משפטו של אלאור אזריה, שפסק דינו צפוי להינתן השבוע, ייזכר, בין היתר, גם כאחד המקרים החריגים בהם נשבר הקונצנזס הציבורי סביבי מפקדי צה"ל ומערכת המשפט הצבאית. הארגון, שזוכה לאמון מצד 82% מהישראלים, ספג ביקורת קשה על התנהלותו.
סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדגים היטב את הפער בין עמדתו המוצהרת של צה"ל לבין זו של הציבור הישראלי. מנתוני הסקר עולה כי 65% מהציבור היהודי מצדיק את פעולותיו של אזריה, בעוד 25% בלבד תומכים בעמדת המערכת הצבאית. התמיכה באזריה גבוהה במיוחד בקרב צעירים בגילאי 24-18, ועומדת על 84%.
ד"ר אזי לב-און, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, ניסה להסביר בשיחה עם דבר ראשון, את תופעת התמיכה הגורפת באזריה. לטענתו, לא מדובר בהסכמה נרחבת אלא יותר תופעה של קונפורמיזם וגזענות ברשת. " יש כאן תופעה של אנשים שמסכימים עם נושא פופולרי וכותבים" הסביר, "וכאלה שלא מסכימים ומשתתקים כי הם לא רוצים להיות לא מיישרים קו. יש השתלטות על השיח וזה לא תואם את דעת הקהל האמתית. הפעילות ברשת, בעיקר בפייסבוק משפיעה רבות."
לב-און הצביע על תופעה חברתית, לא מודעת, בה ציבור רחב חש ש"כולם חושבים באופן דומה" ולכן נוצר לחץ על היחיד ליישר קו ו"לחשוב" כמו כולם. "דוגמה טובה היא מבצע צוק איתן, במהלכו אנשים רצו להשמיע ביקורת אבל הם לא אמרו כי חששו מהתגובה. ככה שגם אם המציאות היא שלא באמת כולם תומכים באזריה, זה לא ייראה כך".
"אנשים שנמצאים בעמדת מיעוט יהססו לבטא את העמדה שלהם" הוסיף, "רואים שהשיח נוטה לכיוון מסוים". לב-און הדגיש כי לא מדובר בהנהלות מודעת, אלא בהתפתחות לאורך זמן.
לב-און הציע סיבה נוספת לחזית, האחידה למראה, של הציבור הישראלי כלפי הפרשה. "לא כולם קוראים את הכל ויודעים הכל" אמר, "להרבה אנשים אין מספיק ידע כדי לגבש עמדה מורכבת על הסוגיה ולכן במקום ללכת ללמוד ולגבש דעה הם מיישרים קו עם העמדה שמושמעת הכי חזק".
אז במובן הזה, לשיטתך, אין בתגובה הציבורית לפרשת אזריה משהו חדש.
"השינוי הוא שתודות לאינטרנט אפשר לראות באופן מיידי מה אנשים חושבים. בעבר היה לוקח ימים עד שהציבור היה מביע דעה, היום זה הרבה יותר מהיר.
"והשינוי הוא מצד אחד טכנולוגי – האינטרנט מאפשר לדעות להתפשט מהר יותר וכתוצאה. מצד שני, אף אחד לא רוצה להיות בעמדה החריגה. תהליכים שאולי היו קורים בעבר, מתרחשים עכשיו הרבה יותר מהר".
הסכנה הממשית אותה רואה לב-און בדינמיקה החברתית הזו היא ש""אזרחים בחברה דמוקרטית לא נחשפים לדעות שונות משלהם".
"הציבור חשוף לאלימות ופחד ברשת" סיכם, "וחשוב שהשיח יהיה מכבד ורגוע ותוך הכרה של שני הצדדים. באיזשהו מקום התופעות תורמות לקיטוב החברה. כמו לפני הבחירות, שאנשי השמאל חשבו שהם ינצחו ואנשי הימין חשבו שהם ינצחו בגלל שהם ראו את הרשת שלהם שתמכה בדעה שלהם".
