר להדליק תאורה, אבל אי אפשר להדליק קומקום". בתל שבע יש 60 גנים מחוברים לרשת, אבל תחזוקתם לקויה. "הפרויקט הזה אמור לעזור בשדרוג של גני הילדים באמצעות מודל של חלוקת הכנסות מייצור האנרגיה המתחדשת".

ד"ר רעות ריינה בנדריהם. "באום בטין יש מחסור בחשמל בגנים. אפשר להדליק תאורה, אבל אי אפשר להדליק קומקום" (צילום: ארז רביב)

ד"ר מריות הציג את ניתוח הצריכה. "גן ילדים צורך 30 קוט"ש ליום, בעיקר על מיזוג. לידו יש שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), שאינו מפותח כיום, והוא יכול להפוך לעוגן אנרגיה, על סככה מוגבהת שמתחתיה יתבצעו כל הפעילויות. זה יהיה מיקרו גריד שיספק חשמל לגן כדי להחליף את הגנרטור, ויתרת האנרגיה לתאורת השצ"פ, ובעתיד לעוד 10 בתים. נקבל 256 אלף קוט"ש לשנה. הרעיון של מיקרו גריד עלה מהשטח. אנחנו מאמינים בפתרונות מהשטח".

האתגר הגדול: תפקיד המדינה

ההיסטוריה של הקמת רשתות החשמל החלה במיקרו גרידים, בעיקר בסמיכות לסכרים הידרואלקטרים. שילוב הפקת החשמל משריפת דלקים תרם להפצה משמעותית של החשמל לאורכן ולרוחבן של המדינות המפותחות עם הקמתה של רשת החשמל. על פניו, נציגי המגזר הבדואי מציגים חזון חלופי, של ייצור חשמל מנותק מהרשת הארצית, שממילא לא קיימת ביישובי הפזורה, אף שחלקם גרים כיום בקרבה מסוכנת לקווי מתח גבוה, שעוברים מעליהם בלי לספק להם חשמל.

כיום, תושבים רבים בכפרים הלא מוכרים נשענים, בלית ברירה אחרת, על חשמל מאנרגיה מתחדשת, בצורה אקולוגית ביותר, אך מקבלים לרוב חשמל דל ובהחלט מעדיפים התחברות לרשת הארצית. דורית בנט, יזמית אנרגיה מתחדשת מהערבה, סבורה שטכנולוגיה של מיקרו גריד לא אמורה להעניק למדינה פטור מאחריות לספק חשמל לאזרחים. "מיקרו גריד הוא לא מתן פטור למדינה, אלא דרך חדשה למדינה להתערב. את כמות החשמל צריך לחשב לפי הצריכה המקובלת במגזר היהודי. אם חברת החשמל תקבל אפשרות להקים מיקרו גריד ביישובי בדואים, היא תראה שגם הם יעריכו את היתרונות ואת החיסכון הגדול בתשתיות הולכה. גם במגזר היהודי רצוי להקים מחלקי חשמל מקומיים, שיפחיתו את התלות ברשת החשמל הארצית, עם ניהול מקומי ויעיל".