אחת ההחלטות המשמעותיות ביחס לתקציב 2024 שקיבלה מעט תשומת לב היא הקפאת מצבת כוח האדם במשרדי הממשלה. על ההקפאה הזו אפשר ללמוד בעיקר על ידי בחינת שיא כוח האדם במשרדים, שנקבע במסגרת התקציב, והשתנה בצורה משמעותית במסגרת התקציב המתוקן.

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, פנה בנושא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולהנהלת משרדו: "ההצעה טומנת בחובה קיצוצים אגרסיביים, אשר יפגעו אנושות במימוש השירותים הממשלתיים של אזרחי ותושבי מדינת ישראל".

לפי ניתוח 'דבר', ייגרעו ממשרדי הממשלה במסגרת תיקון התקציב כ-1,500 משרות. בחלק מהמשרדים והיחידות הקיטון פחות משמעותי, בחלקן הוא מגיע עד ל-10% מכוח האדם במשרד. המשרדים היחידים שכוח האדם בהם יגדל הם הביטחוניים. למרות הגידול באוכלוסייה, והצורך הגובר בשירותי המדינה בזמן מלחמה, כוח האדם לא יגדל.

'שיא כוח האדם' הוא מקסימום העובדים שלמשרד מותר להעסיק, וכולל גם תקנים שהמשרדים התקשו לאייש. באחת מהחלטות הממשלה שעליהן מתבסס התקציב נקבעה גריעה של תקנים שלא אוישו בפועל. כלומר, לא מדובר בסיום העסקה של עובדים קיימים, אלא בעצירת קליטה של עובדים חדשים, גם בתפקידים שהוגדרו כנדרשים וחסרים בהם עובדים.

התקנים שיופחתו מהמצבה לא יימחקו לחלוטין, אלא ייכנסו לסעיף 'רזרבה'. מי ששולט בסעיף הזה, ויישב למעשה על ה'שיבר' של התקנים, הוא משרד האוצר.

קיטון של 10% בשירות התעסוקה ובמשרד החוץ

במבט שטחי, נדמה שמשרדי הממשלה דווקא יגדלו: מספר המשרות בתקציב המתוקן גדל מ-95.5 אלף, ל-96.2 אלף, תוספת של 650 תקנים. אבל כשצוללים למספרים מבינים שהתמונה אחרת: מלבד המשרדים הביטחוניים – כמעט כל משרדי הממשלה יקטנו, חלקם בצורה ניכרת. הגידול נובע בעיקר מהגדלת סעיף הרזרבה.

מהמשרדים העוסקים בשירותים החברתיים יגרעו 314 משרות, מהם 131 בשירות התעסוקה – כמעט 10% מהתקנים ביחידה, וזאת כשעסקים רבים נסגרו ועשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם עקב המלחמה. במשרד הבריאות יגרעו 93 תקנים, שלפי הסיכום עם האוצר ייגרעו ממטה המשרד, ובמשרד החינוך 30, קצת יותר מאחוז מכל משרד.

ממשרדי התשתיות יגרעו 158 משרות, מהם 63.5 במשרד האנרגיה, כ-17% מהתקנים במשרד. ממשרד התחבורה ייגרעו כ-50 תקנים (כ-5%).

ממשרדים שמטפלים בענפי המשק ירדו 176 משרות, מהם 33 במשרד להגנת הסביבה (כ-6%), 81 בחקלאות (5.6%), 50 במשרד הכלכלה (8%) ו-17 בתקשורת (10%).  במשרדי המטה, 118 משרות ירדו ממשרד החוץ (כ-10%), דווקא בתקופה שבה ישראל נאבקת על הלגיטימציה הבינלאומית למלחמה; ו-220 משרות ייגרעו משרד המשפטים (2.5%).

מנגד, במשרד הביטחון יתווספו 154 משרות, ולטובת 'הוצאות ביטחוניות שונות', יתווספו 91 משרות. גם במשרד התיירות יתווספו 6 משרות, אולי בגלל עיסוקו בהלנת המפונים.

הסיבה לגידול הכולל במספר המשרות הוא שהרבה מהתקנים הועברו לסעיף הרזרבה שגדל כמעט פי 3, מ-1.3 אלף משרות, ל-3.4 אלף משרות. שינוי מנהלתי זה הוא עניין מהותי: מי ששולט בסעיף הרזרבה בתקציב הוא משרד האוצר, שיושב למעשה על ברז המשרות. לפי האוצר, מדובר בהקפאת כוח אדם שתופשר בשנת 2026.

אבל כאמור, בניכוי הרזרבה, כ-1,500 תקנים יופחתו מכלל משרדי הממשלה. ככל הנראה רבים מהם לא מאוישים. במקום לנסות לאייש אותם, מצבת כוח האדם במשרדים שיקוצצו תוקפא במקרה הטוב, ותצומצם במקרה הרע עקב עובדים שיפרשו ולא יוחלפו. השורה התחתונה היא שבעיצומה של המלחמה, ולמרות התגובה החלשה והאיטית של משרדי הממשלה לאירועי שבעה באוקטובר, תקציב 2024 קובע שתהיה פחות מדינה.

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה: "בערפל הקרב, משרד האוצר הביא תוכנית שפוגעת בשירותים לאזרחיO"

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי שלח מכתב לשר האוצר ולהנהלת משרדו: "הצעת משרד האוצר להתייעלות תקציבית לכאורה, טומנת בחובה קיצוצים אגרסיביים, אשר יפגעו אנושות במימוש השירותים הממשלתיים של אזרחי ותושבי מדינת ישראל.

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי (צילום: קובי קואנקס)

"מדינת ישראל בעיצומה של מלחמה, ועובדי המדינה עושים לילות כימים למען אזרחי ותושבי מדינת ישראל, תוך שמירה על רציפות תפקודית של משרדי הממשלה ויחידות הסמך. לצערנו, בערפל הקרב, במקום לחזק את המגזר הציבורי בישראל, משרד האוצר הביא תוכנית המחלישה באופן מהותי את שירות המדינה ופוגעת בשירותים הניתנים לאזרחי ישראל".