ישראל היא לא המדינה היחידה בעולם שגבולותיה לא מוסכמים. למעשה, רק למיעוט מבין כ-200 המדינות בעולם יש הסכמים חתומים עם כל שכנותיהן, המגדירים היכן בדיוק עובר הגבול. וכשאין גבול, יש עימותים. לא תמיד הם מעניינים צדדים אחרים מאלה המסוכסכים: משולש חלאיב, לדוגמה, בין מצרים לסודאן; או המחלוקת הטריטוריאלית בין בליז לגואטמלה, במרכז  אמריקה. בחלקם יש הסכמי פשרה זמניים, כמו האזור הניטרלי בין עיראק וערב הסעודית; או האי אולנד בים הבלטי – פרובינציה אוטונומית ומפורזת של שבדים בעלי דרכונים פינים.

לפי הנורמה שהשתרשה לאחר מלחמת העולם השנייה, והחוק הבינלאומי, הקהילייה הבינלאומית לא מכירה בשינויי גבול שלא נעשו בהסכמת הצדדים. בפועל, לרבות ממדינות העולם – בהן גם מעצמות גרעיניות – יש סכסוכי גבול פעילים או רדומים, ואלה מתעוררים מפעם לפעם. גם עכשיו.

1. רוסיה-ארה"ב: העיניים על אלסקה

הנשיא פוטין חתם השבוע על צו נשיאותי המבטל את תוקפה החוקי של מכירת אלסקה לארה"ב, מה שהופך אותה, מבחינת רוסיה, לשטח שהאמריקאים מחזיקים שלא כדין.

אלסקה הייתה בשליטה רוסית עד 1867, אז נמכר שטחה (1.7 מיליון קמ"ר) לארה"ב תמורת 7.2 מיליון דולר (שווי של כ-150 מיליון דולר כיום). ב-1959 זכתה אלסקה לריבונות והוכרזה המדינה ה-49 של ארצות הברית, וכיום מתגוררים בשטחה פחות מ-800 אלף בני אדם.

אף שהריבונות הוכרזה בשיאה של המלחמה הקרה, ברית המועצות לא התייחסה לכך. היה ברור שאלסקה שייכת לאויבים האמריקאים. עכשיו זה כבר לא ברור.

מצר ברינג בצילום לוויין. מימין אלסקה, משמאל סיביר. רק 85 ק"מ מפרידים ביניהם (צילום: נאס"א)

מאז פרוץ המלחמה הקרה, לאחר מלחמת העולם השנייה, לאלסקה תפקיד משמעותי במתיחות בין המעצמות הגרעיניות: רוחבו של מצר ברינג, המפריד בין הקצה המזרחי של סיביר הרוסית, לקצה המערבי של אלסקה האמריקאית, הוא 85 ק"מ בלבד, והמים בו קפואים ברוב ימות השנה, מה שמאפשר מעבר יבשתי עליו.

שתי המעצמות הגרעיניות מחזיקות בחזית הזו בסיסי טילים, שדות תעופה צבאיים ונמלים, מה שמאפשר להן לתקוף זו את זו בנשק יום הדין מהאוויר, מהים ומהיבשה.

ויאצ'סלב וולודין, יו"ר הפרלמנט הרוסי. "גם לנו יש מה לתבוע" (צילום: Sasha Mordovets\GettyImages)

את המחלוקת הנוכחית על אלסקה עורר ויאצ'סלב וולודין, יו"ר הדומה (הפרלמנט הרוסי). "לפני שהאמריקאים יחרימו את הנכסים שלנו בחו"ל", אמר בקיץ 2022, בעקבות סנקציות שוושינגטון הטילה על מוסקבה, "הם צריכים לזכור, שגם לנו יש מה לתבוע מהם". וולודין טען שמכירת אלסקה הייתה לא חוקית, וברוסיה נפתח קמפיין הקורא להשיב את אלסקה למולדת.

הנשיא פוטין ביקר לפני כשבועיים לראשונה בחייו בצ'וקוטְקה – המחוז המזרחי ביותר של רוסיה, הכולל את האי דיומיד הגדול, שבינו לבין שטחה של ארה"ב (האי דיומיד הקטן) מפרידים 4 ק"מ בלבד. ביקורו של פוטין במחוז המרוחק לא נועד לשכנע את 50 אלף תושביו, שרק מחציתם רוסים אתניים, להצביע לו בבחירות לנשיאות שיתקיימו בעוד כחודשיים, אלא להעביר מסר לוושינגטון.

תושבי צ'וקוטקה. ציור של הצייר הרוסי-גרמני לואיס כוריס, 1816

עם שובו של פוטין מערבה, הודיע הקרמלין על הקמתה של קרן חדשה שמטרתה לאתר, לרשום ולתבוע נכסים ברחבי העולם, כאלה שהיו בחזקתה של רוסיה הצארית וברית המועצות, ולתבוע מחדש את בעלותה עליהם.

על פי המכון ללימודי מלחמה בוושינגטון, רוסיה תובעת לעצמה נכסים וטריטוריות לא רק באלסקה, אלא גם שטח נוסף בחופי קליפורניה; ושטחים במרכז אסיה, בקווקז, במזרח ובמרכז אירופה ובסקנדינביה.

נוסף על כך, רוסיה מצויה בסכסוך גבולות עם יפן, התובעת את האיים הקוריליים באוקיינוס השקט, שהרוסים כבשו בסוף מלחמת העולם השנייה.

2. הודו-סין: הפשרה בהימליה אחרי קרב במקלות ואבנים

ראג'ש קומאר סינג, בכיר במשרד התעשייה ההודי, בישר בפורום הכלכלי שנערך השבוע בדאבוס, כי ארצו שוקלת להקל על משקיעים סינים, אם הגבול בין שתי המדינות יישאר שקט. לאחר שורה של עימותים בין צבאותיהן של המעצמות הגרעיניות מאז 2020, הטילה הודו הגבלות מחמירות על משקיעים סינים.

כביש המחלוקת בין הודו לסין. חיילים הודים הושלכו מהצוקים (צילום: REUTERS/Danish Siddiqui)

המתיחות בין שתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם החלה לאחר שהודו סללה כביש באזור הסמוך לגבול בהימליה, שאותו סין תובעת. בתגובה, הסינים כבשו כמה עמדות. בקרב שנערך ב-15 ביוני 2020, בנשק קר בלבד, נהרגו לפחות 20 חיילים הודים וארבעה חיילים סינים. עשרה חיילים הודים נלקחו בשבי.

בהסכם הפסקת האש שנחתם ביניהן ב-1967, נאסר עליהן לשאת נשק חם באזור הגבול, הסכמה שהופרה בקרב האכזרי הזה, שבו חיילים הודים הושלכו לתהומות והופלו מצוקים. הקרב לא זכה לכותרות כיוון שנערך בימי מגפת הקורונה, אך היה הראשון בין מעצמות גרעיניות שבו השתמשו "באבנים ובמקלות" (מה שמזכיר את מימרתו המפורסמת של אלברט איינשטיין: "איני יודע באיזה נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית, אך ברביעית ישוב האדם להילחם במקלות ובאבנים").

שיירה של צבא הודו במעבר הרים בלדאק, סמוך לגבול סין, יוני 2021 (צילום: Yawar Nazir/Getty Images)

מעט ידוע על העימות בהימליה, שהוא הגבוה והמבודד ביותר בעולם: ההתנגשויות נערכו בגובה של יותר מ-4,000 מטרים מעל פני הים, ובמרחק של מאות ק"מ מכל יישוב אזרחי. הודו וסין מעדיפות להסתיר את העימות, אך ידוע כי בתקריות נוספות בגבול נשמעו גם יריות, ככל הנראה יריות אזהרה בלבד, שהובילו לחילופי האשמות הדדיים.

על פי סוכנות הידיעות רויטרס, העימות האחרון נערך בנובמבר 2022, אז הדף הצבא ההודי כוח של כ-50 חיילים סינים שניסה לחדור לשטח המחלוקת. הזמן חלף, והרוחות בהימליה ככל הנראה נרגעו, אם כעת הודו שוקלת להקל על חברות סיניות הפועלות בשטחה, ועל משקיעים סיניים המבקשים להיכנס לשוק ההודי.

3. ונצואלה-גיאנה: איומי פלישה וסיפוח

תושבי הרפובליקה השיתופית של גיאנה (מדינה בצפון אמריקה הדרומית, שזכתה לעצמאות מבריטניה ב-1966) חוששים ממלחמה, בעקבות איומיו של נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, לפלוש לארצם.

בחודש שעבר הורה מדורו לחברות כרייה מוונצואלה להתכונן לסקר קרקעות והפקת משאבים באדמות מחוז אסקיבה שבגיאנה, והפציר בחברות הפועלות שם לצאת מהמחוז תוך שלושה חודשים.

מחוז אסקיבה, השייך לגיאנה מאז המאה ה-19, כשהייתה מושבה בריטית, הוא שטח של כמעט 160 אלף קילומטרים רבועים (פי שבעה משטחה של ישראל), שמשתרע על כ-75% משטחה של המדינה, ורובו מכוסה ביערות גשם עבותים. מאז שהתגלה בו נפט ב-2015, החלה ונצואלה לדרוש את סיפוחו.

בית המשפט הבינלאומי בהאג דחה ב-1 בדצמבר 2023 את תביעותיה של ונצואלה. בתגובה, ערכה הממשלה בקראקס משאל עם, שבו כ-95% מהבוחרים הצביעו בעד סיפוח המחוז.

נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו. מזהיר את חברות הכרייה (צילום: Anadolu via Reuters Connect)

כלכלת ונצואלה מבוססת על ייצוא נפט וגז טבעי, משאבים שהיא מקווה שתוכל לכרות בשטח אסקיבה. בחבל הארץ הדליל מתגוררים פחות מרבע מיליון בני אדם, מרביתם באזורי חוף האוקיינוס האטלנטי. במזרח הארץ, אזור הררי ולא נגיש, מתגורר מיעוט של שבטים ילידיים המתפרנסים מחקלאות זעירה, ציד, דיג וליקוט.

קהילות אלה מודאגות מההרס הרב שתביא מלחמה, ומהאפשרות שחברות כרייה זרות יגזלו את אדמותיהם ויביאו להכחדת תרבותם. כמה ממנהיגיהן אמרו השבוע כי חלק מאנשיהם כבר נמלטו מאדמותיהם בעקבות האיומים של נשיא ונצואלה.

ילידים שטים על נהר הקאמוני בגיאנה. מלחמה עלולה להעלים את השבטים (צילום: Carsten Ten Brink\flickr)

הצבא הגיאני קטן לאין שיעור מצבא ונצואלה, ואין ביכולתו להתנגד לפלישה. הצי המלכותי של בריטניה שלח השבוע ספינת סיור לאזור מחוז אסקיבה. הכוח הימי, שבדרך כלל נלחם במבריחי סמים באזור הקריביים, הוסט ממשימותיו כדי להעביר מסר לממשלתו של מדורו בקראקס. ביקור הכוח בגיאנה כלל תמרון משותף עם כוחות הצבא המקומי.

גם ברזיל הגיבה בנחרצות לשאיפות הטריטוריאליות של ונצואלה. כמעט כל הגבול שלה עם גיאנה (שאורכו 1,600 ק"מ, יותר מכפליים מסך גבולות היבשה של ישראל), הוא עם מחוז אסקיבה.

הצבא הברזילאי, שמנהל מאז השנה שעברה מבצע נגד כורים בלתי חוקיים במעבה יערות האמזונס, החליט השבוע לעבות את הכוחות גם בגבול גיאנה, והעביר לאזור מאות חיילים ועשרות כלי רכב וכלי שיט.