החוק אוסר על בנק ישראל 'להדפיס כסף' על מנת לממן את פעילות הממשלה, אבל מי שזוכה למימון ביד רחבהה הם דווקא הבנקים הגדולים: לפי ניתוח 'דבר' בנק ישראל מימן את רווחי העתק של הבנקים בכ-4.9 מיליארד שקלים לפחות בשנה האחרונה.

הסבסוד המוזר של הגופים הרווחיים והחזקים ביותר בישראל מתרחש בגלל השפעת עליית הריבית על מנגנון הפעולה של בנק ישראל מולם: לכל הבנקים המסחריים הגדולים יש חשבון שקלים בבנק ישראל שבו מוחזקים מאות מיליארדי שקלים, והעלאות הריבית בשנה האחרונה הזניקו את התשואות על נכסים אלה במאות אחוזים. האם ניפוח רווחי הבנקים הכרחי ליישום המדיניות המוניטרית ללחימה באינפלציה? לפי הכלכלן הבלגי פול דה גראו מלונדון סקול אוף אקונומיקס, התשובה היא לא.

ריבית על חצי טריליון שקל

כדי להבין איך מזרים בנק ישראל כסף היישר לכיסם של הבנקים צריך להבין את מערכת היחסים המסובכת בין הבנקים המסחריים לבנק ישראל.

כל התאגידים הבנקאיים מחזיקים חשבונות בשקלים בבנק ישראל. בנק ישראל מחייב את הבנקים בחובת נזילות של 6%, כלומר בהפקדה של שקלים בשווי 6% מסך הכסף הרשום בחשבונות לקוחותיו של כל בנק. על סכום זה, שעמד בנובמבר על כ-69 מיליארד שקלים, בנק ישראל לא מעניק תשלומי ריבית לבנקים. אבל הבנקים מחזיקים בחשבונות אלה סכומי כסף גדולים יותר, עליהם הם מקבלים ריבית בהתאם למדיניות הבנק.

נכון לנובמבר האחרון, הבנקים החזיקו בכ-435 מיליארד ש"ח מעבר למינימום ההכרחי. בין תחילת אוקטובר לסוף נובמבר, תקופה של 48 יום, הבנקים גרפו מעל מיליארד וחצי שקלים בריבית מבנק ישראל על יתרה זו. לשם השוואה, בינואר 2022 השתמשו הבנקים בכמות אפילו יותר גדולה של שקלים, אלא שבגלל ששיעור הריבית עוד היה נמוך, 0.1%, הם זכו לתשואה צנועה של כ-60 מיליון שקל בתקופה זהה באורכה. מדובר בצמיחה מדהימה של יותר מ-2,500% ברווחים הממומנים על ידי בנק ישראל, ללא כל פעולה מצד הבנקים.

ריבית בנק ישראל אל מול הרווחים של הבנקים על הפיקדונות שהם מחזיקים בבנק ישראל. (גרפיקה: דבר)

 עודפים אדירים בחסות בנק ישראל

איך הבנקים צברו כל כך הרבה שקלים עודפים, ומדוע בנק ישראל מעניק להם ריבית עבור שקלים אלו? עד לפרוץ המשבר הפיננסי העולמי ב-2007, כמות השקלים ה"מובטלים" באחזקת הבנקים הייתה כמעט זניחה. במהלך 2006-2007, סך השקלים ששימשו את הבנקים לקבלת ריבית מבנק ישראל נעה בין 8 ל-12 מיליארד ש"ח, סכום סמלי בהשוואה ל-435 מיליארד מנובמבר האחרון.

אלא שמאז פרוץ המשבר, ושוב במהלך משבר הקורונה, נקטו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, וגם כאן בישראל, במדיניות שכונתה הרחבה כמותית. בנק ישראל החל לרכוש נכסים פיננסיים, בעיקר אגרות חוב ממשלתיות, בכמויות גדולות.

כשסחר בנכסים פיננסיים מתבצע בין שחקנים במגזר הפרטי, בהשתתפות הממשלה או בלעדיה, שקלים עוברים בין חשבון אחד לשני בבנק ישראל אבל סך השקלים במערכת נותר זהה. אך כשבנק ישראל רוכש נכס פיננסי הוא עושה זאת על ידי 'הדפסת כסף' (או הקלדת כסף בפועל), יצירת כסף חדש יש מאין. כתוצאה מכך, סך יתרות השקלים של הבנקים גדל. עוד תרומה ליתרות השקלים מגיעה מרכישת מטבע חוץ על ידי בנק ישראל, בשנים 2020-2021, רכש בנק ישראל דולרים בשווי 180 מיליארד ש"ח. גם במקרה הזה, בנק ישראל מקליד את השקלים אל הקיום ובכך מרחיב את היתרות.

אגרות חוב ממשלתיות שמחזיק בנק ישראל. חלק גדול מהם נקנה מהבנקים, מה שהזרים להם כסף רב שבנק ישראל 'הדפיס' (גרפיקה: דבר)

להצפה זו של שקלים יש משמעויות דרמטיות על מלחמתו של בנק ישראל בשיעור האינפלציה בעזרת העלאות הריבית. כדי שהעלאת הריבית של בנק ישראל תהיה אפקטיבית, עליה לגרום לבנקים להעלות את הריבית שהם גובים מלקוח, ובכך להביא להאטת הפעילות הכלכלית. הדרך שלו להבטיח זאת היא לתת לבנקים תשואה בגובה שיעור הריבית שקבע על הפיקדונות שלהם. כך יעדיפו הבנקים להשאיר את הכסף בפיקדון ולקבל עליו ריבית, אלא אם הריבית שיגבו מהלקוחות שלהם תהייה גבוהה יותר. אם ריבית בנק ישראל עומדת על 4%, בנק ישראל חייב להבטיח להם תשואה בשיעור דומה כדי להבטיח שלא ילוו את הכסף בשיעור נמוך יותר.

יתרת הפיקדונות של הבנקים הגדולים בבנק ישראל (גרפיקה: דבר)

הפתרון של דה גראו

אם כך, האם בכל זאת סבסוד הבנקים הכרחי? במאמר שכוון אל הבנק המרכזי האירופי, הכלכלן פול דה גראו מציע דרך חלופית שנמנעת מתשלומי הריבית לבנקים.

באותו אופן שבנק ישראל הרחיב את כמות השקלים העודפים, הוא יכול לצמצם אותם על ידי הפחתת כמות הנכסים בהחזקתו. כשם שבנק ישראל יוצר את הכסף בעת קניית נכסים פיננסיים, כך הוא "משמיד אותו" בזמן מכירה או פדיון של אגרות חוב.

אולם מכיוון שבנק ישראל מחזיק נכסים בשווי עצום, מכירתם בבת אחת עלולה לפגוע ביציבות הפיננסית. כתרופה לכך, דה גראו מציע שבמקביל לצמצום כמותי מדורג וארוך טווח, הבנקים המרכזיים יגדילו את חובת הנזילות. הבנקים יצטרכו להפקיד יותר כסף בפיקדון שלהם בבנק ישראל, גם אם לא יקבלו עליו תשואה גדולה, הנזילות שלהם תקטן והאשראי יתייקר. ככל שהצמצום הכמותי יפחית את כמות השקלים העודפת, יוכל בנק ישראל להשיב את חובת הנזילות לרמתה המקורית.

למתנה הבלתי נחוצה הזו יש גם השלכות אפשריות על תקציב המדינה בגלל שהיא מקשה על בנק ישראל להגיע לרווח שנתי. כשבנק ישראל מגיע לרווח שנתי, חלקו מועבר לקופת המדינה. ככלל, המונופול על יצירת הכסף שניתן על ידי המדינה לבנק ישראל נועד לשרת את הציבור דרך ייצוב וחיזוק הכלכלה הישראלית, ולא לסבסד את רווחי הבנקים הפרטיים, שבין כה וכה תפחו בקצב מסחרר בשנים האחרונות.