דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ט בניסן תשפ"ד 27.04.24
20.9°תל אביב
  • 19.2°ירושלים
  • 20.9°תל אביב
  • 20.7°חיפה
  • 20.7°אשדוד
  • 18.8°באר שבע
  • 29.2°אילת
  • 21.9°טבריה
  • 20.7°צפת
  • 21.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

המשרד לביטחון לאומי: לא נחזיר את הראיונות הפרונטליים לרישוי נשק עד לחזרה לשגרה

חברות הוועדה למעמד האישה ונציגי עמותות זעמו על החלטת המשרד | הוועדה קראה לשילוב משרד הרווחה בהליך הרישוי: "אם יש מישהו שמוכר למשרד הרווחה וקשור לאלימות, זה צריך לקפוץ לפקיד"

מפגינות אוחזות בתמונות נשים שנרצחו בהפגנת מחאה על אלימות כלפי נשים (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)
הפגנת מחאה על אלימות כלפי נשים. "מציפים את הרחובות בנשק, ולא מוכנים לקחת אחריות" (צילום ארכיון: תומר נויברג / פלאש 90)
הדס יום טוב

המשרד לביטחון לאומי לא יחזיר את הראיונות הפרונטליים לרישוי כלי ירייה לפחות עד סוף המלחמה או עד לחזרה לשגרה מבחינת מספר בקשות הרישוי, כך אמרו נציגיו היום (שני) בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בדיון נוסף שעסק בנושא מעורבות משרד הרווחה בחלוקת רישיונות הנשק.

טענות נציגי המשרד זכו לביקורת מצד יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי), שדרשה חזרה לראיונות פרונטליים. "זה יחזור, לא בזמן המלחמה", אמר לה עו"ד דוד בללי, יועצו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. "אנחנו לא מקבלים את זה", אמרה תמנו-שטה, "זו לא החלטה שלך", השיב בללי. "רוב האנשים שמגישים בקשה זה בתבחין שירות הביטחון, הרבה מיישובים זכאיים, אנחנו לא רוצים שהם יגיעו. במשרד הוחלט שבשעת המלחמה לא נעשה ראיונות פרונטליים", הסביר בללי את החלטת המשרד. "ברגע שנחזור לנתוני שגרה נשקול חזרה של ראיונות".

"סליחה, אבל לא", זעמה תמנו-שטה. "המלחמה הזו תיקח הרבה מאוד זמן ואני לא מחכה לנתוני שגרה עם הקמפיין הזה ועם הזוועות שהדור הזה נחשף אליו. אני מבקשת שתחזרו לראיונות פרונטליים. לא יכול להיות מצב שאתם מקבלים כזו כמות תקנים ולא תחזרו לראיונות. תחזרו למשרד ותנו לי תאריך לחזרה של ראיונות פרונטליים תוך שבוע".

"הגישה שלכם לא נכונה", התפרצה בזעם עו"ד קרן הורביץ, מנכ"לית מרכז רקמן, מרכז לקידום מעמד האישה בתחום דיני המשפחה, ופנתה לנציגי האגף לרישוי כלי ירייה. "האחריות שלכם היא לא רק לחלק נשק, האחריות שלכם היא גם שהוא לא יגיע לידיים הלא נכונות. אתם מציפים את הרחובות בנשק, ואתם לא מוכנים לקחת אחריות".

משרד הרווחה לא מעורב בבחינת הבקשות לרישיון

לצורך קבלת רישיון נשק נדרשת כיום הצהרת בריאות ופעמים רבות גם אישור משטרה, אך לא נדרש כל אישור או בדיקה של משרד הרווחה, המבטיח שמדובר באדם שאינו מסוכן לעצמו, לקרוביו או לציבור. למעשה, לגורמי הרווחה כיום אין יכולת להתריע מפני מתן רישיון לנשק לפני אישור הרישיון, והם יכולים להתריע לאגף על מסוכנות רק כאשר אדם כבר מחזיק ברישיון.

עד לשנה האחרונה הועברו לממונה על הערכת מסוכנות במשרד הרווחה דיווחים מעטים בלבד בדבר מסוכנות מטופלים המחזיקים נשק, שהסתכמו ב-4–2 מקרים בשנה בלבד מאז 2018. מתחילת 2023, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה, קיבל הממונה 50 פניות מעובדים סוציאליים המעלות חשש לסיכון ממחזיקי נשק, ולראשונה גם ממי שאין ברשותם נשק אך הגישו בקשה להוצאת רישיון לכלי ירייה.

שני דו"חות שנכתבו בעשור האחרון הצביעו על פערים הקשורים למעורבות משרד הרווחה בנוגע לרישוי נשק: דו״ח מבקר המדינה בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם ב-2014, ודו״ח נוסף של ועדת רונן (ועדה שבדקה את הליך קבלת הרישיון לנשק) ב-2019, שמינה השר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן, במטרה לבחון את הליך קבלת הרישיון לכלי ירייה פרטי.

שני הדו"חות קבעו שיש צורך לשלב את משרד הרווחה בבדיקת הבקשות לרישוי כלי ירייה. הדו"ח האחרון, של ועדת רונן, אף המליץ שהאגף לרישוי כלי ירייה יצטרך להעביר כל בקשה למתן רישיון נשק למשרד הרווחה, לשירות הפרט, משפחה וקהילה ולשירות לטיפול בהתמכרויות להתייחסותם בטרם קבלת החלטה.

80 אלף אישורים חולקו, 41 אלף בקשות נדחו

אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, אמר שהמשרד מתמודד כעת עם 123,760 בקשות חדשות פתוחות. נכון להיום ניתנו 80 אלף אישורים מותנים ונדחו 41,396 בקשות, רובן בגלל אי עמידה בקריטריונים. למרות זאת, המשרד מעסיק 50 פקידי רישוי בלבד בפריסה ארצית. מתחילת המלחמה נוספו 8 פקידי רישוי בלבד, אולם רוזנבאום טען שיגייסו 50 נוספים עד סוף פברואר. רוזנבאום גם התייחס לחשיפה ש-14 אלף רישיונות נשק ניתנו על ידי בנות שירות לאומי, ואמר: "הכשרנו אותן כמו שצריך, עמדתי היא שהן ראויות לעסוק בזה".

לשאלתה של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ענה רוזנבאום שלא היו בקשות שנדחו עקב עמדה של משרד הרווחה או הבריאות. לימור הרזני, ראש אגף רישוי כלי ירייה, הסבירה: "אין לנו היום קשר עם משרד הרווחה. המשרד לביטחון לאומי לוחץ על הקמת ממשק ומוכן להעביר את כל הבקשות דרך משרד הרווחה. כבר לפני כמה שנים פנינו לכל הגופים, גם לביטוח הלאומי וגם למשרד הרווחה, היו ועדות, והם סירבו. עם צה"ל אנחנו בדין ודברים כבר 4 שנים על התממשקות, זה נעצר מהצד של צה"ל. הגורמים הממליצים הקבועים בחוק בודקים את כל המבקשים כל חודש".

אורלי אלמגור לוטן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ציינה שהמשרד לא יישם את כלל מסקנות ועדת רונן. למשל, אין דרישה להצגת אסמכתאות לרכישת כספת.

אלהרר הוסיפה: "הממשק צריך להיות ממוחשב ומשותף עם משרד הרווחה וגם עם ביטוח לאומי, שיש להם נתונים לגבי מתמודדי נפש. אני לא אומרת שזה צריך לפסול אוטומטית, אבל צריך שהשם יקפוץ במערכת, וידליק נורות אזהרה. אי אפשר, בשם הביטחון, לתת נשק לכל מי שמבקש. אם צריך תיקון חקיקה, החקיקה צריכה לבוא, ואם השר לא מסוגל להביא חקיקה ממשלתית, שיגיד לכנסת ואנחנו נביא אותו. זה כבר הדיון השישי, אני לא רואה סיבה להמשיך לדוש בזה".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) טען שהממשק הזה הוא רק סמל. "המשרד לביטחון פנים עשה תהליך עקום, ורשות האסדרה גם אומרת את זה. אין פה שום היגיון חוץ מאג'נדה פוליטית. יש פה כשל מקצועי וערכי של המשרד לביטחון פנים. ראש האגף כבר התפטר סביב הכשל הזה, תתעוררו. האירוע הזה לא מנוהל, כמו כל המדינה מאז 7 באוקטובר".

"על כל אדם שעישן קנאביס אתם יודעים, תדעו גם על עבירות אלימות"

ח"כ לימור סון הר מלך טענה כי רצח נשים בכלי נשק ברישוי אינו תופעה. "ראינו בטבח של 7 באוקטובר איך נשק אישי מציל חיים. פשענו כלפי אנשים בזה שלקחנו להם נשקים ולא אפשרנו להם להגן על החיים שלהם, אנחנו צריכים לתקן. במהלך העשור האחרון, רק 11 נשים נרצחו מכלי נשק ברישוי, מתוך 251 נשים שנרצחו עד 2023. לעומת זאת, 70 נשים מכלי נשק לא חוקי, ו-77 נשים נרצחו מסכין וכלי נשק קרים אחרים. הדיון שלנו צריך אולי להיות על איך אוספים כלי נשק לא ברישוי, רצח מכלי נשק ברישוי הוא לא תופעה".

"צריך להפריד בין מקרי רצח של יהודיות ושל ערביות", השיבו לה נציגי העמותות. "כל מקרי הרצח בנשק חם של נשים יהודיות ב-3 השנים האחרונות היו בנשק ברישיון. כל מה שאנחנו רוצות זה שאם יש מישהו שמוכר למשרד הרווחה, שנמצא בתהליך כלשהו שקשור לאלימות, זה צריך לקפוץ לפקיד באגף כלי הירייה", חידדה תמנו-שטה, ופנתה לנציגי האגף: "אתם תדעו על כל אחד שיש נגדו תיקי אלימות. אתם חייבים לדעת. על כל אדם שעישן קנאביס אתם יודעים, תדעו גם על עבירות אלימות".

מיטל גריינדר שוורץ מפורום מיכל סלה טענה שהפורום מקבל עשרות פניות של נשים נפגעות אלימות. "יש נשים שחזרו לחיות בפחד, שבן הזוג שלהם אפילו רק מיידע אותן שהוא הולך להגיש בקשה והן לא ישנות בלילה. גם בהליך של מי שמבקש להיות בכיתת כוננות חייבת להיות בקרה".

תמנו שטה סיכמה: "כולנו מסכימים על ההנחה שאנחנו רוצים שיהיו לאנשים כלי הגנה, אבל נשק לא צריך להגיע לידיים הלא נכונות, ואנחנו לא רוצים שנשים יירצחו כי לא נעשו הבדיקות הנכונות. זה עקום שהממשק הזה לא הוקם עד כה. הוועדה רשמה לפניה שהצפי להקמת הממשק הוא חודשיים-שלושה, אנחנו מבקשים לקבל עדכון על התקדמות התהליך".

הוועדה קראה למשרד לביטחון לאומי ולמשרד הרווחה להגיש תיקון ממשלתי לחוק, כך שמשרד הרווחה יהפוך לגורם ממליץ לקבלת רישיון כמו משרד הבריאות והמשטרה. הוועדה תוציא מכתב למ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי כדי ליצור ממשק גם איתו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!