דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י' בתמוז תשפ"ד 16.07.24
28.2°תל אביב
  • 25.1°ירושלים
  • 28.2°תל אביב
  • 26.8°חיפה
  • 28.8°אשדוד
  • 28.5°באר שבע
  • 38.9°אילת
  • 32.4°טבריה
  • 25.8°צפת
  • 28.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
האסון במירון

דעה / הלקח החשוב מדו"ח האסון במירון: לכל עובד ציבור יש אחריות אישית

חברי הוועדה הזדעזעו מ"התרבות הרעה" שנחשפה בגופים הציבוריים, של "ראש קטן, מזעור האחריות והתחמקות ממנה" | הדבר מביא אל פתח העובדים בשירות הציבורי אחריות אישית רבה לעמוד מול לחצים גדולים של בעלי שררה ולהיות יכולים להם

מפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, בסיור במירון לקראת הילולת רבי שמעון בר יוחאי, 2023 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)
מפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, בסיור במירון לקראת הילולת רבי שמעון בר יוחאי, 2023 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)
אושרה לרר שייב

ועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון, שפרסמה היום (רביעי) את מסקנותיה, לא חוסכת בדבריה על התנהלותם של הגופים הציבוריים בישראל. "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור – נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו."

רבות ידונו בוודאי באחריות הדרג המדיני לאסון במירון, ובאמירתו השנויה במחלוקת של השר לביטחון פנים דאז, יו"ר הכנסת היום ח"כ אמיר אוחנה: "אני אחראי – אחריות אין פירושה אשמה". אבל חשוב מכך לשים לב להתייחסות ועדת החקירה לאחריותם של נושאי התפקידים בשירות הציבורי לאסון. שרים הם נבחרי ציבור ומתחלפים כל בחירות, בעוד עובדי ציבור נשארים בתפקידם גם לאחר לכתם של השרים.

לא "תרבות רעה", אלא תרבות של שקר

חברי הוועדה הזדעזעו מהתרבות הרווחת בשירות הציבורי. "מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד", כותבים חברי הוועדה, "של התעלמות מהתרעות חוזרות ונשנות, של שאננות ושל קיבעון מחשבתי בעניינים משמעותיים הנוגעים לבטיחות הציבור ולשמירה על חיי אדם. תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של 'ראש קטן', של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה."

לדברי הוועדה, "תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון בל"ג בעומר התשפ"א. 'הכתובת הייתה על הקיר', ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למונעו."

כל מי שעבדה או עובד היום בשירות הציבורי מכיר את שיטת המצגות הפסולה, בה נושאי משרה מגיעים לדיון עם מצגות שאין קשר בינן לבין המציאות, ואין מי שיקרא "המלך הוא עירום". דו"ח הוועדה עדין בכינוי התרבות הזו כ"תרבות רעה". למעשה, היא תרבות של שקר.

האחריות האישית של עובד הציבור

נושאי תפקידים בשירות הציבורי נבחרים במכרזים, או ועדות איתור, ואמורים להיבחר עניינית על פי כישוריהם, ניסיונם והכשרתם. אסור לשר הממונה, או כל גורם פוליטי אחר להתערב בשיקולי ועדות האיתור והבוחנים במכרזים אלה, כיוון שהתפקידים אמורים להיות מבוצעים מקצועית ללא הטיות פוליטיות, מחויבות לפוליטיקאים ומשוא פנים. לשר או לשרה הממונים על משרד נתונה הזכות למנות בדרג המקצועי-ביצועי את המנכ"ל/ית בלבד. ואותו מנכ"ל מוסמך למנות לעצמו עוזרים ועוזרות ומשנה למנכ"ל בלבד.

למרות הוראות אלה, ידוע ששרים ושרות מתערבים במינויים מקצועיים בדרגים גבוהים וזוטרים כאחד. יתרה מזאת, כחלק מההפיכה המשפטית ביקשה הממשלה להרחיב את סמכויותיה במינוי עובדות ועובדים, ולצמצם עד לבטל את יכולת בית המשפט להתערב במינויים שאינם מקצועיים ואינם ראויים.

השירות הציבורי, כמו גם הצבא, נגועים היום בהתערבות בלתי פוסקת של הדרג הפוליטי בעבודתו המקצועית. יש שרים, כמו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שלא מסתירים את מעורבותם הפעילה בתחומים שאסורים עליהם, עד כי בג"ץ נקרא להתערב, ואסר על בן גביר לתת הוראות עבודה לפעילות המשטרה. גם שיטת האיתור והמכרזים נגועים בפוליטיזציה, ופעמים רבות חברי ועדות המכרזים בוחרים את מי שהשר הורה להם בשיחות סגורות ובמסרים סמויים. המעורבות הזו, במינויים ובהוראות מצד השרים, היא אחד המחוללים של התרבות המסוכנת בשירות הציבורי שעליה מתריעה הוועדה.

זו מציאות חמורה ובעייתית, שעלולה להוביל למינוי של עובדים שאינם ראויים לתפקידם, או לעובדים שיהיו תלויים בשר שפעל למינויים. אבל הוועדה קובעת שזה לא יכול להיות תירוץ לבריחה של אותם עובדים מאחריות. "נושאי משרה ציבורית הממלאים תפקיד מקצועי … מחויבים לעמוד באמת המידה הנוגעת למישור המקצועי", כלומר, מחויבותם אינה לפוליטיקאי זה או אחר, אלא למקצועיות בלבד.

הדבר מביא אל פתח העובדים בשירות הציבורי אחריות אישית רבה לעמוד מול לחצים גדולים של בעלי שררה ולהיות יכולים להם. עובד ציבור לא יכול לטעון כי עשה דבר בהוראת השר, ואפילו לא בהוראת הממונה הישיר שלו. מחויבותו היא קודם כל לתחום עליו הוא ממונה ומצפונו הוא מקצועיותו. על פי הוועדה, גם ניסיון קודם מועט לא יעמוד לזכות העובד אם ייכשל, כי מרגע שבחר לקחת על עצמו תפקיד, עליו להתייעץ וללמוד בטרם יקבל החלטות.

יש מי שקיבלו אחריות

נושאי המשרות הציבוריות נדרשו בוועדה לקבל אחריות אישית, וחלקם כבר עשו זאת. המפכ"ל יעקב שבתאי נדרש להתפטר, אך בשל המלחמה יידחה מועד התפטרותו. מפקד המחוז הצפוני ניצב שמעון לביא גילה אחריות והתפטר, תנ"צ שלום אביטן ותנ"צ אסף מנסור פרשו מתפקידם, אחרת הייתה הועדה קוראת גם להם לפרוש. הממצאים לגבי רפ"ק שמואל פיאמנטה חמורים במיוחד, והוועדה קוראת לסיים מיידית את שירותו במשטרה וכן את המשך חקירת היועצת המשפטית לממשלה בעניינו. קידומו העתידי של תנ"צ מוריס חן מוטל בספק לאור הקריאה של הוועדה לקחת בחשבון את ממצאי הדו"ח לגביו בכל קידום ותפקיד עתידי. כך, ברשימה ארוכה, נמנים האחראים המקצועיים לאסון.

דו"ח ועדת החקירה צריך להילמד בכל משרד ומשרד ממשלתי על ידי כל העובדות והעובדים, מהדרגות הנמוכות ועד לראשי המשרדים. הלקח החשוב צריך להדהד: האחריות היא אישית ולא משרדית. בסופו של יום יעמוד העובד לבד מול החלטותיו, וייתן את הדין על ביצועיו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!