בשבוע שעבר הציג המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל (2017). המסמך בעל 240 העמודים מנתח את הסביבה האסטרטגית, האיומים וההזדמנויות שיש למדינת ישראל בעת הנוכחית, וכמו כן מציג המלצות למקבלי ההחלטות. ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (במיל'), עמוס ידלין, הציג את ההערכה האסטרטגית לנשיא המדינה באירוע שנערך בבית הנשיא.

נשיא המדינה רובי ריבלין וראש ה-INSS עמוס ידלין בכנס ה-INSS בבית הנשיא (צילום: מארק ניימן / פלאש 90).

בין עשרות הכותבים, בולט שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, שבחר לכתוב על החוסן הלאומי של מדינת ישראל. על פי דבריו, אחד מהמרכיבים החשובים ביותר פרט למענה ההתקפי של צה"ל, הוא שיפור יכולת העמידה של החברה הישראלית, "החברה הישראלית היא "חברת מאבק" משחר הציונות ועד ימינו אלה. המאבק להקמת הבית הלאומי היהודי וההגנה עליו בהווה וגם בעתיד מחייבים לכידות ואמונה בדרך ובצדקתה, וכן מוכנות להגן על עצמאות מדינת ישראל עד כדי חירוף נפש. האמונה בדרך ובצדקתה, הלכידות, הסולידריות, ערבות הדדית, התגייסות הפרט למען הכלל — אלה הרכיבים ה"רכים" של החוסן הלאומי, שחשיבותם לא תשוער."

יעלון התייחס לתיאוריית קורי העכביש של נסראללה, כאשר לטענתו העמידה האיתנה במבצעים הצבאיים מאז חומת מגן "מטילה ספק בתיאורייה". להערכתו, "גם במבחני העתיד תתגייס החברה הישראלית ותתמוך בהשבת מלחמה שערה, תתארגן לעזרה הדדית ותשדר עוצמה ביכולת עמידתה."

לצד האופטימיות, מנה יעלון את הסכנות המאיימות על החוסן החברתי של מדינת ישראל. שיח ההפחדה, ההפרדה, ההשנאה והדה־לגיטימציה המתחולל בחברה הישראלית "פוגע בלכידות ובסולידריות בחברה", לדברי יעלון. "השיח הזה התעצם בשנים האחרונות, על רקע השימוש הנרחב ברשת החברתית. ביטויים של פסילת האחר עד כדי גזענות ואלימות נגד ערבים, מתנחלים, שמאלנים, חרדים, להט"בים ועוד, פוגעים ברכיב חשוב של החוסן הלאומי."

לוחמים ולוחמות בצה"ל. למצולמים אין קשר לכתבה. צילום ארכיון: פלאש 90

הפער הסוציו-אקונומי ההולך וגדל בין עשירים לעניים "פוגע אף הוא בחוסן הלאומי". לדבריו "תחושת הניכור של מי שאין לו, כאשר לאחרים יש בשפע ולעתים שפע מנקר עיניים – פוגעת בלכידות החברתית."

"יש מענה לאיומים, ובכל אתגר חבוי גם הפתח להזדמנות חדשה"

המסמך עצמו מדרג את האיומים על פי סדר חומרתם, כאשר בראש הרשימה נמצא אירגון הטרור חיזבאללה ולאחריו איראן וחמאס. המסמך מנה את ההתפתחויות השליליות שהתרחשו בשנה האחרונה, ביניהן – מעמדה ותדמיתה של ארה"ב במזה"ת נחלשו והדבר שלילי לישראל, ההידרדרות במעמדה הבינלאומי של ישראל, הסכם הגרעין עם איראן, מעורבות רוסיה בסוריה שמחזקת את ציר איראן-חיזבאללה, הקיפאון המדיני הנמשך, המצוקה הכלכלית, משבר המנהיגות הפלסטינית, הייאוש הגובר בזירה הפלסטינית וההסתה.

למרות שאין למסמך כל תוקף, מפורטות בו המלצות למקבלי ההחלטות ביניהן ניצול חלון הזמן האסטרטגי ליוזמה מדינית כוללת, מוכנות צבאית לעימותים רחבי־היקף עם חזבאללה ועם חמאס, חיזוק היחסים האסטרטגיים וביסוס האמון עם ממשל טראמפ ומהלכים יזומים בזירה הפלסטינית — גם אם לא נראה שיש פרטנר בצד השני.

לאחר שקיבל את המסמך אמר נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין "ראשית, ההערכה האסטרטגית של ה-INSS מיוחדת בכך שהיא גלויה לציבור כולו. ידע הוא כוח. וידע שנגיש לכולם הוא כוח שנגיש לכולם. זהו מסמך שמאפשר לכל אזרח בישראל לעמוד באופן עצמאי על האתגרים הביטחוניים והמדיניים המשמעותיים למולם ניצבת המדינה בעת הזו. לפיכך, זהו מסמך חשוב לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. שנית, בהקדמה לההערכה, וכפי שהוצג כאן היום, מציינים העורכים כי 'נוסף לסקירת האתגרים הנכונים למדינת ישראל', יש להידרש 'לאפשרויות ההתמודדות עמם'. בכך אתם העורכים רומזים לנו שיש מענה לאיומים, ובכל אתגר חבוי גם הפתח להזדמנות חדשה".