1. פולין: שביל גרגרי התירס

אלמונים שפכו עשרות טונות של גרגרי תירס שיובאו מאוקראינה מתוך קרונות של רכבת משא בפולין, יממה אחרי שפעולה דומה נעשתה לרכבת שנשאה פולי סויה, לפי דיווח ברויטרס.

משטרת פולין פתחה בחקירה אחרי שהתגלה כי אלמונים רוקנו שמונה קרונות של רכבת מטען שנשאה גרגרי תירס וחנתה בתחנה בכפר קוטומיס במרכז המדינה. לפי המשרד האוקראיני לענייני קהילות, טריטוריות ופיתוח תשתיות, הרכבת נשאה מטען של 160 טון דגנים שהיו בדרכם לנמל גדנסק, ונועדו להיות מיוצאות ממנו למדינות אחרות.

אתמול נמסר על תקרית דומה בכפר דורוחוסק, ליד הגבול עם אוקראינה, שבה נשפך מהרכבת מטען של פולי סויה. סגן ראש הממשלה ושר התשתיות של אוקראינה, אולכסנדר קוברקוב, כינה את האירוע "חבלה מכוונת".

הפגיעות ברכבות המטען הן חלק מצעדי המחאה של החקלאים בפולין שדרשו להפסיק את ייבוא התבואה מאוקראינה, דרישה דומה לזו של עמיתיהם במדינות נוספות באיחוד האירופי שחוששים מפגיעה בפרנסתם.

אולכסנדר קוברקוב, סגן ראש הממשלה ושר התשתיות של אוקראינה. "חבלה מכוונת" (צילום: רויטרס)

חקלאים במדינה חסמו השבוע כבישים במחאה על העברת חוקים חדשים באיחוד האירופי שיקלו על ייבוא סחורות חקלאיות, ועל מדיניותה הרפה של פולין ביחס לפגיעה הכלכלית משינויי האקלים. החקלאים הפולנים הודיעו כי השביתה תימשך 30 ימים ותכלול שיבושי תנועה, פגיעה באספקת המזון ועיצומים נוספים, לפי דיווח ברשת יורוניוז.

החקלאים דורשים מהממשלה הפולנית ומהאיחוד האירופי לנקוט צעדים שיסייעו בעדם למתן את נסיקת עלויות הייצור שהובילה להפחתה חדה ברווחים, ולהגן עליהם מפני תחרות בלתי הוגנת עם תוצרת ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי.

חקלאים פולנים מפגינים בבירה ורשה. דורשים להפסיק את הייבוא מאוקראינה (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)

בשבוע שעבר חסמו החקלאים את כל מעברי הגבול עם אוקראינה, חסמו כבישים וגישה לנמלי הים ושפכו תבואה מקרונות של רכבות. החקלאים נשאו שלטים שעליהם כתוב "מדיניות האיחוד האירופי הורסת את החקלאים הפולנים". פולין מייבאת תבואה זולה של דגנים ומוצרי חלב מאוקראינה – מה שמעורר זעם בקרב החקלאים המקומיים.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, התייחס השבוע למשבר וטען כי מדובר ב"סוגיה פוליטית" שנובעת ממאבקי הכוחות בפולין, שאירע בה לאחרונה מהפך פוליטי. עם זאת, הדגיש זלנסקי כי הוא שומר על קשרי עבודה עם ראש הממשלה החדש, דונלד טוסק, ועם הנשיא אנדז'יי דודה: "אנחנו אסירי תודה לחברה הפולנית שעמדה מאחורינו מההתחלה. אני לא רוצה שהגבול שמפריד בין המדינות שלנו יתרחב לגבול בין החברות שלנו. מדובר באנשים אינטליגנטים. הם יבינו, בדיוק כמו אצלנו, במה מדובר. השימוש באוקראינה בתור מקור ללחץ על המוסדות האירופיים אינו הוגן".

2. יוון: המגדלים נגד מוצרי הייבוא הזולים

חקלאים יוונים חסמו השבוע בכלים חקלאיים את מרכז אתונה והעבירו את לילותיהם מול בניין הפרלמנט במחאה על התייקרות הדלק ותהליך הייצור, לפי דיווח ברויטרס. לפחות 8,000 חקלאים, דבוראים ומגדלי חיות משק הצטרפו לאלפי החוואים ועובדי האדמה שמחו בכיכר סינטגמה בלב בירתה של יוון.

שלט מחאה של החקלאים מול הפרלמנט באתונה: "אין חקלאים, אין אוכל" (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)

החקלאים טוענים כי הם מתמודדים עם התייקרויות, העלאות מסים, התגברות בהליכי ביורוקרטיה, חוקים סביבתיים מוגזמים, היעדר פיצויים על נזקים סביבתיים ותחרות נגד מוצרי ייבוא זולים. "עשינו את הצעד שלנו ועכשיו אנחנו מחכים לראות מה תהיה התוצאה", אמר החוואי קונסטנטינוס קיריאקופולוס, בן 34, מאזור מסיניה בדרום יוון.

חקלאים יוונים מפגינים בסלוניקי. "עשינו את הצעד שלנו ועכשיו אנחנו מחכים לראות מה תהיה התוצאה" (צילום: AP Photo/Giannis Papanikos)

החקלאים היוונים חסמו כבישים ומעברי גבול במשך שבועות, בזמן שהאיגודים שלהם ניהלו משא ומתן עם ממשלתו השמרנית של ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטקיס לסיוע כספי, אך בינתיים המגעים לא הועילו. בשנה החולפת נפגעו החקלאים קשות משינויי האקלים, עם שיטפונות בלתי צפויים, חום קיצוני ושריפות שהפכו את עבודתם למסוכנת יותר ורווחית פחות.

3. הודו: בריתות, חרבות וחניתות

גם בהודו נמשכות הפגנות החקלאים שצועדים זה שלושה שבועות לכיוון הבירה ניו דלהי מצפון מדינת פנג'אב. כוחות הביטחון עצרו את הצעדה כ-200 ק"מ מהבירה, תוך שימוש במכת"זיות וירי גז מדמיע לעבר החקלאים, לפי דיווח ברויטרס.

מי שהתגייס להגן על החקלאים מפני כוחות הביטחון הם הניהאנג – מסדר הלוחמים הסיקי הפועל ככת סגורה מאז המאה ה-16. לוחמי הניהאנג מוכרים בזכות גלימותיהם הכחולות, הטורבנים התואמים וכלי הנשק העתיקים: חרבות וחניתות.

משטרת הודו מפזרת הפגנת חקלאים בפנג'אב באמצעות גז מדמיע. "אסור לממשלה לחשוב שהיא יכולה להפחיד את החקלאים" (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)

השבוע עצרו החקלאים את מחאתם למשך יומיים לאחר מותו של אחד המפגינים. שוטרים אישרו כי האיש מת באתר שהכוחות עצרו בו את צעדת המחאה, אך ציינו כי סיבת מותו טרם ידועה, ותיקבע רק לאחר נתיחה. בזמן שהחקלאים המתינו לחידוש הצעדה, חידדו לוחמי הניהאנג את כישוריהם באמצעות תרגול קרבות בנשקים מסורתיים, רכיבה על סוסים ומדיטציה.

"הגורו גובינד סינק תמיד הטיף שהסיקים חייבים להיות מוכנים להילחם בעוול ובדיכוי", אמר שר סינג, אחד הלוחמים, על המנהיג הרוחני של הסיקים. "עלינו להיות מוכנים לעזור למפגינים אם יצוצו בעיות כלשהן, אפילו באמצע הלילה".

החקלאים ההודים דורשים מהממשלה להעלות את המחירים המפוקחים עבור התוצרת החקלאית. ארבע שנים עברו מאז פשטו רבבות חקלאים הודים על הבירה ניו דלהי, והובילו לשיבושים נרחבים במדינת הענק האסייתית בעקבות רפורמה אגררית שהוביל הנשיא נרנדרה מודי. קהילת המיעוט הסיקית בהודו היא יותר ממחצית מאוכלוסיית פנג'אב, המונה 30 מיליון תושבים, והלוחמים הניהאנגים השתתפו גם במחאת החקלאים שהחלה בדצמבר 2020.

"איכרים מדוכאים… אסור לממשלה לחשוב שהיא יכולה להפחיד את החקלאים", אמר הניהאנג ראג'ה רם סינג. "זו פנג’אב, ואנחנו עומדים בסולידריות עם החקלאים".

במהלך הצעדה לבירה בתחילת 2021, שלושה ניהאנגים נעצרו בחשד לרצח גבר סיקי באחד מאתרי ההפגנות. הניהאנגים האשימו את הקורבן בחילול טקסטים קדושים לסיקים, על פי דיווחים בתקשורת המקומית. הרוצחים לא הכחישו את ההאשמות, וטענו כי האיש חילל ספרי קודש סיקיים ולכן תקפו אותו.

4. קוריאה הדרומית: הרופאים המתמחים מוחים

משרד הבריאות הקוריאני איים על הרופאים המתמחים שאם לא יסיימו את שביתתם תוך ארבעה ימים – יפסול את רישיונות הרפואה שלהם, לפי דיווח ב-AP. הצעד הקיצוני של הממשלה מגיע לאחר שהחליטה להעלות השבוע את רמת הכוננות לבריאות הציבורית ל"חמורה" לראשונה בתולדותיה, עקב שביתת מחאה של אלפי רופאים.

רופאים מקוריאה הדרומית מוחים בסיאול הבירה. כמעט 75% מהמתמחים התפטרו השבוע (צילום: AP Photo/Ahn Young-joon)

בשביתה שהחלה בשבוע שעבר משתתפים כ-9,000 רופאים, והשפעתה על שירותי הבריאות במדינה האסייתית מורגשים היטב. בתי החולים הגדולים נאלצו לבטל עד 50% מהניתוחים ולפנות חולים הזקוקים לטיפול חירום, לפי דיווח בסוכנות הידיעות Yonhap. משרד הבריאות הקוריאני הודיע כי 9,275 מתמחים, 74.4% מהמתמחים בקוריאה הדרומית, הגישו השבוע את התפטרותם, לפי דיווח בעיתון הצרפתי לה-מונד.

המתמחים מוחים על תוכנית ממשלתית חדשה לגיוס רופאים שעתידה להרע עוד יותר את תנאי העסקתם, ודורשים להעלות את שכרם ולהפחית את העומס שמוטל עליהם. השובתים, המייצגים כמעט שני שלישים מהמתמחים במדינה, אמרו לתקשורת כי מחאתם היא בראש ובראשונה על תנאי ההעסקה שלהם, והתוכנית הממשלתית לגיוס רופאים איננה הגורם המרכזי.

"רופאים אינם פושעים – תנו לנו מערכת בריאות סבירה" (צילום: AP Photo/Ahn Young-joon)

הממשלה לא הגיבה לדרישתם של המוחים לשיפור תנאי השכר, ועד כה התייחסה אך ורק לנחיצותה של התוכנית לגיוס רופאים. בכירים במשרד הבריאות אמרו לתקשורת הקוריאנית כי יש הכרח לגייס רופאים בשל אתגרי הבריאות העתידיים בחברה המזדקנת במהירות במדינה. הממשלה חזתה שיותר מחמישית מאוכלוסיית המדינה, המונה 51 מיליון איש, יהיו מעל גיל 64 עד 2025. על פי התוכנית, מספר הסטודנטים לרפואה יעלה מ-3,058 ליותר מ-5,000 עד שנת 2025.

5. אנגליה: העומס עולה, השכר נשחק

גם הרופאים המתמחים באנגליה פתחו השבוע בעיצומים בפעם העשירית בשנה האחרונה. המתמחים דורשים שיפור בתנאי העסקתם, הפחתת עומס והעלאת המשכורות, אחרי כישלון נוסף במגעים בין האיגוד המקצועי שלהם לבין נציגי ממשלת בריטניה. המתמחים דורשים הסכם שכר חדש והפחתת שעות עבודה. בשנה שעברה שירותי הבריאות באנגליה נאלצו לבטל 1.2 מיליון הליכים רפואיים בשל שביתות המתמחים, לפי דיווח בסוכנות הידיעות הגרמנית DW.

רופאים מפגינים בלונדון. על השלט מימין: "15 ליש"ט לשעה זה לא שכר הוגן לרופא מתחיל" (צילום: AP Photo/Kin Cheung)

"כל העבודה הזו בלי תוספת שכר – והרופאים בורחים" (צילום: AP Photo/Kin Cheung)

מערכת הבריאות הציבורית בבריטניה עוברת טלטלה בשלוש השנים האחרונות, מאז דעיכתה של מגפת הקורונה. אנשי הרפואה שעמדו בחזית המאבק במגפה החלו לדרוש שיפור בתנאי העסקתם. הראשונות לשבות היו האחיות, שהחלו בשורת שביתות בנובמבר 2022, שהסתיימו רק לאחר כחצי שנה. לאחר מכן, במהלך 2023, היו אלה הרופאים המומחים שיצאו לשורה של שביתות עד שהגיעו להסכמי שכר חדשים עם הממשלה.

6. צרפת: אין כניסה למגדל אייפל

מגדל אייפל נפתח מחדש לציבור ביום ראשון לאחר חמישה ימים שהיה סגור בשל שביתת עובדים. סגירתו של אחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם הייתה השנייה בתוך חודשיים, במחאה על תנאי העסקתם של עובדיו, ומצבו של האתר, שסובל לטענת העובדים מהזנחה, לפי דיווח ברדיו הצרפתי הבינלאומי.

החברה שמפעילה את המגדל אמרה בשבת כי הגיעה להסכם עם האיגוד המקצועי שעובדיה רשומים בו, "שלפיו הצדדים יפקחו בקביעות על המודל העסקי של החברה, על ההשקעה בעבודות ועל ההכנסות באמצעות גוף שייפגש כל חצי שנה", במטרה לאזן את חשבונות החברה עד 2025, ולאפשר את המשך העסקתם של העובדים בתנאים שהושגו לאחר השביתה הקודמת. לפי ההצהרה, הצדדים אישרו כי עיריית פריז תשקיע כ-380 מיליון אירו עד 2031 בעבודות התחזוקה של המגדל.

מבקרים במגדל אייפל. האתר נסגר והמטיילים נותרו בחוץ (צילום: AP Photo/Michel Euler)

האיגודים האשימו את העירייה בחיובו של מפעיל מגדל אייפל בדמי חכירה גבוהים מדי, ובהלנת השכר שהגיע להם עבור עבודות תחזוקה נחוצות במגדל. לפי ההסכם החדש שנחתם בעקבות השביתה, הבטיחה החברה המפעילה להתמודד עם החששות הללו, ולשם כך הוחלט להעלות את מחיר כרטיסי הכניסה למגדל ב-20%. כרטיס עולה כעת 29.40 אירו (115 שקלים) למבוגר עבור מעלית לפסגה, בעוד מי שמטפס במדרגות משלם קצת פחות. על פי נתוני החברה, כ-20 אלף מבקרים רוכשים כרטיסים מדי יום באמצע השבוע בעונת החורף. משמעות הדבר שאף על פי שהשביתה נערכה בעונת שפל בתיירות בפריז, היא גרמה לאובדן של כ-100 אלף כניסות שהיו מכניסות לחברה כ-3 מיליון אירו.