הצעת תקציב המדינה שהונחה אתמול (ראשון) על שולחן הכנסת כוללת פירוט כמעט מלא של סעיפי התקציב. הפרסום מאפשר למפות את הקיצוצים הגדולים בתקציב המעודכן, בהשוואה למקורי שאושר בחודש מאי. הקיצוץ הגדול ביותר, בתחום התחבורה, מגיע לסכום עצום של כ-5 מיליארד שקלים בכלל הסעיפים שקוצצו.

ההצעה מאפשרת לראשונה לחשב בצורה מפורטת לא רק את התוספות הגדולות לביטחון, אלא גם את הקיצוצים הגדולים בסעיפים רבים, המגיעים לכ-10.5 מיליארד שקלים בסך הכול. זאת בהשוואה לתקציב המקורי שאושר במאי.

הקיצוצים שנחשפו בבדיקת 'דבר' (גרפיקה: 'דבר')

לפי החוק, משרד האוצר נדרש להניח בפני הכנסת את התקציב המלא, עד רמת התקנה התקציבית (8 ספרות). בפועל, רמת הפירוט שפורסמה נמוכה יותר (6 ספרות). אך גם היא מאפשרת לזהות קיצוצים שלא נודע על קיומם קודם לכן, משום שעד עתה הם "התחבאו" מאחורי תוספות תקציביות בתחומים קרובים. ניתוח הנתונים ב'דבר', שנעשה בסיוע אדם קריב מפרויקט 'מפתח התקציב', מאפשר לחשוף מה משמעותן של החלטות ממשלה שלא היו ברורות עד כה.

מהמידע שהתפרסם ניתן להעריך שהקיצוצים עומדים על כ-10.5 מיליארד שקלים. רק ניתוח ספר התקציב המלא, שלא פורסם לציבור עד כה, יאפשר לאתר את כלל הקיצוצים. עתירה לבג"ץ נגד חוסר השקיפות לגבי נתוני התקציב המלאים הוגשה לבג"ץ על ידי קרן ברל כצלנסון וחברי כנסת מהאופוזיציה.

קיצוצים גדולים בהסעת המונים ובתשתיות למיעוטים

רוב הקיצוץ בן 5 מיליארד השקלים בתחבורה, 3.4 מיליארד שקלים, יגיע מתקציבי הפיתוח של התחבורה הציבורית והסעת המונים. 716 מיליון שקלים יקוצצו מפיתוח כבישים בין עירוניים; 658 מליון מנתיבי תחבורה ציבורית; 279 מליון מפיתוח כבישים עירוניים; ו-40 מיליון ממטה משרד התחבורה עצמו. זאת במקביל לסעיפים אחרים בתחום התחבורה, שגדלו.

לפי ההסבר המילולי של משרד האוצר במסמך, תקציב הפיתוח של משרד התחבורה יפחת בכ-1.2 מיליארד שקלים בלבד, אך הדבר סותר את מה שנכתב בפירוט הסעיפים התקציביים. הסתירה נובעת מהיסט פנימי: השקעות שקוצצו בפיתוח לעתיד הוסבו לטובת תוספות למפעילי תחבורה ציבורית בהווה.

תחום פיתוח התחבורה נמצא בתת-השקעה עצומה כבר היום. סביר שהקיצוץ בו יתורגם  לנזקים כבדים וארוכי טווח כתוצאה מעיכוב פרויקטים חשובים, מה שיוביל להגברת הגודש בכבישים. תחום פיתוח התחבורה נחשב למנוע צמיחה מובהק, כך שהקטנה כה משמעותית של ההשקעה בו עלולה להקטין את הצמיחה הכלכלית בשנים הקרובות.

קיצוץ גדול נוסף מתוכנן בפיתוח התשתיות ליישובי המיעוטים: 400 מיליון שקלים. משרד החינוך, שתקציבו אמנם גדל, יספוג קיצוצים נרחבים של 289 מיליון שקלים בבניית כיתות לימוד, 68 מיליון שקלים במינהל החינוך הדתי, 30 מיליון שקלים במימון יום חינוך ארוך ו=116 מליון שקלים בתקציב ההסעות. כמו כן, יקוצצו 655 מיליון שקלים בהוצאות ממשלתיות "כלליות ורוחביות", בשל ביטול וצמצום החלטות ממשלה, הסטת כספים לייעוד שנקבע להם בהסכמי שכר עם איגודי העובדים, וקיצוץ תקציבם של פרוייקטים רוחביים "לאור צמצום או דחיית רכיבים בלתי הכרחיים נוכח המלחמה".

פגיעה בחקלאות, בעולים ובסובלים מפיגור שכלי

משרדי ממשלה רבים יספגו קיצוצים נוספים, אף אם תקציבם הכולל יגדל. משרד המדע יאבד 268 מיליון שקלים; משרד החקלאות יקוצץ ב-266 מיליון, מהם 252 מיליון לתמיכות ומחקרים בחקלאות; משרד התעסוקה יקוצץ ב-187 מיליון כולל קיצוצים משמעותיים בכוח אדם; משרד המשפטים יקוצץ ב-98 מיליון; משרד האוצר יקוצץ במטה ובאגפים ב-53 מליון וב-131 מליון בתקציב הפיתוח; משרד הכלכלה יקצץ 96 מיליון שקלים במחקר ופיתוח; משרדי האנרגיה והחוץ יקוצצו ב-65 מיליון שקלים כל אחד; מטה משרד הבריאות יקוצץ ב-62 מיליון שקלים; סעיף פיתוח הנגב והגליל יקוצץ ב24 מיליון.

במשרד השיכון יקוצץ סעיף שיקום השכונות ב-100 מיליון שקלים; מענקי הבינוי והשיכון ב-78 מיליון שקלים; והסיוע בשכר דירה ב-57 מיליון שקלים, למרות מגמת העליה בשכר הדירה במשק.

תקציב משרד הבריאות יגדל, אך יכלול קיצוצים של 243 מיליון שקלים בסעיף "פעולות מרכזיות", 62 מיליון שקלים במטה המשרד, וגם 25 מיליון שקלים בסעיפי המעבדות והתמיכה במרכזים גריאטריים. המשרד לשוויון חברתי יקוצץ ב-18 מליון שקלים. סל הקליטה לעולים יקוצץ ב-40 מליון שקלים, והדיור לעולים ב-38 מיליון.

מספר סעיפים במשרד הרווחה יקוצצו באופן משמעותי – טיפול קהילתי באנשים עם מוגבלויות יקוצץ ב-72 מיליון שקלים, וסעיף טיפולים חוץ ביתיים לסובלים מפיגור שכלי יבוטל לחלוטין, לעומת 58 מיליון שקלים בתקציב שאושר במאי האחרון. סעיפי שירותים קהילתיים ואזרחים וותיקים יקוצצו ב-50 מליון שקלים.

תקציב הישיבות קטן משתוכנן אך גדול מבשנים קודמות

מוסדות רבים אחרים במשרדי הממשלה יקוצצו באופן משמעותי. בינוי מבני ממשלה יקוצץ ב-189 מליון שקלים; מינהל התרבות יקוצץ ב-157 מליון שקלים; מערך הדיגיטל הלאומי יקוצץ ב-154 מליון שקלים; מינהל הספורט יקוצץ ב-91 מליון שקלים; סעיף הסטטיסטיקה הממלכתית יקוצץ ב-90 מליון שקלים; הכנסת תקוצץ ב-57 מליון שקלים; מערך הסייבר יקוצץ ב-43 מיליון שקלים; ומינהל התכנון יקוצץ ב-25 מליון שקלים. רשות האוכלוסין תקוצץ ב30 מיליון שקלים, בעיקר בטיפול בעובדים זרים ובמעסיקים, וזאת למרות התחלופה הרבה של עובדים זרים בשל המלחמה.

תקציב הרשויות המקומיות יקוצץ ב-157 מיליון שקלים, לצד קיצוץ משמעותי בתמיכות בפרויקטים בשלטון המקומי של 205 מיליון שקלים. תמיכות ממשלתיות בארגונים בינלאומיים יקוצצו ב-65 מיליון שקלים.

נושא התמיכות ב"יהדות", הכולל את תקציב הישיבות, שעמד על 2 מיליארד שקלים, יקוצץ ב-178 מיליון שקלים. למרות זאת, מדובר בגידול משמעותי לעומת שנים קודמות. כך למשל ב-2022, הביצוע לתקציב זה עמד על 1.3 מיליארד שקלים בלבד.

לצד הקיצוצים, גידול משמעותי בהוצאה

תוספות התקציב יגיעו ל-70 מיליארד שקלים. עיקר התוספת היא למשרד הביטחון (53 מיליארד), ורוב התוספות שאינן ביטחוניות מיועדות להוצאות אזרחיות הקשורות למלחמה.

לצד זאת, יש גם סעיפים שזכו לתוספת משמעותית שלא כולה נובעת ממצב המלחמה. בין הסעיפים שגדלו: סבסוד מפעילי תחבורה ציבורית (3.24 מיליארד שקלים); משטרת ישראל (כמיליארד שקלים); הלוואות לעובדי מדינה (חצי מיליארד שקלים); רכבת ישראל (700 מיליון שקלים); בחירות ברשויות המקומיות (657 מיליון); שירות בתי הסוהר (560 מיליון); ההשכלה הגבוהה (430 מיליון), ופיתוח תשתיות דיור (243 מיליון).

סעיף מחקר ופיתוח בינלאומי במשרד הכלכלה יוגדל גם הוא (189 מיליון), כמו גם סעיף בריאות הנפש במשרד הבריאות (186 מיליון) ושירותי בריאות הציבור (129 מיליון). תמיכת משרד הרווחה ברשויות המקומיות תגדל (77 מיליון שקלים), וגידול בסכום דומה יחול ברשות הטבע והגנים.

בגלל האיחור: קיצוץ רוחבי אוטומטי צפוי עוד שבועיים

ביום רביעי התקציב המתוקן לשנת 2024 אמור לעלות להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת. עקב הגשתו באיחור של כ-18 יום, איחור שהיה כרוך בהפרת חוק משק המדינה, ספק רב אם הכנסת תוכל לדון בתקציב ולאשרו עד ה-19 בפברואר. אם לא תאשרו עד יום זה, לפי חוק יחול קיצוץ רוחבי אוטומטי של כ-67 מיליארדי שקלים.

לפי חוק משק המדינה, לכנסת דרושים לפחות 30 יום בין הנחת התקציב לפני אישורו כחוק. היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, דורשת לאפשר לכנסת את המשך הזה. אם הכנסת תאשר את התקציב המתוקן קרוב למועד זה, ניתן יהיה להכיל את הקיצוץ האוטומטי ללא השפעה עמוקה, אך בינתיים החשב הכללי הודיע לגופים נתמכים שלא יזכו לתשלומי תמיכה לפחות עד מרץ.