חמישה חודשים מתחילת המלחמה, המדינה קבעה את גודל מענקי השיבה, אך מתמהמהת בהוצאתם לפועל. תושבי הצפון ממשיכים לחכות ל-3.5 מיליארד שקלים שראש הממשלה הבטיח עבור המפונים והיישובים שניזוקו.

פורום קו העימות, המורכב מראשי המועצות האזוריות הצפוניות שפונו, שלח היום (ראשון) מכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו ליצירת תכנית שיקום מקיפה עבור תושבי הצפון. על פי הערכות, כ-100 אלף תושבים פונו או התפנו בעצמם בגלל מצב הלחימה המתמשך בגבול הלבנון. לעומת אלה שהמדינה הורתה להם להתפנות, רבים שעזבו מרצונם לא זכאים כרגע לפיצוי כלל. ראשי המועצות נפגשו עם נתניהו לפני יותר מחודש, וקיבלו הבטחה שהמדינה תציג תוך עשרה ימים תוכנית לשיקום הצפון ולמיגונו בהיקף 3.5 מיליארד שקלים, שבין היתר תיתן מענה גם לתושבים שלא פונו בהוראת הצבא.

"עד כה לא קרה דבר", כתבו ראשי המועצות, "תושבינו נמצאים כבר מעל לחמישה חודשים בתחושת חוסר וודאות המורכבת ביותר שידענו כאזרחים… הצפון ננטש"

"אף אחד לא מספק לנו תקציבים או תשובות"

ראשי הרשויות הציבו שתי דרישות מרכזיות מהמדינה. הראשונה, תוכנית מיגון ושיקום הישובים שנפגעו על סך 5 מיליארד שקלים שיתפרסו על פני 5 שנים, ובתוכה בניית מערך מיגון כולל לבתים פרטיים ולמוסדות החינוך בכל הצפון. השנייה, בניית תוכנית היערכות שתאפשר לתושבי המועצות להחזיר את מוסדות הלימוד לתפקוד לקראת שנת הלימודים הבאה. לדברי ראשי הרשויות, למרות מספר פניות בעניין, המדינה מסרבת לשתף פעולה עם הרשויות בסוגיה, ונראה שהיא נמנעת באופן מכוון להצהיר על תאריכי יעד לחזרה.

"הממשלה לא נמצאת באירוע", אומר ל'דבר' משה דוידוביץ', ראש מ.א מטה אשר ופורום קו העימות, "עסקים קרסו, התיירות קרסה, בתי העסק והעצמאים. כל נושא החינוך והידיעה מה הולך להיות קדימה אינו מטופל. אף אחד לא מספק לנו תקציבים להתמודדות, וגם לא תשובות"

בתחילת פברואר פנו חברי הכנסת אליהו רביבו (הליכוד) ואפרת רייטן (העבודה) למשרד ראש הממשלה, בדרישה להקים מנהלת לשיקום במתכונת דומה למנהלת תקומה לתושבי הדרום (שמתוקצבת ב-18 מיליארד שקלים). המנהלת אמורה לשמש כתובת לתושבים ולמועצות וגורם מתכלל לניהול הפינוי, להחזרת התושבים ולשיקום היישובים. למרות הדרישה להקמת המנהלת, מסיעות הקואליציה והאופוזיציה ומכל ראשי היישובים, נתניהו כלל לא הגיב לעניין. "לא קיבלנו שום תשובה", נמסר מסביבת חברת הכנסת רייטן. התעלמות דומה נרשמה גם מצד שר הביטחון, שטרם הגיב למספר בקשות של נציגויות התושבים להציג מערך מיגון ליישובים. בשבוע שעבר התקיים דיון במועצה לביטחון לאומי על המצב בצפון, אך לא הגיעו נציגים שהוזמנו מהמל"ל ומהצבא. "נגיש השבוע הצעה דחופה לסדר היום לגבי גרירת הרגליים בהרמת המנהלת", נמסר מרייטן.

תאריך היעד לחזרת תושבי הדרום כבר חלף, אך המתווה עוד בדיונים

בדרום הארץ, הממשלה אומנם אישרה בשבוע שעבר את מתווה מענקי השיבה לתושבים שיבחרו לחזור לבתיהם לפני סיום מועד הפינוי ביולי, אך מערכת התשלומים רחוקה מלהיות מיושמת. בפברואר האחרון עבר חוק שקבע שהביטוח הלאומי הוא זה שיהיה אמון על מנגנון התשלומים, אך הדרך ליצירתו עוד רחוקה. הביטוח הלאומי, שעסוק בימים אלו בתשלומים ל-60 אלף נפגעי פעולות האיבה, יהיה הגוף שככל הנראה ישלם את הפיצויים, אבל המתווה עוד טרם הוסכם בין משרד האוצר, משרד המשפטים והביטוח הלאומי, ולאחר שיוסכם הוא צריך לעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה ומשם לחקיקה.

כלל התהליך יכול לקחת שבועות בודדים, אך נכון להיום, עשרות אלפי התושבים שכבר חזרו ליישובי הדרום לא יכולים לקבל את הכסף, כאשר מדובר בסכומים משמעותיים שיכולים להגיע עד ל-60 אלף שקלים למשפחה ממוצעת.

הצעת ההחלטה שאושרה היא רק שלב ראשוני בתהליך. בסופו של דבר ישולמו המענקים בשיטה דומה למענקי הקורונה, רק באופן מדורג, כפי שדרשה הממשלה:  לפי התוכנית, מי שחזר לביתו עד 7 במרץ, יקבלו מענק של 15,360 שקלים למבוגר ו-7,680 שקלים לילד. מי שהעדיף לחשוב על הדברים יום-יומיים נוספים, יגלה שהחל מ-8 במרץ נחתך המענק בדיוק בחצי, ל-7,680 ש"ח למבוגר ו-3,480 לילד. ב-1 באפריל שוב יופחת חצי מהמענק, וכך גם ב-1 במאי. כל זה יקרה רק לאחר שיסתיים תהליך החקיקה ונכון להיום, המערכת אינה קיימת ולא ניתן לבקש את המענקים.