"לאיראן יש מספיק אורניום מועשר ברמה גבוהה מאוד לבניית כמה ראשי נפץ אטומיים", אמר ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית רפאל מריאנו גרוסי בכנס דאבוס, שווייץ, הערב (חמישי).

"ההסכמות הלא רשמיות שהושגו לפני המלחמה בין האמריקאים לאיראנים קרסו", אומר ל'דבר' ד"ר רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, "וזה מוביל אותנו למצב שבו האיראנים ממשיכים להתבסס במצב הסף הגרעיני".

התבססותה של איראן עם מצבורים גדלים של אורניום מועשר היא רק צד אחד של המשבר הביטחוני שישראל נמצאת בו. "ככל שידוע לנו, הם לא קיבלו החלטה לפרוץ קדימה לנשק גרעיני, אבל ככל שהם מתבססים על הפוזיציה הסף גרעינית, כך יהיה קשה יותר למנוע מהם יכולות גרעיניות, והפריצה שלהם לנשק גרעיני תהיה חזקה יותר. זה מצב שלאורך זמן הוא מסוכן מאוד, וזה נוסף על כל הצרות שלנו".

השבוע הפציצה איראן שורת יעדים בפקיסטן, סוריה ועיראק. הפצצותיה בשלוש המדינות כוונו נגד גורמים בדלניים ולא נגד המשטר. צימט סבור שמלבד ההפצצה בעיראק, אין קשר בין ההפצצות הללו ובין המלחמה בעזה.

"איראן נאלצת לעשות ג'אגלינג מסובך וללכת על חבל דק: היא חייבת להגיב על הפיגוע של דאעש באזכרה לקאסם סולימאני, שנרצחו בו יותר מ-100 איראנים, על חיסול המפקד הבכיר סייד ראזי מוסוי שמיוחס לישראל, ועל חיסול המפקד הבכיר חוסיין עלי ג'וודאן שמיוחס לארגון בלוצ'י. את כל זה היא מבקשת לעשות בלי לסבך את עצמה בעימות ישיר מול ישראל וארצות הברית. איראן מעדיפה להמשיך 'לעודד מהטריבונה' את ארגוני הפרוקסי שלה שמתקיפים את ישראל וארצות הברית – ארגונים הפועלים בסוריה, בעיראק, בלבנון ובתימן".

ערוץ אל-מיאדין, המקורב לציר הפרו-איראני, דיווח הבוקר כי משמרות המהפכה של איראן תקפו שתי ספינות ישראליות ביום חמישי 4 בינואר. עוד מדווח הערוץ כי תקיפת הספינות הללו בוצעה כחלק מהתגובות האיראניות על חיסולם של בכיר משמרות המהפכה בסוריה ושל סגן מנהיג חמאס סאלח אל-עארורי. לפי הדיווח, מדובר בספינה CHEM CILICON שבבעלות חברת ACE, ששטה תחת דגל ליבריה והספינה השנייה ישראלית בשם PACIFIC GULL השייכת לחברת איסטרן. אחת מהספינות הותקפה מול חופי האיים המלדיביים, והשנייה במרחק 320 ק"מ מחופי הודו.

התקשורת האיראנית דיווחה הבוקר על תשעה הרוגים לפחות במחוזות סיסתאן ובלוצ'יסטאן מהפצצה של חיל האוויר הפקיסטני – אירוע תקדימי בהיסטוריה של שתי המדינות. לפי התקשורת האיראנית, ההרוגים אינם פרסים אלא בלוצ'ים – קבוצת מיעוט אתנית מוסלמית-סונית המתגוררת באיראן, בפקיסטן ובאפגניסטן, וסובלת מרדיפה בשלוש המדינות. בשמה פועל ארגון הטרור "ג'ייש אל-עדל" ("צבא הצדק") השואף לעצמאות בלוצ'ית, וביצע כמה התקפות על יעדים איראניים בשבועות האחרונים.

בשנים האחרונות הארגון הזה היה אחראי לשורה של מתקפות נגד כוחות הביטחון האיראניים במחוז סיסטן ובלוצ'יסטן בדרום-מזרח איראן, שרוב אוכלוסייתו בלוצ'ית, והמתקפה האיראנית שלשום במחוז בלוצ'יסטן בפקיסטן כוונה נגד הארגון. ג'ייש אל-עדל קיבלו עליהם אחריות שלשום לחיסול חוסיין עלי ג'וודאן, בכיר איראני שדרגתו מקבילה לאל"מ בצה"ל.

"לא כולם רוקדים רק לפי החליל של איראן"

ד"ר צימט, שמלמד במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, סבור שהאירוע המרכזי כעת מבחינת טהראן הוא המלחמה בעזה. "המלחמה בעזה היא אירוע ברמה מטא-אסטרטגית עבור טהראן, לעומת יתר העימותים האזוריים שהיא מעורבת בהם".

צימט מצייר שלושה תרחישים אפשריים מבחינת איראן:

1. התרחיש האופטימי מבחינת איראן: ישראל לא תצליח לחסל את יכולותיו השלטוניות והצבאיות של חמאס, ואיראן תיאלץ להתמודד עם חמאס מוחלש בעזה. בתרחיש כזה איראן תעשה הכול כדי לבנות את יכולותיו מחדש.
2. תרחיש ביניים: רצועת עזה תישאר בכאוס לטווח ארוך. איראן תצטרך למצוא שותפים ברצועה במצב של כאוס – אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי פלסטיני או אחרים, ולבנות את היכולות שלה שם מחדש.
3. התרחיש הכי גרוע מבחינת איראן: חיסול הארגונים שהיא תמכה בהם בעזה ושיקום רצועת עזה בעזרת האמריקאים ומדינות ערב כמו מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות, לצד חזרה לתהליך נורמליזציה עם ישראל.

צימט סבור שהאיראנים נערכים לתרחיש הראשון או השני, שכן התרחיש השלישי, שישראל מממשת בו את כל מטרות המלחמה, נראה עדיין רחוק מדי מהמציאות: "באיראן לא מאמינים שהמערכה תסתיים באובדן המערכות השלטוניות והצבאיות של חמאס. מבחינתם, ישראל שוקעת בבוץ העזתי ולא מצליחה להכריע. לכן זה לא מחייב כעת שינוי בהיערכות. מבחינת איראן, אין סיבה להסלים כעת את הלחימה בצפון, כל עוד ישראל לא מצליחה להכריע את חמאס".

ד"ר רז צימט. "אין לאיראן סיבה להסלים כעת את הלחימה בצפון, כל עוד ישראל לא מצליחה להכריע את חמאס" (צילום: אלבום פרטי)

צימט מסייג את דבריו: "המציאות אינה סטטית. כל ניתוח נכון לכל היותר לשעתו. ראינו שבעקבות חיסול מוסוי בסוריה, הייתה סכנה מיידית להסלמה. כרגע אני מעריך שלחיזבאללה ולאיראן אין אינטרס לעימות כולל, אבל זה בהחלט דבר שעלול להשתנות, במיוחד אם הם יראו סכנה לנכסים שלהם, כמו למשל חמאס בעזה.

"איראן לא שינתה את הטקטיקה שלה מאז 7 באוקטובר. מתקפת חמאס הפתיעה אותם מבחינה טקטית. הם רואים את חמאס כגורם מרכזי שפועל מול ישראל, חיזבאללה משמש גורם משני שמטרתו להסיט משאבים מישראל ולהעצים את הפגיעה בה, אבל בלי להסתבך יותר מדי. המיליציות השיעיות בעיראק גובות מהאמריקאים מחיר על תמיכתם בישראל, והחות'ים גובים מישראל מחיר באמצעות המצור על ים סוף.

"'ציר ההתנגדות' פועל במלואו בפעם הראשונה מאז הקימו אותו האיראנים. זו רשת שפועלת בחסות איראנית, בסיוע איראני, בהשראה ובהכוונה איראנית – אבל היא רופפת, ולכל שחקן בה יש אינטרסים שונים. השחקנים לא רוקדים רק לפי החליל של איראן. אני לא משוכנע שכל פעולה של כל מיליציה מתואמת עם איראן. אין לי ספק שהאיראנים מרוצים מהשיגורים לאילת ומהמצור על הים האדום, אבל בסופו של דבר החות'ים מחויבים לפלסטינים בלי קשר לאיראן.

"מצד אחד, האיראנים הצליחו להפעיל את כל המרכיבים של 'ציר ההתנגדות' – ניסוי כלים מוצלח, והם מרוצים מהבלימה של הנורמליזציה עם סעודיה, והחזרת הנושא הפלסטיני לסדר היום הבינלאומי. מצד שני, החזרה של האמריקאים לאזור מקשה עליהם, ואולי גם מגבילה אותם במקומות מסוימים. אני מניח שהם לא מרוצים כל כך מזה שחיזבאללה שילמו מחיר כבד, ומהעובדה שאף שהיו יותר ממאה תקיפות על בסיסים אמריקאיים בעיראק ובסוריה, אין עדיין הרוגים לכוחותיהם. את המאזן הכולל הם יעשו ביום שאחרי. המסקנות שלהם יהיו תלויות במידת ההצלחה של ישראל ברצועת עזה, וביכולת לתרגם את זה להסדרה פוליטית".

לא רק מיליציות: איראן תוקפת בעצמה

בתוך יומיים, איראן תקפה שלוש מדינות סמוכות בטילים, והפגינה את כוחה לאזרחיה ולעולם. שר ההגנה האיראני, מוחמד רזא אשתיאני, אמר אתמול כי ארצו "לא תטיל אף הגבלה על יכולות הטילים שלה – אם השימוש בהן יהיה נחוץ. אנחנו מעצמת טילים עולמית. בכל מקום שהם ירצו לאיים על הרפובליקה האיסלאמית של איראן – אנחנו נגיב, והתגובה הזו תהיה בהחלט פרופורציונלית, קשוחה והחלטית".

נזק מהפצצות איראן בארביל, עיראק, השבוע. "אנחנו מעצמת טילים עולמית" (צילום: Anadolu via Reuters Connect)

איראן שיגרה טילים גם לכורדיסטן העיראקית, במתקפה שלדבריה כוונה נגד "מטה המוסד" בעיר ארביל. במתקפה הזו נהרג מיליונר כורדי, שבאיראן טוענים כי שיתף פעולה עם ישראל. איראן תקפה גם יעדים שונים בסוריה, שלטענתה פועלים בהם דאעש וארגוני מורדים נוספים שנלחמים נגד משטרו של בשאר אסד. לדברי איראן, המתקפה בעיראק הייתה נקמה על חיסול אנשי משמרות המהפכה בפעולות שיוחסו לישראל, כמו חיסול מוסוי, בעוד המתקפה בסוריה הייתה נקמה על הפיגוע באזכרת קאסם סולימאני. מדובר במתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות איראן, שדאעש קיבל עליו אחריות לביצועה.

"התקיפות נגד היעדים האסלאמיסטיים בסוריה הן גם נקמה בדאעש", מסביר צימט. "תקיפת 'מטה המוסד' בצפון עיראק היא נקמה על החיסולים המיוחסים לישראל, תוך סגירת חשבונות עם החבל הכורדי בצפון עיראק שאיראן מאשימה במתן חסות לגורמים חתרניים כורדיים אנטי-איראניים. בתוך כך הם הדגימו השתתפות במערכה הכלכלית נגד ישראל שמובילים החות'ים, באמצעות חיסול איש עסקים כורדי שקשור, לטענת איראן, לייצוא נפט מכורדיסטאן לישראל; ובסוף, גם המתקפה בפקיסטן נגד הארגון הבלוצ'י. איראן הראתה לא רק שיש לה רשת מיליציות, אלא גם יכולות משלה".