החברות הממשלתיות יעבירו לקופת המדינה דיבידנדים של כ-2 מיליארד שקלים מרווחים שהצטברו ב-2022 ו-2023, כך סיכמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר דוד אמסלם, אחרי עתירה לבג"ץ של התנועה לאיכות השלטון, לחצים מצד רשות החברות והתייחסות של מבקר המדינה.
הרווחים נצברו בחברות ממשלתיות, בהן התעשיות הביטחוניות רפאל, התעשייה האווירית ואחרות. רווחים נוספים שנצברו ב-2023 עשויים להגיע לעוד מיליארד שקלים. הסיכומים עשויים ליצור תנועה סיבובית, שבה המדינה תשלם סכומים דומים לחברות, כתשלום חובות עבר שלה אליהן.
העיכוב בתשלום הפך לאחד מסעיפי המחלוקת המתוקשרת בין השר אמסלם למנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, שהתפטרה מתפקידה לפני כשבוע. רוזנבוים אף קבעה שחברות ממשלתיות שלא יחלקו דיבידנדים, לא יוכלו לחלק בונוסים לעובדים, התניה שקוממה את עובדי החברות, שהתשלומים שהגיעו להם נדחו בשל סכסוך שלא נגע להם. שחרור הכספים צפוי לקדם את תשלומי הבונוסים לעובדים.
השרים אמסלם וסמוטריץ' והמדינה נדרשים למסור את תשובותיהם לעתירה עד יום ראשון הקרוב. כחלק מיישוב המחלוקת, דרש השר אמסלם לוודא שהמדינה תזדרז בתשלום חובות לחברות הממשלתיות בגין פרויקטים שביצעו עבורה, ולא זכו לתשלום, בסכומים שעלולים להיות גבוהים מהדיבידנדים המדוברים.
לפי המסמך שהגישה הממשלה לכנסת, משרד האוצר מעריך שהגירעון ב-2024 צפוי לגדול בכ-100 מיליארד שקלים לעומת התכנון המקורי, מחציתם בשל גידול בהוצאות ומחציתם בשל ירידה בהכנסות. רוב השינוי מיוחס למלחמה. 3 מיליארד שקלים מהחברות הממשלתיות יכסו רק חלק קטן מסכום זה.
מכיוון שחלק משמעותי בגירעון הוא חד-פעמי, במשרד האוצר מתכוונים לספוג אותו באמצעות הגדלת הגירעון והחוב הלאומי. עם זאת, האוצר לוחץ על הדרג הפוליטי לאשר גזירות משמעותיות על הציבור וקיצוצים בתקציב, כדי לצמצם את הגידול בחוב, וכן בשל החשש מגידול קבוע בגירעון, גם בשנים הבאות, בעיקר בשל גידול בתקציב הביטחון.
