הדיון על תקציב 2024 עדיין בראשיתו, אבל העלאת המסים כבר החלה: מס הבלו על הדלק והמס על הפחם עלו, לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא חידש את הפחתתם. לפי דיווחים מהימים האחרונים, נראה שצפויות הכרזות על גזירות נוספות.

מחיר ההחלטה: התייקרות של עד שקל לליטר דלק

העלאות המיסים נעשו "מתחת לרדאר", דרך אי-חידוש צווים. סמוטריץ' לא חידש את הצו המורה על הפחתה במס הבלו על הדלק. זאת בניגוד למדיניות שהחלה אצל קודמו אביגדור ליברמן, כאשר עם פלישת רוסיה לאוקראינה המחיר קפץ ב-36 אגורות.

ההפחתה במס על הדלק, שהוארכה מחדש בכל עדכון של המחיר, ייצבה את מחיר הדלק על כ-7 שקלים לליטר. בחודשים מסוימים, ההפחתה הורידה את המחיר בשקל לליטר. בעקבות הביטול, המחיר עלה מיידית ב-28 אגורות, ל-7.22 שקלים לליטר, עלייה של כ-4%. ביטול ההפחתה צפוי להגדיל את ההכנסות לקופת המדינה בכ-1.5-2 מיליארד שקלים לשנה.

גם הצו המפחית את מס הבלו על הפחם לא הוארך. ההחלטה צפויה להגדיל את תעריף החשמל שישלם הציבור בכ-400-300 מיליון שקלים. לפי מצגת רשות החשמל, מחיר החשמל המוצע כרגע לא יושפע מהמס, בשל ההכנסות הצפויות ממכירת תחנת הכוח אשכול ל'דליה אנרגיה'. אבל ללא ההחלטה, היה ניתן להוזיל במעט את התעריף.

נשקלים להמשך: קיצוץ רוחבי והעלאת המע"מ

סמוטריץ' מתכנן ככל הנראה לממן תוספות בהוצאות שצפויות לשנים הבאות, כמו הגדלת הביטחון בכ-20 מיליארד שקלים, באמצעות קיצוצים והעלאות מיסים. בכך סמוטריץ' שותף לדעת צמרת משרד האוצר. כמו כן, החלטת השר דוד אמסלם ב-2023 לעכב איסוף הדיבידנדים בגובה כ-2 מיליארד שקלים מהחברות הממשלתיות מאפשרת לשר האוצר לגייס חד פעמית סכום דומה ואולי גדול במעט ב-2024.

את עלויות המלחמה החד פעמיות נראה שסמוטריץ' מתכנן לממן דרך הגדלת הגירעון והחוב. ב-2024 צפוי גידול בהוצאות של כ-50 מיליארד שקלים בהשוואה לתקציב שתוכנן טרם המלחמה. תחזית ההכנסות ירדה גם היא בכ-50 מיליארד שקלים. הדבר יכול להביא לגירעון של כ-111 מיליארד שקלים, במקום כ-15 מיליארד בתכנון המקורי.

צעד דרמטי שנשקל הוא העלאת המע"מ בנקודת האחוז בשנת 2025. זהו צעד שיכול להוסיף 7-4 מיליארד שקלים לקופת המדינה בשנה, אך לא אמור להשפיע על התקציב ל-2024.

לפי 'כלכליסט', סמוטריץ' שוקל לקדם את הגזרות הבאות: קיצוץ רוחבי של 1.5% בכל משרדי הממשלה; קיצוץ של 3 מיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים, מתוך 8 מיליארד בסך הכול; דחייה ביישום הסכמי השכר במגזר הציבורי; העלאת המס על שירותים דיגיטליים; ביטול הפטור ממע"מ על תיירות. כמו כן, סמוטריץ' שוקל לבטל את נקודות הזיכוי להורים עובדים עם ילדים בגילאי 0-3, חוק המהווה מימוש חלקי של הבטחת הבחירות של הליכוד לחינוך חינם בגיל הרך.

פרופ' ערן ישיב: "להימנע מהעלאת מסים, ואם כבר, למסות את העשירים"

הכלכלן פרופ' ערן ישיב סבור שהעלאות המסים בזמן משבר כה נרחב עלולות להזיק, ואם כבר נוקטים בהן, צריך להימנע מפגיעה רחבה בציבור. "ברגע הזה, כאשר אנשים סובלים מהמלחמה בהרבה מובנים הייתי מנסה להימנע מהעלאת מיסים, גם מסיבות כלכליות וגם מסיבות פסיכולוגיות", אומר ישיב, פרופסור בבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב. "אם כבר, הייתי יותר ממסה או פוגע בדברים שקשורים להון, ברמות הגבוהות יותר של בעלי ההון. אם הייתי פוגע בשכירים, אז ברמות היותר גבוהות של השכירים. ואם כבר מיסוי, אז עדיף מיסוי של החלק העשיר".

לא נשקלים: מנועי צמיחה

ההצעות של סמורטיץ' כרוכות בפגיעה בשירותי המדינה לציבור, למרות המצב הירוד של שירותי המדינה לאזרחים כיום, ובהעלאות מיסים. המיסים על הדלק והפחם, וביתר שאת המע"מ, משפיעים על כלל האזרחים, לרבות העניים ומי שמצבו התערער בשל המלחמה.

אפשרות אחרת להתמודדות עם הגירעון יכלה להיות קידום מנועי צמיחה. מבחינה חשבונאית, מדובר בתוספת להשקעות המדינה והגדלת הגירעון בטווח הקצר, כדי להוביל לצמיחה מוגברת של המשק שתגדיל  את הכנסות המדינה בטווח הבינוני והארוך.

קנה המידה המקובל לחוב אינו גובה החוב האבסולוטי בשקלים, אלא היחס בין החוב לתוצר במשק. כלומר, צמיחה שתביא להעלאת התוצר במשק יכלה גם היא לצמצם את העלייה ביחס בין החוב לתוצר.

דוגמא למנוע צמיחה אפשרי היא קידום התחבורה הציבורית דרך פרויקטים של נת"צים ותוספות שירות. פרוייקטים כאלו עשויים לתרום לצמיחה משום שיאפשרו לעובדים להגיע במהירות לעבודה ללא שימוש ברכב הפרטי, ואינם כרוכים בעבודות תשתית ארוכות כמו בפיתוח שירותי רכבת עילית או תחתית. מנועי צמיחה אפשריים נוספים הם: חיזוק החינוך הממלכתי חרדי, שצפוי לשפר את כושר ההשתכרות של בוגריו בעתיד; השקעה מוגדלת בשוק העבודה, נושא ש"תקוע" עוד מתקופת הקורונה; ויצירת מסלולים לפיצוי מקומי על הירידה בהשקעות בחברות ההזנק ובהיי-טק.