בנק הפועלים הרוויח הרוויח 1.92 מיליארד שקל ברבעון השני של השנה (אפריל-יוני), עלייה של 43% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. בנק דיסקונט הרוויח 1.19 מיליארד שקל בתקופה זו, עליה של 75% לעומת הרבעון המקביל, והגיע לרווחיות של 18% על ההון, גבוה מבנק הפועלים, שרווחיותו היא 15.8% על ההון העצמי.  הרווח המצטבר דיסקונט במחצית הראשונה הוא 2.46 מיליארד שקל.

זינוק זה מתרחש לאחר הזינוק הקודם ברווחי הבנקים, של 30% בשנת 2022 כולה לעומת שנת 2021.  בנק הפועלים הודיע כי יחלק דיבידנד של 769 מיליון שקל, שהם 40% מהרווח שלו. דיסקונט יחלק 30% מהרווח – 356 מיליון שקל.

רווחי הבנקים אינם נובעים מתחרות או יעילות, אלא מהעלאת ריבית בנק ישראל, שמגולגלת באופן אוטומטי למרבית ההלוואות. הלקוחות, לעומת זאת, זוכים לגידול נמוך בהרבה בריבית על פקדונות, וממשיכים להחזיק באופן מצרפי מאות מיליארדי שקלים בחשבונות עו"ש, שאינם נושאים ריבית כלל, או שנושאים ריבית נמוכה מאוד. בנוסף, הבנקים נהנים מעלייה בהכנסה על הפיקדונות שלהם בבנק ישראל.

למרות רווחי העתק, שיעור הרווחיות של הבנקים נמצא בירידה קלה, המשקף חשש מאי פירעון של חלק מהלווים גרם לפועלים להגדיל באופן דרמטי את ההפרשה להפסדי אשראי אפשריים ל-579 מיליון שקלים ברבעון הנוכחי, פי 6 לעומת הרבעון הקודם. בנק דיסקונט הפריש 312 מיליון שקלים פי 2.3 מהרבעון הקודם. יש לציין שכרגע מדובר בהפסד 'על הנייר': אם הפסדי האשראי יהיו נמוכים יותר, הכסף ישאר ברשות הבנק.

כספי הציבור גם נשחקים בערכם הודות לאינפלציה, אך הציבור הרחב מגיב באופן איטי לשחיקה בכספי העו"ש. סך יתרות העו"ש בבנקים ירדו בחצי שנה מ-582 מיליארד שקלים ל474 מיליארד שקלים. למרות השינוי הגדול, מצב הזה עדיין מהווה כר מימון זול במיוחד לבנקים, שפועל לרעת ציבור הלקוחות, הסובל גם מריביות גבוהות וגם מאינפלציה. אף על פי כן, בהנחה שכספים אלו הועברו לפקדונות בנקאיים, השינוי עשוי לזכות את ציבור הלקוחות במעל 5 מיליארדי שקלים של ריבית זכות בשנה הקרובה.