סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע ומהאוניברסיטה הפתוחה מוחים נגד המוסדות בהם הם לומדים, בטענה כי מתווה החזרה ללימודים לא מתחשב מספיק כלפי הסטודנטים שבמילואים. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, 18% מכלל הסטודנטים משרתים כעת במילואים.

שנת הלימודים האקדמית החלה השבוע, לאחר שמועד פתיחתה נדחה פעמיים בגלל המלחמה. חלק מהמוסדות, בהם האוניברסיטה הפתוחה, חזרו לפעול כבר בתחילת דצמבר. כל מוסד אקדמי בנה מתווה הקלות לחזרתם של הסטודנטים במילואים בכפוף לדרישות המל"ג.

בפתוחה מפגינים מול המשרדים, בבן גוריון אסור להפגין

הסטודנטים שמוחים נגד המתווה לא משרתים בעצמם במילואים. "כיו"ר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה אני מייצגת את כלל הסטודנטים" אומרת ל'דבר' יוכי לוי (38), הלומדת תואר שני במנהל מדיניות ציבורית. אלון שור, סטודנט שנייה שנייה לתואר ראשון בהנדסת מכונות ומוביל המחאה באוניברסיטת בן גוריון, אומר ל'דבר': "זו החובה שלי לזעוק את זעקתם. אם בזכות האנשים האלו אנחנו יכולים לפתוח סמסטר, מן הראוי לדאוג שהם לא ידפקו מזה".

אגודת הסטודנטיות והסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה קיימה שתי הפגנות בנושא בשבוע האחרון: האחת מול משרדי האוניברסיטה ברעננה והשנייה מול המועצה להשכלה גבוהה בירושלים. בהפגנות השתתפו עשרות סטודנטים וקראו: "לא מפקירים לוחמים בשטח", "אין וייפי בעזה" ו"מלחמה דוחה מבחן".

במסגרת המחאה בבאר שבע החתימו סטודנטים על עצומה וחילקו דפי הסבר בטקס פתיחת השנה. "יש לנו בעיה לדחוף את המחאה, כי אגודת הסטודנטים באוניברסיטה לא תומכת, והאוניברסיטה אוסרת לקיים הפגנות בשטחה", מסביר שור, "אלף איש חתמו על עצומה, אבל זה לא מספיק. אני קורא לכלל הסטודנטים להצטרף כדי לשנות את המציאות".

המחאה הדרומית זכתה לרוח גבית בדמות הודעה בווטסאפ מסטודנט המשרת במילואים. "חברים יקרים, אני רק רוצה להגיד תודה רבה על כל המאמצים שאתם עושים", כתב הסטודנט, "אני במילואים, וזה נותן תקווה".

ההצעות: עבודות במקום מבחנים, סיוע גם לנשות המילואימניקים

שתי ההתארגנויות מציעות תיקונים למתווי החזרה ללימודים. ההצעות מנוסחות בשפה אקדמית ומותאמות לקודים ולנורמות של כל מוסד.

באוניברסיטה הפתוחה מוצע בין היתר להמיר מבחני סיום קורס לעבודות, לקבוע מועד מיוחד נוסף שניתן להיבחן בו, ולפרסם קריטריונים למלגות עבור משרתי כוחות הביטחון והמפונים.

במחאת הסטודנטים בבאר שבע כתבו הצעה לתיקון המתווה, באורך לא פחות מעשרים ושלושה סעיפים. בין ההצעות: אפשרות להגשת מטלות לאחר סיום הסמסטר; בחירת הציון הגבוה מבין שלושה מועדי מבחנים; ובחירה בין מבחן לעבודה בכל קורס.

שתי התארגנויות המחאה מבקרות את החוסר בהקלות לנשות מילואימניקים במוסדות האקדמיים. גם ההנחיות של המועצה להשכלה גבוהה לא מתייחסות לכך. "הנשים מחזיקות את הבית והילדים בכל הזמן הזה", אומרת לוי. "מגיע להן שיתחשבו בהן. אני יודעת שמי שפנתה באופן אישי למחלקה שלה קיבלה מענה, אבל זה לא מספיק. צריך מדיניות".

המחאה בבן גוריון דורשת לממן לנשות המילואימניקים שמטרפות לילדים, להעניק סיוע כלכלי או להכיל היעדרויות מהלימודים.

המחאה אינה עוסקת בכך, אך שור טוען כי ניתן היה לפתוח את שנת הלימודים מאוחר יותר. "קצין מילואים ראשי ביקש מראשי האוניברסיטאות לדחות את תחילת השנה בשבועיים, והם לא הסכימו, 'כי לא ניתנה הבטחה לתאריך מדוייק'. אני לא חושב שמישהו יודע להגיד מהו תאריך מדויק בזמן מלחמה".

"משרתי המילואים תלויים בטוב ליבו של הסגל"

שור אומר שהאוניברסיטה מתקשה כבר עכשיו להתמודד עם סטודנטים המשרתים במילואים: "בשביל לקבל את הזכויות שלה סטודנטית אצלי במחלקה נאלצה להגיע עד שיחה עם הדיקן". לדבריו, בין רבע לשליש מהסטודנטים הם משרתי מילואים. "אני תוהה עד כמה האוניברסיטה ערוכה להתמודד עם כמות כזאת של מילואימניקים שיחזרו".

הוא מבקר את ההחלטה שההקלות ייקבעו ברמת הפקולטה או המחלקה. "שגוי בעיניי לתלות את עתידו הסטודנטיאלי של משרתי המילואים בטוב ליבם של חברי הסגל. ההנחיות צריכות להיות ברורות, ללא תחומים אפורים".

שור מטיל ספק בכך שהאוניברסיטה תעמוד במה שכבר הבטיחה: "אחת ההנחיות היא להצמיד לכל סטודנט ששירת במילואים חונך אישי. בימי שגרה אין מספיק חונכים באוניברסיטה. אני תוהה איך האוניברסיטה תממן חונכים בימים אלו".

"היחס של בן גוריון למלחמה הוא כמו לקורונה" אומר שור, "וזה לא היחס הנכון. בקורונה היינו פאסיביים – נדבקנו או ניסיון להימנע מסכנת הדבקה. במלחמה הסטודנטים שמשרתים במילואים ששומרים עלינו הם אקטיביים. הם בוחרים בזה". מסכם שור. "זה לא מוסרי להעמיד את הסטודנטים בפני הבחירה אם להפסיק את השירות במילואים או לאבד את התואר שלהם".

מהאוניברסיטה הפתוחה ומאוניברסיטת בן גוריון לא נמסרה תגובה.