״כל הכיתות פתחו את יום רביעי בבוקר בשיחה על העובדות והפרכת שמועות", מספר חנן פלג (43) מנהל בית הספר היסודי ׳שבט סופר׳ בחצור הגלילית, בו לומדת בכיתה ג׳ היימנוט קסאו הנעדרת. "אחרי זה התכנסנו יחד באולם הספורט לתפילה ואמירת תהילים. אמרנו שאנחנו מקבלים על עצמנו את ׳ואהבת לרעך כמוך׳ וכל אחד שם יד על חברו והתפללנו״.

פלג מתאר את בית הספר כמשפחה חמה, בה ״רואים כל אחת ואחד״, ולכן ההתגייסות היתה מיידית. אחת המורות הצטרפה לחיפושים כבר בלילה הראשון, ביחד עם אמא של אחד התלמידים בכיתה של היימנוט. הוא עצמו הגיע ביום שני בבוקר לסייע בחיפושים. ״הגעתי לשם על הבוקר, המשטרה כבר היתה במקום, והתחלתי לחפש בוואדי מתחת לבניין, מתוך אינטואיציה אישית, לא חילקו גזרות. פגשתי את האמא בנצ׳י, שנראה שלא ישנה כל הלילה, ואת ידידיה האחות הקטנה ששמחה לראות אותי״.

פלג טייל עם ילדי בית הספר, בינהם היימנוט, בנחל ראש פינה הסמוך ביום ראשון, ״היימנוט עזרה לילדים לקפוץ מעל זרזיף נחל, ילדה חייכנית ומקסימה. הכל היה רגיל״. היימנוט לומדת בבית הספר מכיתה א', וביחד עם שאר הילדים החיים במרכז הקליטה, עולה כל בוקר על הסעה לחצור הגלילת ובחזרה.

השולחן של היימנוט בבית הספר (צילום: יהל פרג')

פלג והיועצות כינסו את המורות לשיחת זום כבר ביום שני בערב, לשתף ולפרוק וגם כדי לתכנן את האופן החינוכי להתמודד עם האירוע המורכב והמפחיד. עבור ילדים רבים, הנמצאים במלחמה כבר 4 חודשים, התחברה היעדרותה של היימנוט עם מחדל החטופים. ״הילדים אמרו שחטפו את היימנוט, זה השם קוד לזה שהיא לא נמצאת. יש ילדים עם חרדות בגלל האזעקות, ואירוע כזה על גבי החודשים האחרונים הוא לא פשוט. עשינו מיפוי בית ספרי, מי צריך מענה, מי הילדים שיותר מושפעים, והפנינו לשיחות עם היועצת״.

בשיחת המחנכים החליטו בבית הספר להגיד לילדים את העובדות כפשוטן, ״אומרים שהיא נעלמה והרבה אנשים טובים מחפשים אותה, שהרבה יחידות מחפשות, שהמשפחה דואגת ושמתפללים״, מתאר פלג.

המורות בבית הספר, שרבות מהן הגיעו כמה פעמים לסייע בחיפושים, מודאגות וחוששות. גם להן פלג דואג ומספר שרואים את כולם: ״המפקח הגיע פעמיים, ראש החמ"ד הגיעה, הגיעו אנשי טיפול וגם המפקחת המחוזית. אנחנו עטופים מאוד״.

ציור שהכינו היימנוט וחברותיה ותלוי בכיתה. היד של היימנוט היא הימנית (צילום: יהל פרג')

ילדי כיתה א', חברים של ידידיה הקטנה, אספו ממתקים וציורים והעבירו לה סלסלה עמוסה כל טוב, ״על הפתק הם כתבו ״ידידיה תיהי חזקה, אנחנו אוהבים אותך, כיתה א'1״.

״אני מדמיין סוף טוב״, אומר פלג באמונה מפוכחת, ״מכל הלא הגיוני, אני מדמיין את הלא הגיוני הכי טוב״.