דונלד טראמפ נישא על גלי האינפלציה חזרה אל הבית הלבן. בנובמבר יקבעו אזרחי ארה"ב את זהות הנשיא הבא, שאלמלא תפנית חריגה, המירוץ יוכרע בין הנשיא המכהן ג'ו ביידן לנשיא לשעבר דונלד טראמפ. מצבו של ביידן בסקרים הולך ומידרדר, והסבירות היא שלאינפלציה ולהשפעותיה תפקיד מכריע בכך, על אף תשומת הלב הגוברת לסוגיית המהגרים.

לפי מצב הסקרים, דיירי הבית הלבן צפויים להתחלף ב-2025. כל הסקרים האחרונים בהם ביידן וטראמפ מוצבים במאבק ראש בראש מצביעים על הובלה של טראמפ. גרוע מכך עבור ביידן, נראה שהפערים הולכים ומתרחבים. לפי אתר ניתוחי הסקרים האמריקאי 538 (FiveThirtyEight), באמצע ספטמבר האחרון עמדו המתחרים בשוויון בשקלול הסקרים, אלא ששוויון זה היה רק נקודה בתוך מגמה בה טראמפ מתחזק על חשבון ביידן. בסקרים האחרונים נהנה טראמפ מהובלה של לפחות אחוז שמגיעה בחלק מהסקרים עד לשישה ושבעה אחוזים.

אפילו חמור עוד יותר מנקודת מבטם של ביידן והדמוקרטים הוא המצב במדינות המתנדנדות. במרבית המדינות הניצחון כמעט מובטח לאחת המפלגות, לדוגמה קליפורניה ומסצ'וסטס עבור הדמוקרטים או וויומינג ויוטה עבור הרפובליקנים. לעומתן במדינות המתנדנדות, הניצחון אינו ודאי לאף מועמד, מה שמקנה להן את מעמדן המכריע.

בג'ורג'יה, בנבדה, ובאריזונה, בהן ביידן ניצח ב-2020, הסקרים חוזים מהפך. ובצפון קרולינה ובפלורידה, הסקרים חוזים שטראמפ ישמור על הניצחון שלו מ-2020. במישיגן ובוויסקונסין התוצאות אינן חד משמעיות, כשחלק מהסקרים נותנים את היתרון לטראמפ, ואחרים לביידן שניצח ב-2020. בפנסילבניה, ביידן צפוי לשמור על היתרון שזכה בו ב-2020, לפי הסקרים האחרונים.

כשתשומת הלב לסוגיית ההגירה עולה, טראמפ מתחזק

התחזקות טראמפ מיוחסת לסוגיית ההגירה, שזכתה לתשומת לב מוגברת בחודשים האחרונים: יותר ויותר נסקרים משיבים שהיא החשובה ביותר מבחינתם. בדצמבר האחרון נרשמו כרבע מיליון מעצרים על מעבר בלתי חוקי לארה"ב ממקסיקו, שיא כל הזמנים. כל כהונת ביידן מתאפיינת בהגירה בלתי חוקית נרחבת, במספרים גבוהים בהרבה מאלו שנרשמו בתקופת טראמפ. ביידן סובל מנחיתות ברורה בדעת הקהל בכל מה שקשור להגירה, כשהמצביעים מאשימים את הממשל בגל ההגירה האחרון דרך גבול מקסיקו, ומעניקים אמון גדול יותר לטראמפ ביכולת לטפל בנושא.

שני המועמדים מבינים שמדובר בסוגיה מכרעת, והם מרבים להתבטא בנושא. ביידן מנסה להעביר הגדלת תקציב למערך שמירת הגבולות בתמיכת הרפובליקנים, אליה טראמפ מתנגד נחרצות. החוק המוצע כולל גם את הסמכות לסגור את הגבול לחלוטין, שביידן טען שהיה מיישם באופן מיידי אם ההצעה הייתה כבר חוק. נראה שהמניע האלקטורלי עירבב את העמדות, כשביידן תומך בצעדים שבתחילת כהונתו נראה שהתנגד אליהם, וטראמפ והרפובליקנים מונעים את הצעדים הללו, אולי בגלל ההבנה שמה שנתפס ככישלון של ביידן מסייע להם בקלפי.

רוב הנשאלים מדווחים בסקרים שהנושא הכלכלי הוא החשוב ביותר

אבל סערת ההגירה לא שינתה נתון חשוב, בכל המדינות המרכיבות את ארה"ב, רוב המצביעים עדיין רואים בכלכלה כנושא החשוב ביותר. בתחום הכלכלי כהונתו של ביידן מאופיינת בצדדים חיוביים ושליליים. צמיחה בריאה לצד שיעור אבטלה נמוך באופן עקבי הפרו לחלוטין את התחזיות למיתון בעקבות העלאות הריבית של הפדרל ריזרב. מנגד, האינפלציה הגבוהה החריפה את יוקר המחיה, כשהשכר הריאלי, המתחשב בעליות המחירים, נשחק. גם הגירעון בתקציב הממשל הפדרלי התרחב בהשוואה לטראמפ. קיים ויכוח בנוגע להשפעות השליליות של הגירעון, אך אין ספק שהוא מסוקר בתקשורת כאירוע שלילי.

בהתבסס על ממצאים אלו, סביר להניח שביידן סובל מהשלכות האינפלציה בתקופת כהונתו, שפרצה כתוצאה מבעיות בשרשראות אספקה ביציאה ממשבר הקורונה ומעליות מחירי האנרגיה, שהחריפו עם פלישת רוסיה לאוקראינה. עם כניסת ביידן לתפקיד, האינפלציה השנתית בארה"ב עמדה על 1.4%. במהלך כהונתו היא עלתה לשיא של 9.1% ביוני 2022, שלאחריו החלה מגמת בלימה עד לשפל של 3% שנרשם ביוני 2023. מאז נרשמו עליות וירידות לא משמעותיות, כשהנתון האחרון מדצמבר מראה שיעור של 3.4%.

לצד עליות המחירים נרשמו עליות שכר, אולם אלו היו איטיות מהאינפלציה ולכן השכר הריאלי, כוח הקנייה של השכר, נשחק. במילים אחרות, עליות המחירים פגעו ברמת החיים הממוצעת של העובד האמריקאי. בין ינואר 2021, עם כניסת ביידן לתפקיד, לדצמבר 2023, פחת השכר הריאלי ב-2%. חשוב לציין, שעל פי הרוב השכר הריאלי חווה עלייה, גם אם קטנה; כלומר עובדים רגילים לראות את רמת חייהם גדלה, בעוד שבעקבות האינפלציה, ועל אף שהשכר הנומינלי עלה מהר יחסית, רמת חייהם נשחקה. בשיאה של האינפלציה ביוני 2022, השכר הריאלי השעתי היה נמוך בכ-5% מרמתו בתחילת הכהונה של ביידן.

הגירעון בתקופת ביידן צמח אף הוא. לפי מספרי הבית הלבן, הגירעון ב-2021, כשלמשבר הקורונה עוד הייתה השפעה משמעותית, עמד על 12.3% מהתוצר, ב-2022 על 5.5%, וב-2023 הוא חזוי להסתכם ב-6%. בתקופת טראמפ הגירעון עמד על 3.5%, 3.8%, 4.6% ו-14.9%, בין 2017 בה טראמפ החל את כהונתו, ל-2020. כאמור, הגירעון מסוקר כאירוע שלילי באחריות הממשלה, מה שלפי מחקרים ככל הנראה מיוחס לביידן, בעוד מצב הצמיחה והאבטלה החיוביים, לא בהכרח משפרים את תפיסת הציבור את תפקודו.

ללא קשר למשקלן של הכלכלה וההגירה בהשפעה על מצב הבחירות בארה"ב, מצבו של ביידן עגום והוא סובל מתפיסה שלילית בשתי החזיתות. במגמה הנוכחית, את השנה האזרחית הבאה נפתח כשדונלד טראמפ הוא נשיא ארה"ב.