"אין לאשר כרייה ללא סקר סביבתי חדש, קביעת תכנית לשיקום השטח בעתיד והגנה על תשובי הפזורה החיים בשטח" כך לפי עמדת המשרד להגנת הסביבה בנושא כריית פוספטים בשדה בריר שהתפרסמה היום (שני). עמדת המשרד הוגשה, לאחר ערר שהגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, על קידום תכנית הכרייה.

לפי המשרד יש לבחון מחדש את ההשפעה הסביבתית, את היקף התמלוגים, את ההשפעה על תושבי הפזורה החיים בשדה בריר ולקבוע תכניות שיקום בעלות של מאות מליוני שקלים, אם תקודם כריה באזור. לעמדת המשרד השפעה משמעותית על המשך כדאיות החזקת מפעל רותם אמפרט בנגב, שהינו מעסיק משמעותי בדרום, ונמצא בבעלות כי"ל (ICL). זאת לצד השפעות רוחב על לקוחות המפעל.

"תוצאות הבחינה מעמידות בספק רב את היתכנות הכרייה של פוספט בבקעת ערד." אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, "כרייה כזו תהיה כרוכה בפינוי ופיצוי של אלפים רבים של אזרחי המדינה ובתשלום תמלוג מזערי על משאב הטבע ביחס למחירו בשוק. במקום המשך כילוי המשאב תוך פגיעה בבריאות ובסביבה, על מדינת ישראל להשקיע את השנים הקרובות בקידום מתווה של עתיד תעסוקתי יציב ובר-קיימה לנגב על כלל תושביו". 

לפי עמדת המשרד אין לאשר כרייה ללא בחינה מחודשת של ההשפעה הסביבתית. "מאז הוגשה חוות הדעת לתסקיר ולנוכח מכלול הידע הקיים, השתנו מספר פרמטרים בהיבטי איכות אוויר, אשר עשויים להקשות על עמידה בערכים המותרים, ביניהם עדכון ערכי הסביבה של איכות אוויר, שינויים באופן קביעת מקדמי הפליטה, גידול באוכלוסייה באתר ושינויים בהיקפי הכרייה הצפויים", כתב המשרד.

הפגנת עובדי מפעל רותם אמפרט מול משכן הכנסת (צילום: יח"צ)

המשרד ממליץ לערוך הליך תסקיר חדש לפי הפרמטרים החדשים, פעולה שצפויה לעכב מתן היתר לכרייה, אולי עד שמפעל רותם אמפרט ייסגר. לאספקת פוספטים מקומית יש חשיבות גם לגבי היכולת של מפעל הדשנים של קבוצת חיפה (לשעבר חיפה כימיקלים) בנגב להשיג בקלות חומרי גלם.

ועד העובדים מתכוון להיאבק על המשך פעולת המפעל 

יו"ר מועצת העובדים ברותם אמפרט, משה חדד הגיב לדברים בביקורת, "אין שום טעם להתחיל הכל מחדש. זו סכנה קיומית לנו ולפרנסה שלנו. הגענו 'על הקשקש' מבחינת חומר גלם ואנחנו במתח שעוד מעט ישלחו אנשים הביתה ויורידו תפוקות. אנחנו בחרדה קיומית והיא יושבת בתל אביב ומנסה לקבוע עובדות לאלה שבאים אחריה". רותם אמפרט מעסיקה כאלף עובדים בהעסקה ישירה ועוד כ-3,500 קבלנים וספקי משנה בהיקף מלא או חלקי.

חדד מתכוון לנהל מאבק, כך שיותר לרותם אמפרט לכרות פוספטים גם בעתיד. "אנחנו נדאג להשגת אישורים בעזרת הממשלה החדשה. אי אפשר להמשיך באי ודאות הזו, שמאיימת באופן קשה על עבודה בכל האזור הזה. המפעל מחזיק את דימונה, ערד ועובדים בבאר שבע. לא נפגע ב-1,200 עובדים ישירים ועוד אלפי משפחות שנתמכות באופן עקיף. עד עכשיו במועצת העובדים שתקנו כי היו בחירות. מרגע שהממשלה תקום, נעלה את הנושא על זה על סדר היום ונעשה כל מה שצריך כדי שהמפעל ימשיך יעבוד ולפרנס".

כיום מפיקה חברת רותם, סלע פוספט במרבצים בשדות צין, אורון, חתרורים ומישור רותם, בקצב של 5-7 מיליון טונה בשנה, מכוח זיכיון שניתן לה על ידי מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה ועתיד לפוג בשנת 2024. הגשת עמדת המשרד היא אחד התנאים לחידוש הדיון הממשלתי על עתיד הכרייה בשדה בריר, שיכול להביא לקידום תכנון מפורט ולמתן היתר.

מפעל רותם אמפרט (צילום: אלי גל)

המשרד להגנת הסביבה ציין כי כיום עומד מחיר סלע הפוספט על כ-320 דולר לטון, ומחירו יותר מהכפיל את עצמו בשנה החולפת, אך התמלוגים שמקבלת המדינה מהכרייה נמוכים מאוד ביחס לשוויו.  

עמדת משרד מזכירה בשטח מרבץ שדה זהר ובשטחים הסובבים אותו מתגוררים אלפי תושבי הפזורה הבדואית. "ככל שתקודם תכנית מפורטת לכרייה יהיה צורך לתת מענה למניעת חשיפה החורגת מהתקנים של האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בשטח המרבץ וסביבו", נכתב.  

ביחס להשפעות של תוספת פליטות לאוויר, זיהום קרקע, זיהום מי תהום, ייצור פסולת תעשייתית, מערומי פוספט וגבס ואחרות הנאמדות במאות מליוני שקלים בשנה אומר המשרד כי כל זיכיון עתידי חייב לבוא לצד מנגנוני בטוחות אשר יבטיחו שיקום וטיפול מלא במפגעים אלו.

מחברת ICL: "למיטב הבנתנו אין כל חדש בעמדת המשרד להגנ״ס, לפיה אין כל מניעה להמשיך את הליכי התכנון. אנו מצרים על הזמן הרב שלקח לחזור על הדברים תוך הקפאת תהליכי התכנון בשנה שלמה והתעלמות מהנזקים הנובעים מכך והשלכותיהם על התעסוקה, הכלכלה והתעשייה. ראוי להדגיש כי כל משרדי הממשלה, כולל המשרד להגנ"ס עצמו, תמכו בקידום התכנית, כפי שבא לידי ביטוי בעמדת הממשלה בבג"ץ. תעשייה זו הפועלת בנגב מספקת תעסוקה איכותית לכעשרת אלפים משפחות באופן ישיר ועקיף ומפיקה את הפוספט אשר מהווה, על פי האו"ם, אחד המרכיבים החיוניים לקיום האנושות והכרחי, בין היתר, להתמודדות עם משבר המזון העולמי ולייצור רכבים חשמליים."