יותר מ-200 תושבי שדרות הפגינו אתמול (שלישי) מול הקריה בתל אביב נגד קריאות הממשלה להחזיר את מערכת החינוך באזור ולהתחיל חזרה הדרגתית לעיר שדרות, תחת הכותרת "ילדינו לא יהיו אפוד מגן". המפגינים קראו "שדרות לא תהיה עיר מקלט", "להרגיש חוסן זה לא לפתוח בתי ספר תחת טילים", ו"הילדים שלנו הם לא תמונת ניצחון".
ההפגנה נערכה בעקבות כוונת הממשלה להחזיר בהדרגה את מערכת החינוך בעיר, במשולב עם קריאה לתושבים לחזור תמורת מענקי שיבה, מהלך שראש עיריית שדרות אלון דוידי וארגוני תושבים מתנגדים לו. שר הביטחון, יואב גלנט, הודיע במוצאי שבת על החזרה של כל התושבים הגרים במרחק 4-7 ק"מ מהעוטף, כאשר תושבי צפון העוטף יהיו הראשונים לחזור, ובעקבותיו הודיע שר החינוך יואב קיש על חזרת מערכת החינוך בשדרות ובמועצה האזורית שער הנגב ב-4 בפברואר.
"לצערי המצב ממשיך להיות כזה שמי שלא גר בשדרות לא מבין מה באמת קורה פה", אמרה בהפגנה תושבת העיר, פאני מגלניק (19), "אי אפשר להמשיך לחיות בין סיבוב לסיבוב. שדרות כרגע היא עיר רפאים, ובסופו של דבר אלו אנחנו אלו שנחזור לפחד לישון בה. שנישאר כל הזמן בבית, צמודים לממ"ד. אנחנו אלו שבוכים ומפחדים וצועקים כשיש צבע אדום. לטיל לוקח 8 שניות לפגוע בעיר מהרגע שיורים אותו, אי אפשר להתגונן מזה".
אלה מגלניק (42), אמה של פאני, מספרת שמאז 13 לאוקטובר היא לא חזרה הביתה. "אני לא מסוגלת להיכנס לראות את התמונות. הן פשוט זוועה", היא מספרת, "אני גרה שמונה שנים בעיר ואני לא מצליחה לחשוב על חזרה. רק כשאשמע שחמאס הוכחד, שיוכיחו שאין מנהרות, שסוגרים את הגדר, אז אני אחשוב. אבל זה הביטחון המינימלי".
המפגינים שהגיעו סיפרו שהתנהלות המדינה בחודש האחרון, ובראשן זריקת תאריכים שונים על חזרה אפשרית מצד גורמים שונים, פגעו קשות באמון התושבים שחזרה בטיחותית תוכל להתקיים בפועל. "יש חוסן, אבל עם הזמן גם הוא נשחק", אומרת ליאת עזרן (44), אם לשניים, תושבת העיר מיום היוולדה.
"אי אפשר שימשיכו לתפוס אותנו כמגן האנושי על המדינה. אנחנו דורשים לחזור למציאות אחרת, כי מגיעה לנו מציאות אחרת. מישהו למעלה צריך להפסיק לתת תאריכים, לנפנף במענקים ולקבוע עובדות בשטח, אלא להגיד לנו איך החזרה נראית. מה יקרה אם נחזור ויש קסאם, בלון, שריפה, חדירה? שלאנשים תהיה תמונה ברורה בראש. הכי מפריעה לי האמירה 'אתם רגילים לחיות ככה'. אי אפשר להתרגל לחיות ככה. התרגלו לראות את החיים שלנו ככה, אבל אני רוצה חיים ללא ממ"ד ומיגוניות, אלא חיים כמו בכל המדינה. זו ההתחלה של הדרישות שלנו".
מוריה בן אליהו הגיעה עם בעלה וחמשת ילדיהם לשדרות לפני שנה וחצי. לדבריה, על תאריכי החזרה לעיר, שעד כה ספרה לפחות שלושה מהם, היא שמעה רק דרך החדשות בדירה אליה התפנו לפני מספר שבועות.
"אין שום פרסום רשמי. זריקת תאריכים. אף דמות בכירה לא אומרת לנו מה הולך לקרות", אומרת בן אליהו, "רצינו לגור בשדרות. בחרנו בזה. הכרנו את סכנת הטילים ושיש טפטופים, אבל פה אנחנו במקום אחר ואין בטחון בכלל. הדרישה שלנו היום מאוד ברורה: ראש הממשלה ושר הביטחון צריכים לדעת שלא חוזרים לשדרות בלי שהורגים את כל חמאס. איך יכול להיות שמדברים על חזרה כשהשבויים שלנו עוד שם? כל הדברים האלו צריכים להילקח בחשבון, ונכון לכרגע, הם לא".
על רקע ההפגנה, ועדי יישובי העוטף וחברי מליאת מועצת שדות נגב פרסמו מכתב חריף לשרי קבינט המלחמה, בו האשימו את הממשלה בשיח חד-צדדי ועמדו על כך שיורו לתושביהם לא לחזור ליישובים. במכתב הציגו ראשי הוועדים והיישובים את התנאים הבאים לחזרה: הודעה מפורשת של שר הביטחון וראש הממשלה כי הם לוקחים אחריות על חזרת התושבים לבתיהם וכי האיום הביטחוני הוסר; תג מחיר ברור וידוע מראש לכל אירוע ביטחוני באזור; ומתן טיפולים רגשיים ונפשיים לכל האוכלוסייה.
גם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, הציג בראשון האחרון רשימת דרישות להבטחת הביטחון בשדרות, כתנאי לחזרה למוסדות החינוך, ששר החינוך יואב קיש הודיע שתחל ב-4 בפברואר. "חשוב לנו להבהיר כי הממשלה טרם קיבלה החלטה בנושא", אמר דוידי בקשר לתאריכים הסופיים לחזרה, "לא אאפשר כפייה על תושבינו וילדינו לשוב לבתיהם ולמסגרות החינוך ללא הבטחת ביטחונם על ידי הממשלה ומערכת הביטחון".
