"עולם העבודה של המאה ה-21 משתנה כל הזמן ובקצב מהיר. הכשרה מתמדת של עובדים ועובדות היא מרכיב חיוני של הכלכלה של ימינו", אומר יניב כרמל, חוקר כלכלה וחברה.

בימים אלו מפרסם פורום ארלוזורוב מבית ההסתדרות מחקר שערך כרמל, המדגיש את המקום הייחודי והחיוני של איגודי עובדים בסוגיית הפיתוח המקצועי המתמשך של חבריהם.
"המודל המוכר לכולנו – מערכת חינוך שמלמדת מיומנויות בסיסיות, מערכת הכשרה מקצועית, מערכת השכלה גבוהה – מתייחס להכשרה הראשונית, לפני הכניסה לעבודה. אבל מה קורה אחר כך? מי אחראי להכשרה המקצועית המתמשכת שכל כך נדרשת? כאן המודלים פחות מפותחים, למרות שזה אינטרס חיוני של כל מי שקשור בזה: המדינה, המעסיקים, העובדים. אבל כל אחד מקווה שמישהו אחר ייקח על עצמו את האחריות הזו", אומר כרמל.   

"מיצוי הזדמנויות למידה ופיתוח מקצועי"

בחלק מהמדינות המפותחות קיימות מערכות מורכבות לפיתוח מקצועי מתמשך, אך יש גם מדינות שמעדיפות לגלגל את האחריות למעסיקים או לעובדים עצמם.

המעסיקים, מנגד, חוששים לא פעם להשקיע בהכשרה המתמשכת של עובדיהם, מתוך חשש שלאחר ההשקעה העובדים יעזבו למקום אחר. "מעסיקים הרבה פעמים מעדיפים לחפש עובדים חדשים שכבר רכשו את ההכשרה שהם צריכים, במקום להכשיר את העובדים הקיימים שלהם לתת מענה לצרכים החדשים שבאים עם השינויים הטכנולוגיים והחברתיים", אומר כרמל.

לעובדים עצמם לא תמיד יש את האפשרויות הכלכליות והמודעות לרכוש לעצמם הכשרה להתפתחות מקצועית במקביל לחייהם התעסוקתיים. "הכשרה בסופו של דבר דורשת זמן ומשאבים. אדם שעובד לפרנסתו ולקיומו, נדרשים תנאים מסוימים על מנת שיוכל להתפנות ולהכשיר את עצמו. 

"כאן בעצם נכנסים ארגוני העובדים, כגורם המייצג את האינטרסים של העובדים ורואה את טובתם מנקודת מבט רחבה. המחקר שלנו מצא, שלארגוני עובדים בכל העולם יש היסטוריה ארוכה והווה עשיר של הובלת הפיתוח המקצועי המתמשך של העובדים החברים באיגודים.

"ארגוני עובדים נמצאים אולי במיקום הטוב ביותר כדי לתווך בין השחקנים השונים, ליצור את התנאים למיצוי הזדמנויות למידה ופיתוח מקצועי, והקרבה שלהם לעובדים מאפשרת זיהוי צרכים והזדמנויות". 

דנמרק: המדינה אחראית להכשרות

המחקר בחן את מעורבותם של איגודי עובדים בתחום הפיתוח המקצועי המתמשך בעשר מדינות מפותחות. בכל המדינות נמצא שאיגודי עובדים נוטלים חלק פעיל ומוביל בפיתוח המקצועי המתמשך, אך האופן שבו האיגודים פועלים מושפע מההקשר המקומי.

בדנמרק, לדוגמה, שם ישנה מערכת הכשרה מקצועית באחריות המדינה, נציגי העובדים משולבים במועצה העליונה של ההכשרה המקצועית. בבריטניה לעומת זאת, היכן שמערכת ההכשרה המקצועית הממלכתית יובשה והופרטה, איגודי העובדים נטלו את הפיתוח המקצועי המתמשך על עצמם.  

"לכל מקום עבודה מאוגד בבריטניה יש חבר ועד שתפקידו לדאוג להכשרה המקצועית המתמשכת של העובדים. התפקיד הזה, Union Learning Representative, מוגן בחקיקה שעברה בסוף שנות ה-90', כלומר זהו תפקיד שחבר ועד עושה בזמן העבודה, בשכר.

"נציגי הלמידה מוכשרים על ידי פדרציית האיגודים המקצועיים הבריטית, שגם הקימה מרכזי הכשרה מקצועית. בעשרים השנים האחרונות הוכשרו כ-40 אלף נציגי למידה בבריטניה, ולמעלה מ-250 אלף עובדים יצאו להכשרות מקצועיות", אומר כרמל. 

"ערוץ פעולה נוסף של איגודי עובדים הוא פעולה מול המעסיקים – לשים את נושא הפיתוח המקצועי כסוגייה במשא ומתן הקיבוצי ולדרוש מהמעסיקים להקצות לכך משאבים.

"בצרפת, למשל, ישנו הסכם קיבוצי משנת 2003 שמגדיר את מחויבות המעסיקים לפיתוח המקצועי המתמשך של עובדיהם, כולל הקמה של עשרות מועצות ענפיות שתפקידן להעריך את המיומנויות והכישורים שיידרשו בכל ענף ולפיתוח הכשרות שיכינו את העובדים הקיימים לעתיד".  

לדברי כרמל, הכשרה מקצועית עשויה להיות גם מרכיב בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית, וגם כאן התפקיד של האיגודים המקצועיים דרמטי. "המעבר למשק דל פליטות חייב להיעשות בצורה הוגנת", ממשיך כרמל. "אם משמעות המעבר לתעשיות ירוקות יותר היא הרס של קהילות ונישול עובדים ממשרותיהם, הוא נידון לכישלון.

"איגודי העובדים בגרמניה, בארצות הברית ובמקומות נוספים, מייצגים את העובדים בוועדות שמבקשות לתכנן את תהליך השינוי הזה, ודורשים 'מעבר הוגן' (Just transition) שכולל הכשרת העובדים למקצועות החדשים. למשל הכשרה של עובדים בתעשיית הפחם המזהמת לעבודה בתחום האנרגיה הסולארית. או הכשרת עובדים בתעשיית הרכב לעבודה בפסי הייצור של מנועים מזהמים פחות". 

דרושה מנהיגות של הוועדים

ההשקעה הציבורית בתוכניות הכשרה מקצועית בישראל היא נמוכה ביחס למדינות ה-OECD: רק 0.05% מהתוצר ב-2021 הושקעו בהכשרות מקצועיות, פחות ממחצית ממה שהושקע בכלל מדינות ה-OECD.

עם זאת, בשנים האחרונות ישנה הכרה גוברת והולכת בחשיבות ובצורך בפיתוח מקצועי מתמשך.

השקעה בתוכניות כאלה הייתה אחת ההמלצות העיקריות של ועדת 2030 לקידום תחום התעסוקה בישראל. הוועדה, בראשות הפרופ' צבי אקשטיין, הגישה המלצותיה בשנת 2020 וחלקן אף מיושמות, כגון הקמת "מנהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי" – גוף של המעסיקים שמקדם הכשרות מקצועיות. על אף ההמלצות, בתקציב 2024 תקציב ההכשרות המקצועיות קוצץ פעם נוספת. 

לדברי כרמל, ייתכן שמעורבות גבוהה יותר של איגודי עובדים בפיתוח מקצועי מתמשך היא המפתח להצלחה. "יש כבר דוגמאות רבות לתרומה של האיגודים המקצועיים לפיתוח מקצועי מתמשך, בין היתר דרך הסכמים קיבוציים, גמול השתלמות וכיו"ב, אבל אני מאמין שאם נראה בנושא הזה מנהיגות של הוועדים, מהשטח, תחום הפיתוח המקצועי המתמשך יקבל את הדחיפה שהוא כל כך צריך. זה מה שהעובדים והעובדות צריכים, וזה יצעיד את הכלכלה הישראלית כולה קדימה". 

גילוי נאות: יניב כרמל ערך אתר זה בין השנים 2016-2018.