כ-80,000 סטודנטים נקראו לשירות מילואים במלחמה, כך לפי הערכת מרכז המידע והמחקר של הכנסת. חלקם השתחררו משירות מילואים פעיל בשבועות האחרונים, או עתידים להשתחרר בשבועות הקרובים, וישובו לספסל הלימודים. בחלק מהמקרים התלווה לשחרור גם תאריך צפוי לגיוס מחדש, בהמשך השנה או בשנה הבאה.
ההסתגלות המחודשת לאקדמיה שונה עבור כל סטודנט. היא מושפעת מגורמים כמו תואר ראשון או תואר שני, מצבו המשפחתי של הסטודנט, וההבדלים בהקלות בין מוסדות אקדמיים ואפילו בין פקולטות או מחלקות באותו מוסד.
בחודשים האחרונים מתגבשות הקלות לסטודנטים משרתי המילואים בהחלטות ממשלה, בחקיקת חוק בכנסת ופרסום ההמלצות של המועצה להשכלה גבוהה בנושא. חלק מההטבות הן סיוע כספי, הקלות בלימודים ותקן לרכז מילואים בכל מוסד אקדמי.
"יצאתי לאפטר והרגשתי חייזר, אני צריך להירגע"
"לכאורה יש לי את הזמן לשבת שעתיים שלוש ולהשלים את החומר" אומר ל'דבר' שמואל זנדני (34), המשרת כעת כסרס"פ ביחידה קרבית, "אבל קשה לי להתרכז בשיעור". זנדני, מורה לשל"ח ואב לשלושה מנווה צוף, אחראי במסגרת תפקידו במילואים על הלוגיסטיקה, ממזון ועד ציוד צבאי. הוא עתיד להשתחרר בסוף פברואר.
זנדני לומד באוניברסיטת בר אילן לתואר שני בארץ ישראל וארכאולוגיה, זו השנה השנייה. "מלכתחילה התוכנית מותאמת למורים לשל"ח, כלומר לאנשים עובדים, אז הלימודים מתקיימים פעם בשבוע בלמידה מרחוק". הלימודים החלו ב-24 לדצמבר, כך שזנדני פספס או יפספס בזמן אמת עשרה שיעורים.
מלבד החזרה ללימודים, זנדני יחזור גם לעבודתו כמורה. "לא קל לחזור ללמד ב-1 למרץ, בטח עם כל אירועי הזיכרון, שיהיו קשים מנשוא השנה. אני צריך להירגע, ולזכור שהתלמידים שלי הם לא החיילים שלי".
"הווליום בצבא הוא פי עשר מהאזרחות, אם זה במתח הגבוה או ביכולת הבין האישית הנדרשת. טעמתי מזה כבר: יצאתי לא מזמן לאפטר והרגשתי חייזר. בצבא המשפט שהכי חוזר על עצמו הוא 'זה לא רלוונטי'. דואגים לכל הצרכים הפיזיים שלך בשביל שתתמקד במטרה ואין מקום בכלל למה אתה מרגיש או חושב. זה סוויץ' שאני אצטרך לעשות כשאני אשתחרר".
"הייתי אמור להגיש את העבודה הסמינריונית ב-17 לאוקטובר, עבדתי על זה כל חול המועד סוכות, אבל גויסתי לפני שסיימתי. נאמר לי שאני יכול להגיש עד אוקטובר הבא, עם קנס של 40 שקל, שככל הנראה יוותרו לי עליו אם אצהיר על שירות המילואים". הוא בכל מקרה מעוניין לסיים את העבודה מהר ככל האפשר: "בספטמבר אתגייס שוב. אין סיכוי שאגרור עבודה סמינריונית גם לשנה הבאה!"
זנדידני קיבל מהאוניברסיטה בשל שירותו: מלגה; פטור משני קורסים ביהדות שכל סטודנט בבר אילן מחויב לעשות; ציון עובר בשני קורסים לבחירתו כולל משנת הלימודים הקודמת; בחירת הציון הגבוה מבין מועדי המבחן; ושבוע היערכות לכלל משרתי המילואים שנערך בחודש האחרון.
"אין מה להשוות ביני לבין אח שלי, למשל, שלומד חמישה ימים בשבוע" אומר זנדני, "אני נמצא בצד הנוח של הסקאלה, ואני מזכיר את זה לעצמי. אבל המטרה שלי היא לסיים את התואר שלי בממוצע של שמונים ומעלה, וזה דורש ממני להתאפס ומהר".
"אחזור למילואים השנה, ולא ברור איך זה ישפיע"
"המעבר מלכוון ירי לללמוד על אלגוריתמים היה מוזר", אומר גל וורטסקי, שלומד זו השנה הרביעית במסלול לרפואה חישובית באוניברסיטה העברית. וורטסקי גויס ב-7 באוקטובר, ושירת כלוחם וכחובש בחטיבה 16. "אני מוצא את עצמי משקיע יותר אנרגיה מאשר בשנים קודמות, למרות שיש לי פחות קורסים".
למזלו של וורטסקי, הוא לא נאלץ לפספס שיעורים. "גויסתי ב-8 לאוקטובר, והשתחררתי ב-28 לדצמבר. חברים שלי השתחררו שבוע לפניי, אבל נשארתי קצת לעזור" לימודיו החלו ב31 לדצמבר כלומר ארבעה ימים לאחר שחרורו.
"המחשבה על חזרה ללימודים הטרידה אותי", הוא מספר, "ולכן נפגשתי עם רכז המילואים מהפקולטה, שישב איתי וסידר יחד איתי את המערכת. "במסלול שלי יש אנשים שבאמת אכפת להם, שעזרו לי להשתלב חזרה".
וורטסקי זכאי למספר ציוני עובר בקורסים לבחירתו: "אישית, יש לי הרבה קורסים לבחור מהם". נוסף על כך, הוא זכאי בין היתר לפטור ממספר נקודות זכות, ולסבסוד בקבלת מענה פסיכולוגי. "יש עוד דברים שאני לא זוכר", הוא מודה.
וורטסקי דואג בעיקר מהמשך השנה. "כבר הודיעו לנו על שירות מילואים נוסף במהלך השנה. הייתי רוצה יותר בהירות איך הימים האלו ישפיעו על הלימודים. דוגמא אחת היא מועדי ב', שככל הנראה יתקיימו בסמסטר השני, ולא בטוח שאני אוכל לגשת אליהם. לא ברור לי מהן הזכויות שלי במקרה כזה".
הוא מרוצה בסך הכול מההטבות שהוא וחבריו קיבלו, ומבקר את הלחץ הציבורי שהופעל על האוניברסיטאות. "דרשו מהן למצוא פתרון לחיילי המילואים לפני שצה"ל פרש את התוכניות שלו להמשך. זו דרישה מוגזמת".
ובכל זאת, יש דברים שחסרים בעיניו: "לדעתי צריך להפריד בין ההטבות וההקלות לקרביים וללא קרביים. לא ששירות קרבי הוא חשוב יותר. אבל הלוחם או הלוחמת חוו דברים אחרים, שדורשים טיפול הולם". הוא רואה גם מקום לשיפור ביחס להנגשת הזכויות: "רכז המילואים בפקולטה סייע לי מאוד, אבל אם מישהו היה יוצר איתי קשר במהלך המילואים, זה היה מוריד לחץ".
לוורטסקי חשוב לציין כי "בכל אולם באוניברסיטה תלויה תמונתה של כרמל גת תלמידת תואר שני בריפוי ועיסוק באוניברסיטה, החטופה בעזה.
"ברור שכשלושה חודשים מהחיים שלנו נלקחים, ויש לזה מחיר" מסכם וורטסקי. "זה המחיר של הבחירה להגן על הארץ".