הצעת החוק לשיקום עוטף עזה שהוגשה בשבוע שעבר על ידי ח"כ משה גפני וזכה לתמיכה יוצאת דופן של חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה, כוללת בתוכה סעיף בעל משמעויות מרחיקות לכת: הפרטת קרקעות יישובי האזור, והעברתם מרשות מקרקעי ישראל לבעלות היישובים.

עקרון הבעלות הלאומית על קרקעות הוא יסודי בהיסטוריה הציונית, ומעוגן בחוק מקרעי ישראל שנחקק ב-1960. כ-93% מהקרקעות בישראל הן בבעלות המדינה, ו-7% בלבד הן פרטיות. אדם הרוכש קרקע לאומית חוכר אותה ללא הגבלת זמן ויכול גם למכור אותה, אך למנהל מקרקעי ישראל שאמון על ניהול קרקעות הלאום יש השפעה בקבלת ההחלטות על הקרקע. כך, הקרקע באזור עוטף עזה נמצאת בבעלות רשות מקרקעי ישראל ומוכחרת ליישובים כיום לפי שווי אפס, אך כל פעולה בקרקע מצריכה את אישור הבעלים.

בשינוי תומך מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, שסבור שיש להרחיק את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מקיבוצי העוטף, ולהעביר לרשות הקיבוצים את 'שטח המחנה', שטח המגורים של הקיבוץ, ללא תמורה. בשיחה עם "דבר", אומר מאיר כי "המעורבות של רמ"י ממילא חסרת משמעות כספית, כי המדינה לא רואה שום כסף מעוטף עזה. הבעלות של רמ"י בקרקע, היא הבעלות על כל מה שהקיבוץ מחליט לעשות, וצריך רשות מהוד מעלתו ינקי". (ינקי קווינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, א.ר.)

ניר התבטא בנושא בכנס קיבוצי בשבוע שעבר, וסבור שיש להוציא את רמ"י מכל הקרקעות של הקיבוצים, אך בראש ובראשונה מקיבוצי חבל עוטף עזה. לשאלה מה הנזק בבעלות של רמ"י, משיב מאיר כך : " לפני 20 שנה, קבעה ועדה ממשלתית הליך שנקרא חלופת האגודה – זה תהליך שבו הקיבוץ קונה את כל הקרקע למגורים בשטחו, במכה חד פעמית ועושה מה שהוא מבין. כמעט כל קיבוצי עוטף עזה רצו את החלופה הזו ורק שלושה הצליחו להשלים את התהליך. וזה כי כל פקיד העלה דרישות חסרות ערך".

עוד אמר מאיר כי " קיבוץ בארי הוא של חבריו, לא של המדינה. הם עלו לשם לפני 76 שנים ומאז המדינה השתדלה ככל יכולתה לא להפריע, אבל היא הפריעה, שתפסיק להפריע. אני חושב שאני יודע למה ברמ"י רוצים להישאר עם שליטה, אבל אחרי שהטבח שהיה שם זה כבר לא מעניין אותי."

מרשות מקרקעי ישראל לא נמסרה תגובה לעניין הצעת החוק ולדברי ניר מאיר.