למרות המלחמה צפוי השנה יבול שיא של אבוקדו. כ-250 אלף טון אבוקדו צפויים להיקטף השנה, למרות המלחמה והקושי בקטיף בחלק מהמטעים. הנתונים הוצגו בכנס מגדלי אבוקדו שהתקיים ביוזמת מו"פ צפון במכון מיגל, משרד החקלאות ומועצת הצמחים. 

לדברי מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, משה ברוקנטל, ענף האבוקדו בישראל נמצא בצמיחה אדירה. "יבול האבוקדו צפוי להגיע העונה לשיא של כ-250 אלף טון, לעומת כ-150 אלף טון בשנה שעברה. השיא הקודם נקבע לפני שנתיים ועמד על כ-210 אלף טון אבוקדו".  

הסיבה המרכזית לעלייה בכמות היבול נעוצה בהרחבה מאסיבית של היקף שטחי גידול האבוקדו בישראל. ב-20 השנים האחרונות גדל שטח מטעי האבוקדו פי 5.3, מכ-40 אלף דונם בשנת 2004 לכ-143 אלף דונם השנה. המגמה צפויה להימשך גם בשנים הקרובות, עם קצב נטיעה שנתי של 5,000-6,000 דונמים.

את הקפיצה הגדולה מסבירים מגדלי האבוקדו בקלות: מטעים רבים הגיעו כעת לשלב הנבת הפרי (ניבה). בשנים הקרובות יצטרפו אליהם מטעים רבים נוספים. יבול האבוקדו עולה ויורד לסירוגין, כך שאת השיא הבא נראה, ככל הנראה, בעוד שנתיים. 

הזנים "השחורים" מועדפים

לדברי המנהל המדעי של שולחן מגדלי האבוקדו במועצת הצמחים, אודי גפני, הזנים הפופולריים ביותר הם הזנים "השחורים" (האס ודומיו). לזנים אלה יש ביקוש גבוה בשווקים העולמיים והם מהווים כ-62% מהגידול בישראל. הזנים הירוקים, בראשם האטינגר והפינקרטון, מהווים כ-38% מהגידול.

רוב הגידול בישראל מאוגד בקואופרטיבים של חקלאים. לצד התחרות על שיווק התוצרת, בולט בענף שיתוף פעולה בנושאים חקלאיים, במחקר ובפיתוח, במטרה לשפר את תוצאות הגידול ואיכות הפרי.  

בשנים האחרונות פועל שולחן מגדלי האבוקדו במועצת הצמחים לחיזוק ופיתוח הענף. הפעילות כוללת מחקרים חקלאיים יישומיים בהשקעה של כ-5 מיליון שקלים בשנה ופתיחת שווקים חדשים ברחבי העולם ובמיוחד המזרח הרחוק.

לדברי ברוקנטל, פעילות המגדלים הביאה להגדלת הצריכה לנפש בישראל מכ-8 ק"ג ל-12 ק"ג פרי בשנה. 

גורמים בענף מעריכים שייצוא האבוקדו יגדל השנה ב-20%. גפני ציין ש-140 אלף טון, שהם כ-60% מתוך היבול השנתי, מיועדים לייצוא. 

ברוקנטל: "חרף הקשיים שהערימה המלחמה על החקלאות הישראלית, ובמיוחד המחסור בכוח אדם בכל הארץ והגישה המוגבלת למטעים צמודי גדר בצפון ובדרום, נקטף רוב הפרי במרבית ענפי הפירות בארץ. בזכות התושייה ואומץ ליבם של המגדלים, וההתגייסות של אלפי מתנדבים שהבינו את גודל השעה וחשיבותה של החקלאות, אין חשש למחסור בפירות בשווקים". 

מנהלת מו"פ צפון במכון מיגל, חיה רק-יהלום, הוסיפה: "מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את חיוניות ענף החקלאות למשק הישראלי. יש חשיבות גדולה להמשך ההשקעה במחקרים יישומיים המשפרים את איכות התוצרת, מגדילים יבולים, חוסכים במים וכוח אדם ומחזקים את המגדלים הישראלים. החקלאים שומרים על גבולות המולדת בצפון ובדרום וממשיכים לעבד את אדמותיהם במסירות, לעיתים תוך סיכון חייהם. הם שומרים על רציפות אספקת המזון הטרי והאיכותי לאזרחי המדינה.

"חוקרי מו"פ צפון הסתגלו במהרה לשגרת המלחמה, והם ממשיכים לעמול לקידום מחקריהם, לחיזוק עשרות ענפי חקלאות שונים במימון מועצת הצמחים, משרד החקלאות, קק"ל ושותפים נוספים". 

מפתחים אמצעי הגנה על המטעים

בכנס הציג בועז סופר, מרכז נושא פיצויי נזקי המלחמה מטעם מועצת הצמחים, סקירה מקיפה על המסלולים השונים העומדים בפני המגדלים לתביעת פיצויים עקב המלחמה.

כמו כן, הוצגו מחקריהם של פרופ' מרטין גולדווי ממכון המחקר מיגל לשיפור חנטה של אבוקדו על ידי שימוש במעכב אתילן בעת פריחת העץ; ד"ר ליאור רובינוביץ ממו"פ צפון-מיגל בנושא פיתוח אמצעי הגנה למטעי אבוקדו בפני נזקי צינה וקרה, והרצאה נוספת בנושא ריבוי כנות וגטטיביות באבוקדו בעזרת תרבית רקמה ייחודית בעולם.

עוד הציגו כרמית סופר-ארד משה"מ בנושא הגנת הצומח; פרופ' דני שטיינברג ממכון וולקני על ריסוסי פריחה להקטנת הנזק של פטריית הבוטריוספריה; ד"ר נועם אלקן ממכון וולקני על האפרה בפרי האבוקדו, וד"ר יואב מוטרו מהשירותים להגנת הצומח על דרכי התמודדות עם נזקי בעלי חיים במטע. 

כנס מגדלי האבוקדו הינו חלק מסדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות, ביזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, בשיתוף מועצת הצמחים וקק"ל, הנערכים השנה בבית גבריאל שבעמק הירדן, עקב מצב הלחימה בצפון. סדרת הכנסים, בארגון שלומי כפיר מנהל פרויקטים במו"פ צפון.