למרות הרטוריקה הלוחמנית, ממשלת ישראל לא פועלת להחלפת אונר"א, כך אומר ל'דבר'  פעיל נגד הארגון, אשר נחשף לדיונים פנימיים בממשלה בנושא. "כנראה שהקונספציה לגבי אונר"א לא התנפצה, למרות מעורבות הארגון ברצח ישראלים" אמר אותו גורם, שביקש להישאר בעילום שם. "כבר עשרים שנה יודעים שאונר"א מעורבת בטרור, אבל עד 7 באוקטובר לממשלת ישראל לא הייתה מדיניות נגדה".

לפי אותו גורם, גם המידע שהוביל לחרם נגד הארגון, כמעט ופוספס. "גם אחרי ה-7 באוקטובר, לא היה מובן מאליו שינחו את השב"כ לחקור את מחבלי הנוח'בה בנוגע למעורבות אונר"א, זה דרש מאמץ רב. אבל אם לא היו עושים את זה, לא היינו רואים עכשיו את הלחץ הבינלאומי נגד הארגון, למרות שבפועל הוא חלק משלטון חמאס אותו החליטה הממשלה למוטט".

הוול סטריט ג'ורנל פרסם אתמול כי לפי מודיעין שהועבר לארה"ב 1,200 מבין 12,000 עובדי אונר"א בעזה קשורים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי, ולפחות מחצית מהעובדים הם בני משפחתם של פעילי חמאס.

בשבועות האחרונים ישראל העבירה לארה"ב ולמדינות נוספות ראיות להשתתפות עובדים של אונר"א בטבח 7 באוקטובר ובחטיפת ישראלים, כך לפי הניו יורק טיימס. בשל כך, שורת מדינות הודיעו כי ישהו את העברת הכספים לאונר"א. בין המדינות האלה נמצאות שתי התורמות הגדולות ביותר לארגון: ארה"ב שתרמה לארגון ב-2022 כ-344 מיליון דולר וגרמניה שתרמה כ-202 מיליון דולר דולר.

באיחוד האירופי, התורם השלישי בגודלו (כ-144 מיליון דולר ב-2022) הודיעו כי יבחנו את הנושא. גם שבדיה, יפן, צרפת, איטליה, קנדה ושוויץ, התורמות כל אחת עשרות מיליוני דולרים בשנה, עצרו את ההעברות. מבין המדינות שתרמו לארגון ב-2022 יותר מ-30 מיליון דולר, רק נורבגיה הודיעה כי תמשיך את המימון.

למרות הצעדים הדרמטיים, כלל לא בטוח שהדבר יגרום לשינוי בארגון. "אם יעשו חקירה, יחליפו כמה מראשי הארגון ואז יחזרו להעביר את הכספים, כפי שממשלת ישראל דורשת, זה לא יעזור בשום דבר" אומר אותו גורם. "הארגון הזה היה צריך להתפרק ממזמן, כבר ב-2003 כשתועד לראשונה שימוש של אמבולנסים שלו לצורכי פעולות טרור. אין דבר כזה אונר"א אחרת. צריך לפרק את הארגון הזה בתהליך הדרגתי של חצי שנה, ולהעביר את כלל פעילות הסיוע לארגוני האו"ם".

החלופה: נציבות הפליטים של האו"ם

גורם מדיני בכיר אמר היום (רביעי) לזמן ישראל שממשלת ישראל לא תומכת בסגירה מידית של סוכנות אונר"א בשל החשש מקטסטרופה הומניטרית. זאת בניגוד להצהרת יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) מלפני שבועיים לפיה "אחרי המלחמה לא תהיה אונר"א".

שר החוץ ישראל כ"ץ דרש חקירה יסודית של מעורבות אונר"א בפעילות הטרור, ופיטורים של בכיריו. לא ברור האם מתלווה לכך "הסכמה שבשתיקה" להמשך הפעילות של הארגון  בעזה לאחר החקירה והפיטורים. בציוץ ברשת X כתב כ"ץ: "חייבים לוודא שאונר"א לא תהיה חלק מהיום שאחרי בעזה, ושגורמים אחרים יבואו במקומה", אך אמירה זו אינה מגובה כרגע בהצעה קונקרטית לשינוי.

ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, פינלנד, איטליה ובריטניה הודיעו על עצירת המימון לאונר"א אחרי שהתברר שחלק מעובדיו נטלו חלק בטבח הנורא ב-7 לאוקטובר.

אנחנו לא נוותר ונדרוש שהאירועים יחקרו עד תום. על האו"ם לפטר מיד את ראשי אונר"א @UNRWA ולפתוח בחקירה עצמאית ושקופה של כל מה שהתרחש באונר"א-חמאס…

— ישראל כ”ץ Israel Katz (@Israel_katz) January 27, 2024

"ממשלת ישראל פועלת כאילו אין חלופה לאונר"א, וזה פשוט לא נכון", אומר הגורם ששוחח עם 'דבר', "יש גוף בעולם שתפקידו לטפל בעקורים – נציבות האו"ם לפליטים. אין שום סיבה שהוא לא יממן את המלונות אליהם פונו העקורים הישראלים, ולא יפעל ברצועת עזה ויסייע לעקורים הפלסטינים במקום אונר"א. אבל משום מה, אף אחד בממשלה לא דורש מהם להתערב – לא לטובת הישראלים ולא לטובת הפלסטינים. זה אבסורדי לחלוטין."

משרות ושירותי אונרא: "דרכים של חמאס לשלם לפעיליו"

אונר"א מטפלת בפלסטינים המתגוררים בלבנון, סוריה, ירדן, עזה, מזרח ירושלים והגדה המערבית. הבקשה למעמד מטופל נעשית באופן מקוון, בניגוד לדרישת נציבות האו"ם לפליטים לקיים בדיקה פרונטלית. לאחרונה אף השיק הארגון אפליקציה המאפשרת הרשמה וקבלת סיוע דרך הנייד מכל מקום בעולם.

אונר"א לא מקזזת ממספר הפליטים את אלו העוזבים את המדינה בה קיבלו מעמד פליטות. לדוגמא, מתוך כ-490,000 פליטים הרשומים בלבנון, רק כ-250,000 מתגוררים בה בפועל, אך תקציב אונר"א לא מקוזז ביחס ישיר לכך, כך לפי אתר אונר"א בלבנון. רבים מבין העוזבים זכו למעמד של תושבות או אזרחות במדינות אחרות, ועדיין רשומים כפליטים הזכאים לשירותי אונר"א.

מעבר למעורבותו בטרור, מבקרי הארגון טוענים שבניגוד לנציבות האו"ם לפליטים שמטרתה לשקם פליטים, אונר"א פועלת לשימור והנצחת הפליטות. כך במקום שמספר הפליטים יקטן עם השנים, הגדרות אונר"א מעבירות את מעמד הפליטות בנישואין ולצאצאים. כך, מספר הרשומים אצל אונר"א כפליטים עלה מ-750,000 ב-1948 ל-5.9 מיליון ב-2022.

ביקורת נשמעה גם ביחס למערכת החינוך של אונר"א, שמחנכת נגד קיומה של מדינת ישראל ובכך מפרה את עקרון הניטרליות, המנחה את שאר סוכנויות האו"ם בפועלן באזורי סכסוך.

בניגוד ליתר גופי האו"ם, המעסיקים אנשים ממדינות שונות ושומרים על איזון בתמהיל המוצא של העובדים, אונר"א מעסיקה ברצועת עזה ובגדה המערבית 20,000 עובדים פלסטינים ופחות מ-50 עובדים ממדינות אחרות. בעוד שבנציבות האו"ם לפליטים מועסקים כ-20,700 עובדים לטובת כ-108 מיליון פליטים ועקורים, באונר"א מועסקים כ-30,000 עובדים, לטובת 5.9 מיליון מטופלים.

בכתבה של אוהד חמו עבור חדשות 12 נחשפו הקלטות של שיחות בין אנשי יחידת 504 ותושבי עזה בהן תושבי עזה מעידים כי "מי ששולטים, כלומר האחראים למחלקות או האחראים למפקדות האזוריות של אונר"א, הם עצמם פעילי חמאס." תיעודים שפורסמו בחודשים האחרונים הראו כי חמאס מקבל סיוע במזון ובדלק מאונר"א, מאחסן אותו במקומות מאובטחים ומונע הנגשתו לאזרחים.