ראיונות של שחקנים ומאמנים בסיום משחק הם בדרך כלל במה לקלישאות. הספורטאים מגיעים לעמדת הראיונות ולא חשוב כמה השאלות יהיו מקצועיות או אישיות או יצירתיות, התשובות בדרך כלל יהיו מוכנות מראש. חלק מהספורטאים כבר מנוסים במעמד הזה ואפילו לא מקשיבים לשאלה ומוכנים עם תשובה שהכינו מראש.

זה לא שלספורטאים האלה אין מה לומר, יש להם הרבה מה לומר, אבל הם לא יגידו זאת רגע לפני משחק או רגע אחרי סיום המשחק, כשהדופק שלהם על 200. אפשר להבין את מטח הקלישאות שהם יורים בראיונות האלה: אם הם בצד המפסיד – הם רק רוצים ללכת הביתה. אם הם בצד המנצח – הם רק רוצים ללכת לחגוג עם החברים.

מידי פעם יש ראיונות יוצאי דופן. עמוקים. מחדשים. מפתיעים. מצחיקים. מרגשים. ההצלחה של הראיונות האלה לא תלויה במראיין אלא במרואיין. יש דוגמאות למרואיינים מצוינים שתמיד היה מעניין להקשיב להם: אפי בריבנבוים היה כזה בכדורסל. צ'ארלס ברקלי היה כזה בכדורסל העולמי. דייגו מראדונה ואריק קנטונה היו כאלה בכדורגל העולמי. אנשים שאי אפשר היה לדעת מה תהיה התשובה שלהם. אחד הדברים הכי חשובים לראיון מוצלח ומעניין היא כנות המרואיין. היכולות שלו להיות פתוח, נגיש ואמיתי.

***

עירוני קרית אתא פגשה אתמול (שני) בערב את מכבי ת"א למשחק השלמה מהמחזור הראשון. הצפוניים לא ניצחו את מכבי ת"א 23 שנים. בפעם האחרונה שהם עשו זאת המאמן שלהם בהווה, שרון אברהמי, שיחק ואפילו קלע 12 נקודות. מאז אותו ניצחון בדצמבר 2000 אתא ספרה 12 הפסדים רצופים מול מכבי. למשחק בין הקבוצות אמש הגיעה אתא אחרי פתיחת עונה מצוינת של שבעה ניצחונות וארבעה הפסדים.

בין היתר היא הקבוצה היחידה בליגה שניצחה העונה את מובילת הטבלה, הפועל ת"א. בצד שני, מכבי ת"א במשבר הגדול הראשון שלה העונה, הגיעה למשחק הזה אחרי שלושה הפסדים בארבעת משחקיה האחרונים ואחרי יום מאוד עצוב למאמנה, עודד קטש, שאיבד את ליאור ליובין ז"ל, חברו הטוב.

קרית אתא הובילה ברוב שלבי המשחק וכשהגיע הרבע הרביעי הם גם השיגו את יתרון השיא שלהם במשחק שעמד על 17 נקודות. מי שבלט ברבע הזה היה ג'יימס בייטמון, הגארד בן ה- 26 שהגיע לקרית אתא בתחילת העונה והוא אחד השחקנים המובילים בליגה העונה עם ממוצעים של 19.3 נקודות למשחק. בסיום המשחק אתא ניצחה 86:78 ובייטמון נבחר לשחקן המצטיין. הוא הגיע לעמדת הראיונות לעוד ראיון סיום משחק שיגרתי, שהיה הכל חוץ מראיון שיגרתי.

נועה פופלינגר, המראיינת בשידור המשחק בערוץ הספורט (גילוי נאות: ערכתי את השידור) שאלה את בייטמון: "איך אתה מרגיש כרגע, אחרי שניצחתם קבוצת יורוליג, באולם שלהם, אחרי הופעה מצוינת שלך?" ובייטמון ענה בפתיחות: "אני לא יודע מה אני אמור להרגיש כרגע. אני מגיע מוויסקונסין, אני לא אמור להיות כאן, ולהשיג כזה ניצחון גדול, נגד קבוצת יורוליג. אני מאוד מתרגש. עבדתי קשה כל החיים שלי כדי להגיע לרגע הזה".

זאת הייתה תשובה מפתיעה ומרגשת וממש לא שגרתית. זה היה רגע כנה ומרגש. פופלינגר המשיכה לשאלה השנייה: "מה מיוחד בקבוצה הזאת?" ובייטמון ענה: "אנחנו ממשיכים להילחם. יש לנו צלקות. אנחנו עושים טעויות אבל ממשיכים להילחם. אנחנו חבורה קרובה. חברים לקבוצה מזמינים אותי לארוחת שבת.  בזמנים קשים בהיסטוריה של מדינת ישראל, שעברה אירוע כל כך קשה, עבורנו להתלכד יחד – זה משהו מיוחד".

ג׳יימס בייטמון???? @eitand1 @JBatemon5 pic.twitter.com/5SGXNdETx2

— Noa (@Noapoplinger) January 22, 2024

האווירה סביב המשחק אתמול הייתה עצובה. השמועות על אירוע קשה בעזה והמוות הפתאומי של ליאור ליובין ז"ל השאירו את קהילת הכדורסל בישראל בהלם. לובין היה שחקן כשרוני שסיים את הקריירה בגיל צעיר בגלל פציעה ומיד עבר לעמדת המאמן. הוא הקרין ביטחון ושקט על כל האנשים סביבו והוא היה איש צנוע וכנה.

כל האירועים האלה הכניסו את הכדורסל לפרופורציה. גם את  ההפסד המפתיע של מכבי ת"א שנמצאת בתקופה לא יציבה. והנה פתאום הגיע ג'יימס בייטמון לעמדת הראיונות ונתן עוד מנת רגש שהציפה את הלב. הפעם זאת הייתה מנה טובה של אופטימיות, של תקווה, של ניצחון אישי של אדם מרגש.