הממשלה תקדם את הכרייה בשדה בריר בנגב, תוך הפיכת החלטת ממשלה קודמת בנושא.
הממשלה תדון היום (ראשון) בישיבתה בהצעה לקדם כריית פוספטים בשדה בריר, תוך הסרת החסמים שהטילה הממשלה הקודמת בנושא, בהובלת השרה להגנת הסביבה דאז תמר זנדברג (מרצ). לפי אותה החלטה, אין לקדם את נושא הכרייה בטרם יתקיים דיון ממשלתי כללי לגבי מדיניות כריית הפוספטים בישראל.
לפי ההצעה החדשה, יוטל על יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה להכין הנחיות לסקר סביבתי, אותו יכין משרד האנרגיה והתשתיות, תוך ביטול הצורך בדיון מדיניות כללי של הממשלה.
דיון המדיניות הכללי מתואר כמיותר, בגלל ששדה בריר הוא אתר הכרייה היחיד ל-20 השנים הקרובות. במקביל, הסקר הסביבתי יביא בחשבון גם את האפשרות של אי כרייה בשדה בריר, מה שמכונה "חלופת האפס".
שדה בריר נמצא בין ערד לכסייפה, באזור שבו חיה הפזורה הבדואית א-דהאבשה. ההנחיות להכנת התסקיר יכללו התייחסות לאלפי תושבים בדואים החיים בשדה בריר בהתיישבות בלתי מוסדרת.
יצוין, כי ראש עיריית ערד הנבחר, יאיר מעיין, הביע התנגדות לפיתוח שדה בריר עם כניסתו לתפקיד.
גם הצורך בעריכת תסקיר חדש נובע מקביעת זנדברג, שהוצגה בשלהי כהונת הממשלה הקודמת, מהלך שעורר עליה ביקורת מצד יו"ר עוד העובדים של חברת "רותם אמפרט", משה חדד.
חדד אמר אז ל'דבר': "אנחנו נדאג להשגת אישורים בעזרת הממשלה החדשה. אי אפשר להמשיך באי־ודאות הזו, שמאיימת באופן קשה על עבודה בכל האזור הזה. המפעל מחזיק את דימונה, ערד ועובדים בבאר שבע. לא נפגע ב-1,200 עובדים ישירים ועוד אלפי משפחות שנתמכות באופן עקיף. עד עכשיו שתקנובמועצת העובדים, כי היו בחירות. מרגע שהממשלה תקום, נעלה את הנושא על סדר היום ונעשה כל מה שצריך כדי שהמפעל ימשיך יעבוד ולפרנס".
כיום מפיקה חברת רותם אמפרט, בבעלות חברת "ICL" (לשעבר כימיקלים לישראל), סלע פוספט במרבצים בשדות צין, אורון, חתרורים ומישור רותם, בקצב של 5-7 מיליון טונות בשנה, מכוח זיכיון שניתן לה על ידי מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה ועתיד לפוג בקרוב.
