אנשי תעשיית ההיי-טק טוענים כי תוכניות רשות החדשנות לתמיכה בהם קטנות מאוד לעומת הצרכים. לפי דיון בועדת הכספים אתמול שלישי), הירידה בהשקעות השנה מגיעה ל-10 מיליארד דולר, בעוד המימון החדש שמעמידה המדינה הוא כ-600 מיליון דולר בלבד.
תחום ההון/סיכון ביצירת חברות הזנק בישראל נשען על השקעות זרות בהיקף של כ-85%. מצב זה מאפשר לישראל להנות מזרם השקעות זרות גדול בשנים טובות, אך ישנה דעיכה גדולה משמעותית בשנתיים האחרונות, ללא מנגנון ייצוב מדינתי בהיקף משמעותי.
גם התמיכה שמעניקה רשות החדשנות, היא בעיקר במסלול של מענקים, שבמקרה הטוב מחזירים את עצמם. אין להשקעה הציבורית בתחום זה גישה לרווחים של חברות שהצליחו, על מנת להגדיל את המימון להשקעות הבאות או לצרכי מדינה אחרים.
השקעה מבורכת מרשות החדשנות, אך קטנה ביחס לצרכים
"הצבענו לפני כמה שנים על כך שההייטק הישראלי נסמך על השקעות זרות", אמר ד"ר אסף משה קובו, הכלכלן ראשי ברשות החדשנות. "80-85 אחוז מההון סיכון הוא זר. גם בקרנות הישראליות שפועלות עם כסף ממקורות זרים וגם בהשקעות המו"פ אנחנו בפער בסדרי גודל ביחס למה שקורה ב-oecd, במובן של השקעות זרות".
"לכן הכלים שחשבנו לפתח בשעת משבר הם דווקא לעודד את המשקיעים הישראלים, שיכנסו לפחות חלקית בנעלי המשקיעים הזרים בתקופה הזו", המשיך קובו. "השקנו 2 כלים. אחד זה המסלול המהיר, הוא פועל מנובמבר ועד מרץ, והוקצו לו 400 מיליון שקלים. במקביל החלטנו לפתוח תוכנית להשקעה במשקיעים מוסדיים ישראלים, להם נעשה מאנצינג' של 30 סנט על כל דולר, בהשקעות הון סיכון ישראליות. הוחלט על זה אחרי חשיבה עם משקיעים מוסדיים בישראל. זה אמור לתת מענה חלקי, אנחנו שמים לטובת האירוע הזה סדר גודל שאמור להזרים סה"כ מיליארד דולר לשוק ב-24 ו-25".
עזרא גרדנר, מייסד ומנהל ורנה קפיטל: "אנחנו אחת הקרנות הגדולות ביותר שממוקמות בארה"ב ומשקיעה בארץ, כבר 13 שנה הקרן משקיעה בארץ. לצערי המצב הרבה יותר גרוע ממה שאתם מכירים. יש בעיה קשה מאוד בהשקעות זרות במדינת ישראל, על המדינה לעשות שני צעדים: הראשון – יש לפעול כמו ארה"ב ב-2008, עם תמיכה בבנקים כדי שיוכלו להלוות כספים בביטחון גדול יותר לסטרט-אפים, והשני בלקיחת חלק בעלות בסטרטאפים, מה שקורה דרך רשות החדשנות אבל בצורה רחבה יותר".
"אנחנו כקרן הגענו למסקנה שבעקבות המלחמה יש 2 דברים חשובים שנעשה: האחד זה הזרמת כספים לארץ, הרמנו קרן ללא עמלות, הכוונה להזרים 50 מיליון דולר לישראל, ואנחנו בצומת הכי ציונית שיש עם החברות הכי טובות, ועדיין לא זורקים עלינו כסף. נביא את הכסף, אבל המצב שם בחוץ מאוד קודר".
"כל מי שדיברתי איתו אמר לי: את לבד"
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), שניהל את הדיון אמר: "טרם הלחימה השקיעו השקעות זרות רבות, ברגע שנפתחה מלחמה, לא רק שלא הגיעו משקיעים חדשים אלא גם שחלקם ברחו, שזה הצד הגרוע יותר. זה לאו דווקא בהייטק, זה קרה בגלל הלחימה, בגלל החשש של כמה זמן היא תמשך. בשל כאלה שיש להם עסקים במדינות מוסלמיות, וחששו. הסיפור הוא גם סוג של אנטישמיות כלכלית: 'הם מכים בעזה, אז אין לנו עניין לעזור להם'. חלק מהחסמים זה גם בנקים שלא מאפשרים לסיים את ההליך".
רונית הרפז, מנכ"לית אנדורון מדיקל: "יש לי סטרטאפ רפואי, אני בת מזל, קיבלתי מענק של 2 וחצי מיליון אירו מרשות החדשנית האירופית, ללא מאצ'ינג וללא התחייבות. כדי לסיים את הניסוי הקליני אני צריכה 20 מיליון דולר בשנתיים הקרובות. שוחחתי עם כמה גופי השקעה, בין השאר גם עם עזרא, 80 אחוז מהכסף של ההייטק הוא מגופים זרים. איך אנחנו סוגרים את הפער? כל מי שדיברתי איתו אמר לי: 'את לבד, המדינה לבד, ההייטק לבד, לא יכנס לפה שקל בשנתיים הקרובות'. הנחת העבודה צריכה להיות שיש פה אפס כסף בשנתיים הקרובות, המדינה מעמידה 600 מיליון דולר, והתחום צריך 16 מיליארד דולר. זה הפער שאתם צריכים לעבוד עליו, זה שמשרד האוצר לא יושב ונותן מענה זה מחדל. הייטק, ביוטיק, כולם תלויים בזה, אני לא מדברת על רפאל וחברות גדולות כאלה".
לא רק צניחה בהשקעות, גם מצוקת אשראי
מנכ"ל חברת אוטוטק אמר בדיון כי "אנחנו מעסיקים מאות עובדים, יש לנו צבר הזמנות של מעל 200 מיליון שקלים השנה, אבל אי אפשר לייצר כי הספקים מבקשים שנשלם להם את כל חומרי הגלם מראש, כי הם לא רוצים לתת לנו אשראי, הבנקים ישובים על הגדר ולא רוצים לתת לנו הלוואת גישור". מנכ"לית חברת סטרטאפ רפואי: "קיבלתי מענק של 2 וחצי מיליון אירו מרשות החדשנות האירופית, כדי לסיים את הניסוי הקליני אני צריכה 20 מיליון דולר בשנתיים הקרובות. כל מי שדיברתי איתו אמר לי את לבד, המדינה לבד, ההייטק לבד, לא יכנס לפה שקל בשנתיים הקרובות".
דניאל בראל, מנכ"ל ree: "אנחנו חברת הרכב היחידה בישראל, אנחנו מייצרים רכבים ומוכרים אותם בשוק האמריקני. אנחנו מעסיקים מאות עובדים, יש לנו צבר הזמנות של מעל 200 מיליון שקלים השנה, אבל אי אפשר לייצר כי הספקים מבקשים שנשלם להם את כל חומרי הגלם מראש, כי הם לא רוצים לתת לנו אשראי. בעולם רגיל היינו מבקשים הלוואת גישור, הבנקים יושבים על הגדר ואומרים שהם לא רוצים. ברגע שהמדינה תראה זאת ותעמוד מאחור, יכנסו משקיעים נוספים וזה יהיה קל".
ח"כ אזולאי סיכם את הישיבה: "בסופו של דבר יש פה אירוע שהוא אירוע חשוב לכלכלת ישראל, הייתה צניחה בהייטק בישראל, ברגע שזה הולך למקום של קריסה ומשקיעים חדשים שלא מגיעים אנו קוראים למשרד האוצר לבחון את נושא הלוואות בערבות המדינה גם בנושא המשקיעים הזרים, אני חושב שזהו דבר חשוב מאוד וייתן דחיפה להשקעות הזרות שאמורות להגיע למדינת ישראל. בנוסף יש להגדיל את היקף ההשקעה, נמשיך ונעקוב אחר הנושא"
