איחוד האמירות תשקיע 35 מיליארד דולר במצרים בצעד שיספק סיוע דרמטי למדינה, ששקועה בחובות במטבע חוץ. ההשקעה תתבצע דרך גוף ההשקעות האמירותי ADQ ותוקדש לפיתוח אזור סחר פיננסי ותיירות באזור החוף הצפון מערבי במצרים.
המצרים סובלים ממחסור קשה בדולרים, שמעמיד בספק את יכולתה לעמוד בחובותיה שנקובים במטבע חוץ. נכון ל-2022, עמד החוב המצרי החיצוני על יותר מ-177 מיליארדי דולרים, כ-37% מהתוצר. עקב הגידול בחוב והצטמקות התוצר, הקרן מעריכה שב-2023 עלה החוב לכ-46% מהתוצר.
מצרים לקחה על עצמה חוב חיצוני גדול בתקופה הקורונה, והוא הוכבד קשות נוכח האינפלציה והעלאות הריבית על הדולר בשנים האחרונות. העלאות הריבית מעלות את מחיר גלגול החוב, והאינפלציה מגדילה את הערך שלו במונחי המטבע המצרי. ב-2023 עמד שיעור האינפלציה במצרים על 23.5%. גורם מכביד נוסף הוא פיחות בשער החליפין, כלומר היחלשות הלירה המצרית אל מול הדולר.
כדי להיחלץ מהמשבר נאלצו המצרים לפנות לקרן המטבע הבינלאומית, שמעניקה הלוואות כאשר המחיר לחוב דולרי נעשה גבוה או כאשר אין נכונות מצד משקיעים לרכוש חוב מצרי חדש נוכח חששות ליכולת הממשלה לפדות אותו. אלא שהסכמים אלו מגיעים עם תנאים שעלולים להחמיר את מצבה הכלכלי של המדינה אף יותר. בין השאר, דורשת קרן המטבע מהמצרים לאפשר ללירה המצרית 'לצוף', כלומר לצמצם את התערבותה בשער החליפין.
התנגדות המצרים לתנאי זה נובעת מהחשש שפיחותים נוספים בלירה המצרית יגבירו את קצב האינפלציה ויוסיפו לנטל החוב החיצוני, ובכך יכניסו את מצרים למעגל קסמים שלילי של חוב חיצוני, אינפלציה ופיחות. הפיחות מעלה את מחירי הייבוא וכך משפיע על המחירים המקומיים, ובנוסף מעלה את הערך המעשי של החוב החיצוני.
המצרים מקווים שההשקעה תאפשר להם להגיע להסכם בתנאים פחות נוקשים עם קרן המטבע. לפי הפייננשל טיימס, בהודעה של בנק ההשקעות האמריקאי הענק גולדמן סאקס נכתב שההשקעה גדולה משמעותית מהצפוי, ושבעזרת הסכם נוסף עם קרן המטבע תוכל מצרים לעמוד בתשלומי החוב שלה בשנים הקרובות.
כאמור, המצרים מתכננים להקים אזור תיירות ומרכז פיננסי בראס אלחיכמה שבחופה הצפון מערבי של המדינה, כ-210 קילומטרים מערבית לאלכסנדריה. מדובר בתוכנית שגובשה עם האו"ם לפני שנים וצפויה לצאת לפועל בעזרת המימון מהאמירויות.
