הממשלה אישרה השבוע (שני) הצעה להטלת מס מוגדל על רווחי הבנקים למשך שנתיים. ההגדלה צפויה להניב הכנסות של 1.4 מיליארד שקלים בשנת 2024 וסכום דומה ב-2025. נגיד בנק ישראל התנגד להצעה, אך היא אושרה כחלק מהמהלכים הנלווים לתיקון תקציב 2024.

משרד האוצר העלה לאתר החקיקה הממשלתית את הוראת השעה בנושא, ובה הודאה חד משמעית בכך ש"בשנים 2022 ו-2023 רשמו הבנקים הישראליים עלייה חריגה בשיעורי הרווחיות, הן בהשוואה לשנים עברו והן בהשוואה לבנקים במדינות אחרות".

לפי האוצר, הסיבה לכך לא הייתה שיפור בהתנהלות העסקית, אלא תוצאה של עלייה בריבית בנק ישראל וגם ש"בזמן שהעלאות הריבית הובילו להעלאה של הריבית על האשראי שניתן על ידי הבנקים, הן גולגלו באופן חלקי בלבד לפיקדונות הציבור. זאת, בין השאר, בשל רמת התחרות הנמוכה במערכת הבנקאות הישראלית".

במסמך התקציבי של משרד האוצר בנושא מוזכר כי הרווח הנקי המצרפי של המערכת הבנקאית הסתכם בשנת 2022 בכ-24 מיליארד שקלים, עליה של כ-30% ביחס לשנת 2021 שהייתה אף היא שנה עם רמת רווחיות חריגה. הרווחים הגבוהים אפשרו לבנקים לחלק דיבידנדים מוגדלים לבעלי המניות, תוך שמירה על אותו נתח שהולך למדינה כמסים. עד לסוף הרבעון השלישי בלבד הסתכם הרווח הנקי של המערכת הבנקאית בכ-20 מיליארד שקלים ב-2023.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון התנגד להצעה, ותמך בהעלאת מס ערך מוסף על כלל הציבור, למעט הבנקים, כבר בשנת 2024. לכל הפחות, אמר, כי יש להטיל מס דומה על כל המגזר הפיננסי ולא רק על הבנקים. לפי הוראת השעה, העלייה החדה ברווחיות ייחודית לבנקים, גם בהשוואה לגורמים פיננסים לא בנקאיים, ולכן מוצדק להטיל מס נוסף רק על הבנקים. עוד מוזכר כי לפי תחזית מחלקת המחקר של בנק ישראל הריבית תוסיף להיות גבוהה ותעמוד בסוף השנה על כ-3.75%-4% וש"בהינתן סביבת הריבית הגבוהה ורמת התחרות הנמוכה במערכת הבנקאית, הבנקים צפויים בסבירות גבוהה להמשיך וליהנות בשנתיים הקרובות מרווחיות גבוהה ומעודפי נזילות והון".

מכיוון שבנקים לא משלמים מס ערך מוסף, מנגנון הגבייה מוגדר כך ששיעור מס השכר המוטל על בנק יעמוד על 17% ושיעור מס הריווח המוטל על בנק יעמוד גובה מוגדל של 26% עד סוף שנת 2025 לעומת 17% כיום. תכנית זו שונה ממתכונת 'מס רווחי יתר'  על הבנקים שהשר שקל לאמץ בשנה שעברה.