הממשלה מאחדת את מוסדות הבטיחות בלי לדאוג לעובדים: תזכיר החוק שפרסמה הממשלה על איחוד המוסד לבטיחות ולגיהות במנהל הבטיחות במשרד העבודה מסדיר רק את סגירת המוסד, כך מזהירה ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, בנייר עמדה שפרסמה. לדבריה, התזכיר לא מעגן את הטמעת פעילות המניעה, ההסברה, המחקר וניהול הידע שביצע עד היום המנהל, ולא מבטיח הקצאת תקנים נוספים למנהל לביצוע פעילויות אלו, בניגוד להוראות החלטת הממשלה.

עד היום, פעלו בישראל שני גופים שהיו אמונים על בטיחות: מנהל הבטיחות במשרד העבודה, המשמש רגולטור ואמון על אכיפת חוקי הבטיחות והבריאות התעסוקתית; והמוסד לבטיחות ולגיהות, העוסק בהדרכה, ייעוץ, הסברה ובמחקר בנושאי בטיחות ובניהול הידע הלאומי בנושא. החלטת הממשלה להתאמת תקציב 2024 מאחדת את הגופים, לכאורה בהתאם להמלצות ועדת אדם לבטיחות מ-2014. אלא שלטענת תגרי, תזכיר החוק שהציגה הממשלה, אינו הולם את החלטת הממשלה ואת המלצות הוועדה.

לדבריה, יש לתקן את החוק לארגון הפיקוח על העבודה, שמכוחו פועל כיום המוסד לבטיחות ולגיהות, כך שמנהל הבטיחות יישא באחריות לביצוע פעולות מניעה, הדרכה, מחקר וניהול ידע. תיקון זה אינו מופיע כיום בתזכיר החוק.

תגרי הבהירה שהחוק אינו כולל כל התייחסות להקצאת תקני כוח אדם נוספים למנהל הבטיחות. היא דורשת שהצעת החוק תציין במפורש תוספת של לכל הפחות 25 תקנים. כיום מועסקים במוסד לבטיחות ולגיהות כ-90 עובדים. הקצאת התקנים חיונית לדבריה כדי להבטיח שהמנהל יוכל לבצע את התפקידים הנוספים שיוטלו עליו, ושכיום מבצע המוסד לבטיחות ולגיהות.

משרד האוצר מסר ל'דבר' על כוונתו לבחון את הסוגיה של הקצאת התקנים הנוספת למנהל, כחלק מהמשא ומתן שיקיימו מול עובדי המוסד לבטיחות ולגיהות סביב סגירתו.

הצעת החוק הקיימת אומנם מבקשת להגדיל את תקציב משרד העבודה בכ-29 מיליון שקלים במקום התקציב שהוקצה עד היום למוסד לבטיחות ולגיהות מהמוסד לביטוח לאומי, אולם תגרי דורשת להבהיר כבר בשלב החקיקה כי סכום זה יוקצה מדי שנה, ו'ייצבע' ספציפית בעבור מנהל הבטיחות.

נוסף על כך, דרשה תגרי שהצעת החוק תבטיח את העברת נכסיו של המוסד לבטיחות וגיהות, או שווי ערך להם, למנהל הבטיחות. בהצעה הקיימת נכתב שיועברו לבעלות המדינה, בלי לעגן ולייעד אותם לטובת פעילות המוסד לבטיחות ולגיהות.

תגרי הוסיפה ש-60 הימים המוקצים בהצעת החוק לסגירת המוסד לבטיחות ולגיהות אינם פרק זמן המאפשר לתכנן ולהוציא לפועל ארגון מחדש של הפעילות שהיה אמון עליה במנהל הבטיחות, ונחוצים לשם כך לכל הפחות 100 ימים. היא קוראת לפרסם לציבור את המבנה הארגוני החדש המתוכנן למנהל הבטיחות, ולקיים בעניינו דיון בוועדת העבודה והרווחה, לפני הפסקת פעילותו של המוסד.

ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות הבניין. "מיזוג המוסדות ייעל את עבודתם ובכך יביא לחיסכון כספי, שצריך להיות מופנה לטובת שיפור מצב בטיחות העובדים" (צילום: אלבום פרטי)

תגרי הבהירה שהקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה תומכת עקרונית במהלך איחוד שני הגופים, אך "המטרה הבלעדית שצריכה להנחות מהלך זה, מטרה המוצהרת ומשתמעת מהחלטת הממשלה ומהפרסומים מטעם האוצר, היא שיפור מצב בטיחות העובדים במדינת ישראל ולא חיסכון פיסקלי. כל מרכיב ופרט בהסדר שיעוגן וייושם צריך להיות מוכוון למימושה של מטרה זו.

"מיזוג המוסד לבטיחות ולגיהות עם מנהל הבטיחות ייעל את עבודתם של גופי הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ובכך יביא לחיסכון כספי, שצריך להיות מופנה לטובת שיפור מצב בטיחות העובדים בכלל ענפי התעסוקה ובענף הבנייה בפרט".

קו לעובד והתאחדות הקבלנים: "האיחוד יוריד בסדר העדיפות את המחקר והפיתוח"

בארגון קו לעובד פרסמו התייחסות לתזכיר החוק, והזהירו מהורדת תחומי ההדרכה והמחקר בסדר העדיפויות על פני האכיפה. במקום האיחוד, הם דורשים להקים רשות מקצועית ובלתי תלויה ולצדה מכון מחקר, כפי שהמליצה ועדת אדם. גם הם הביעו חשש מכך שהחקיקה אינה כוללת את העברת סמכויות המוסד לביטוח לאומי למנהל הבטיחות ברוח החלטת הממשלה, ואת החשש מאי הסדרת סוגיית התקנים.

בקו לעובד הדגישו שוועדת אדם אכן המליצה על איחוד גופי הבטיחות לגוף אחד, אולם לאחר שבחנה מספר מנגנונים לביצוע איחוד זה, בחרה לדחות את האפשרות להכפיף את פעילות המוסד לבטיחות ולגיהות לפעילות האכיפה של המנהל, והמליצה להקים רשות 'מקצועית ובלתי תלויה' שתרכז את תחום הבטיחות בישראל, ולצידה מכון מחקר בתחום הבטיחות. בארגון הדגישו ש"הטעיית חברי הממשלה לחשוב שהמהלך תואם להמלצת דו"ח ועדת אדם מהווה פגם חמור בהליך קבלת ההחלטה, אשר מחייב את ביטולה ודיון מחודש", והוסיפו שסגירת המוסד לבטיחות הפועל מזה 70 שנה לא יכולה להתבצע ללא דיון ציבורי ראוי.

"הכפפת ‏המוסד ‏למנהל ‏ולמפקחים ‏תוריד ‏בסדר ‏העדיפות ‏את ‏המחקר ‏והפיתוח ‏של ‏נושאי ‏הגיהות‏ והבריאות‏ התעסוקתית", הזהירו בקו לעובד, "‏זאת, למרות‏ ההערכות‏ הבינלאומיות ‏ובמשרד ‏הבריאות‏ על ‏שיעור ‏תחלואה‏ תעסוקתית‏ גבוהה ‏בישראל ועומס ‏כלכלי ‏ניכר ‏בעקבותיו".

בקו לעובד הדגישו ש"המחקר ‏חיוני ‏גם ‏לפיתוח ‏תוכניות ‏התערבות‏ מבוססות‏ מדע ‏להפחתת ‏תאונות ‏עבודה ‏ותחלואה ‏תעסוקתית. הכפפת ‏הגוף ‏היחיד ‏אשר ‏עוסק ‏בחינוך ‏והדרכה ‏מתוקף ‏תפקידו, ‏לגוף ‏אשר ‏אמון ‏על ‏אכיפה ‏צפוי‏ה להוביל ‏להדרכות ‏אשר ‏עיקרן ‏יהיה ‏הימנעות ‏מענישה ‏על ‏פני ‏חינוך ‏לבריאות ‏תעסוקתית ‏ולבטיחות ויהפוך ‏למעשה ‏את ‏מדריכי ‏המוסד‏ למפקחים‏ נוספים‏ ולשלוחה ‏של ‏זרוע ‏האכיפה, ‏ויגרום ‏למחיקה ‏דה‏ פקטו ‏של ‏המוסד ‏והפסקת ‏הפעילות ‏החשובה ‏המתבצעת ‏היום ‏לחינוך ‏ולמניעת ‏פגיעה ‏במקומות‏ העבודה".

על המכתב חתמו גם סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ניר ינושבסקי; אלי רוזנברג מתוכנית ההתמחות בבריאות סביבתית וגיהות תעסוקתית באוניברסיטת חיפה (ונציג משרד הבריאות בוועדת אדם); מפקח העבודה הראשי וראש מינהל הבטיחות לשעבר ארז מימון; יו"ר המועצה הלאומית לבריאות העובד ד"ר חיים כהן וחוקרים מהמוסד לבטיחות ולגיהות.