הדיון הסופי לאישור תקציב 2024 המתוקן נמשך לאורך הלילה (בין שלישי לרביעי) במליאת הכנסת, וצפוי להימשך כ-24 שעות. בשבוע האחרון עיכב יו"ר ועדת הכספים משה גפני מספר צעדים שביקש האוצר לעשות, והם לא ישולבו בתקציב. לצד זאת, התקציב להעלאת שכר המורים החרדים נותר כרגע בחוץ.
לפי הצעת החוק מגבלת ההוצאה הממשלתית לשנת 2024 תעמוד על 584.1 מיליארד שקלים. בעקבות הוצאות המלחמה, תקציב מגבלת ההוצאה גבוה מהתקציב שאושר במאי 2023 ב-70.4 מיליארד שקלים (14.55%): 55 מיליארד שקלים (11.35%) למימון צרכים צבאיים, ו-15.5 מיליארד שקלים (3.2%) למימון צרכים אזרחיים. במקביל תאשר הכנסת שמגדיל את יעד הגרעון ל-6.6%.
כדי לעמוד במסגרת ההוצאה מכיל התקציב גם שורת קיצוצים, ביניהם קיצוץ במשרד החינוך, משרד החקלאות (266 מיליון שקלים), הקפאת פרויקטים בתחום התחבורה, וקיצוץ של 15% בתקציב לחברה הערבית. למרות הצהרות על מניעת קיצוץ בתנועות הנוער, האוצר עוד לא הבהיר סופית שהשינוי בתקציב נעשה.
בתקציב גם מוקפא כוח האדם במרבית משרדי הממשלה. בנוסף מוצע להקפיא את שיעורי השכר הממוצע שממנו נגזרים שיעורי גביית דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, לשנות את שיעורי הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי, להעלות את שיעור דמי ביטוח הבריאות לשיעור של 5.165% (במקום 5% כיום), לקבוע כי יוקפא מחיר דמי ההבראה בשנת 2024 וכי יופחת יום הבראה אחד לכלל העובדים במשק לצורך מימון הטבות למשרתי המילואים, וכן לקבוע במסגרת הוראת שעה כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן – ישלם לאוצר המדינה בשנים 2024 ו-2025 סכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל באותה השנה.
בשבוע האחרון לא כינס משה גפני את ועדת הכספים שהוא עומד בראשה, וכך לא אושרו מספר צעדים שביקש האוצר על מנת לאשר את התקציב: הטלת מס הפחמן, חובת הדיווח על הכנסות משכר דירה, ביטול הפטור ממס על סיגריות בדיוטי פרי והקיצוצים בתוכנית הממשלתית לחברה הערבית (550). במקביל, גם הדרישה להעלות את שכר המורים החרדים נותרה מחוץ לתקציב. כדי לקיים צעדים אלה תידרש ועדת הכספים לאשרם אחרי אישור התקציב הכולל.
בפתח הדיון היום אמר ח"כ גפני בהקשר לשכר המורים החרדים: "אני רוצה לדבר על דבר רגיש, כי יש לי מחויבות כלפי המורה בשדרות שהיא אישה חרדית והיא רואה שהחברה שלה בחינוך הממלכתי מקבלת 'אופק חדש' והמשכורת שלה גבוהה יותר, והיא שואלת אותי 'למה אני לא מקבלת ככה?'.
"אם היא הייתה מורה במקום אחר מישהו היה מעז לומר מילה? אתם לא רוצים חינוך חרדי? תגידו! אבל יש חינוך חרדי בחוק בסעיף 3א' ומשרד החינוך, המשפטים והאוצר עוברים על החוק. למה לא משלמים להם? אני יו"ר ועדת הכספים שצריך להביא את התקציב לאישור, וגם חבריי לסיעה שמתמרמרים על זה צריכים להצביע בעד. נעשה פה עוול שלא יסולח, ואני אמשיך להיאבק על זה שיקבלו משכורת שווה. לא יכול להיות אחרת".
גם יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) התבטא בנושא: "העובדה היא שיש קמפיין תקשורתי אגרסיבי שמורים ומורות בחינוך החרדי, שעושים את אותה עבודה כמו כל מורה אחר, לא יקבלו את האופק החדש רק משום שהם חרדים.
"הצרה היא שהממשלה כן רוצה לעשות את ההעשרה הזו, אבל פקידים מסוימים לקחו לעצמם את הבעלות על חינוך מחדש של העם היהודי. יש פה עניין של גזל, עושק ועוול. אנו מוחים על כך ולא נאפשר את זה. העם בחר בכנסת ובממשלה והיא צריכה להחליט, ולא להפלות ילדים בחינוך החרדי משאר ילדי ישראל".
בלי אתגרים של ממש באישור התקציב
מלבד זאת, לא היו לקואליציה אתגרים של ממש באישור התקציב. למרות ביקורת שנמתחה עליו מצד גורמים בליכוד על פגיעה בשכבות החלשות, אף אחד מחברי הכנסת לא אמר שיצביע נגדו.
בהשוואה לתקציב שאושר במאי 2023, תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה בהצעת התקציב גבוה ב-59.9 מיליארד ש"ח (124%), ומסגרת ההרשאה להתחייב בהצעת התקציב גבוהה ב-52.7 מיליארד ש"ח (35%).
הדיון במליאה בתקציב המתוקן ל-2024 יחל היום בשעה 11:00, והוא יימשך עד למחרת, יום רביעי, בשעה 12:00. הדיון יחל בהצגת הצעות החוק על ידי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, וראשי הוועדות הנוספות שדנות בפרקים מהתקציב. לאחר מכן תחל הנמקת ההסתייגויות. מסגרת הזמן שתינתן לחברי הכנסת בהצגת ההסתייגויות תחולק באופן הבא: חמישית מהזמן לחברי הקואליציה, ו-4/5 לחברי סיעות האופוזיציה.
ביום רביעי ב-12:00 יחלו נאומי סיכום הדיון: תחילה ינאם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולאחריו יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד ויושב ראש ועדת הכספים ח"כ משה גפני. כל משתתף יוכל לנאום במשך 7 דקות לכל היותר.
ההצבעה על ההסתייגויות תחולק באופן הבא: על הסעיפים המילוליים של הצעת חוק התקציב הנוסף, תתקיים הצבעה על 20 הסתייגויות, ועל הסעיפים התקציביים יתקיימו שלוש הצבעות ביחס לכל סעיף.
נוסף על כך, תתקיים הצבעה נוספת לסעיפים המילוליים או התקציביים, אחת לבקשת הקואליציה ואחת לבקשת האופוזיציה.
ביחס להצעת חוק הפחתת הגירעון תתקיים הצבעה על 15 הסתייגות לכל היותר, וביחס להצעות החוק הנוספות יתקיימו הצבעות על 120 הסתייגויות. עוד נקבע כי יתקיימו שלוש הצבעות שמיות שהתבקשו על ידי הקואליציה, ושלוש על ידי האופוזיציה.
