כ-2,250 עובדים סוציאליים חסרים בשירות הציבורי כדי להתמודד ההשלכות החברתיות והנפשיות של מלחמת חרבות ברזל – כך מעריכים חוקרי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בדו"ח שמתפרסם היום (שלישי) לרגל יום העבודה הסוציאלית הבין-לאומי. חוקרי המרכז, פרופ' ג'וני גל ושביט בן פורת (מדהלה), ממליצים גם להקדים את הפעימה השנייה של הסכם השכר לעובדים הסוציאליים, שאמורה לחול בסוף 2024, כדי למשוך עובדים חדשים ולשמר אותם. המלצה נוספת היא הגדלת תקציב משרד הרווחה ב-50%, שמשמעותה תוספת של 6 מיליארד שקלים.

העובדות הסוציאליות: 87% נשים, 50% עם תואר שני, שכר נמוך מהממוצע במשק

נכון לשנת 2024, רשומים בפנקס העובדים הסוציאליים 44,393 עובדות ועובדים סוציאליים. נתוני ניתוח שערכו בשנת 2020 חוקרי משרד הרווחה והביטחון החברתי מראים כי נשים יהודיות מהוות 78% מכלל העובדים הסוציאליים בישראל, ו-11% הם גברים יהודים. עובדות ועובדים סוציאליים ערבים מהווים בסך הכל 11% מסך העו"סים בישראל- מתוך סך כל העו"סים בישראל, 9% הן נשים ערביות ו-2% הם גברים ערבים.

נכון לשנת 2019, כל העובדות והעובדים הסוציאליים הם אקדמאים בעלי תואר ראשון לפחות. חצי מהעו"סים הם בעלי תואר שני, בדרך כלל בעבודה סוציאלית, ו-2% הם בעלי תואר שלישי. 25% מהרשומים בפנקס העובדים הסוציאליים הועסקו ברשויות המקומיות, 9% הועסקו בגופי המדינה, 15% הועסקו בשירותי רווחה וסעד, 8% הועסקו ב'מגורים טיפוליים', 10% הועסקו במערכת החינוך, 10% במערכת הבריאות ו-6% בארגוני חברים. 14% הועסקו בתחומים שהוגדרו כ'אחר' ועיסוקים של 3% לא היה ידוע.

למרות רמות ההשכלה הגבוהות בקרב העובדים והעובדות הסוציאליים, שכרם נמוך מהממוצע במשק, בטח ביחס לאקדמאים אחרים. על פי הנתונים המוצגים, נכון לשנת 2021, לפני חתימת הסכם השכר החדש, גם עובדת סוציאלית עם ותק של 10 שנים לא הגיעה לשכר הממוצע במשק דאז, שעמד על 11,795 שקלים בחודש.

שכר חודשי ממוצע ברוטו לפי מספר השנים שחלפו מסיום התואר הראשון בעבודה סוציאלית

הסכם השכר החדש של העובדים הסוציאליים נחתם בעקבות מאבק שניהלו העובדים באביב 2020. כחלק מהמאבק הפגינו העובדים מול הכנסת והשביתו את המחלקות לשירותים חברתיים. בקיץ 2020 הושגו הבנות ראשוניות, ובמאי 2022 נחתם ההסכם שהשיק את רפורמת 'הישג' בשכר העובדים הסוציאליים, וכלל עליית שכר של עד 20%, וקביעת שכר בסיס של 8,650 שקלים לכלל העובדים, במקום שכר בסיס שנמוך משכר המינימום, עם מדרגות של עליית שכר לאורך שנות העבודה בהתאם לוותק ולהשתלמויות מקצועיות.

ההסכם יצא לפועל בספטמבר 2022 והוחל על העובדים הסוציאליים במגזר הציבורי. בפברואר 2024 נחתם צו הרחבה שהחיל את ההסכם גם על עובדי עמותות וחברות פרטיות המספקות שירותים למדינה. בהסכם נקבע שתהיה פעימה נוספת בסוף 2024.

למרות השכר הנמוך יחסית ועומס העבודה, במהלך שני העשורים האחרונים חל גידול משמעותי במספר בוגרי הלימודים האקדמיים בתחום. בשנת 2019 השלימו 1,472 בוגרים את לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית, לעומת 850 בוגרים בלבד בשנת 2000 – גידול של 73%. הדו"ח מצביע על מגמת גידול במספר העובדים הסוציאליים המועסקים ברשויות המקומיות: ב-2015 היו 3,933 עו"סים בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות, ב-2023 היו 5,525, גידול של כ-40% בלבד.

מערכת הרווחה הגיעה ל-7 באוקטובר עם תת-תקצוב, מחסור בכוח אדם מיומן וחלוקה משאבים לא שוויונית

במרכז טאוב מציינים שתקציב משרד הרווחה גדל ביותר מפי שניים בעשור הקודם, אך הוא התייצב בשנים שלאחר משבר הקורונה למרות הגידול בצרכים. בשנת 2022 עמד תקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי על כ-10 מיליארד שקלים, וההוצאה בשנה זו על 12.5 מיליארד שקל (תקציב הביצוע של המשרד בתוספת השתתפויות של גורמים נוספים).

הנתונים מצביעים על פערים ניכרים בין רשויות מקומיות בהיקף המשאבים שהן מקדישות לשירותי רווחה במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים. ההוצאה השנתית הממוצעת למטופל יחיד במערכות הרווחה ברשויות מאשכול 1 (הנמוך ביותר) עומדת על 4,556 שקלים בשנה בממוצע, פחות ממחצית ההוצאה ברשויות מאשכולות 9 ו-10, שעומדת על 9,969 ו-10,898 שקלים בשנה בממוצע, בהתאמה. לפי חוקרי המכון, הפערים הללו קשורים למקורות העצמיים העומדים לרשות הרשויות השונות והן לשיטת המאצ'ינג (מימון פרויקטים ותוכניות בשלטון המקומי בתחומי הרווחה והחינוך) הנהוגה בלשכות הרווחה ברשויות.

אך גם בנוגע לאיוש תקני עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות, המצב עגום. ביוני 2023 היו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות 747 תקנים לא מאוישים בסך הכול, וממוצע שיעור איוש התקנים הארצי היה 88%. הנתונים מצביעים על ירידה דרמטית בשיעורי איוש התקנים לאורך השנים, שעמדו לפני כעשור (2015) על 95%.  נוסף על כך, ברשויות מהאשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר (אשכול 1), בהן המצוקה החברתית גדולה במיוחד, שיעורי איוש התקנים היו נמוכים יותר מהממוצע הארצי ועומדים על 82% איוש בלבד.

החל מאוקטובר 2023, בעקבות המלחמה והגידול החד בצרכים, הגדיל משרד הרווחה והביטחון החברתי את מספר התקנים שהוא משתתף בתקצובם ב-370 משרות. כיום מספר המשרות הלא מאוישות עומד על כ-900.

ההמלצות: הגדלת תקציב משרד הרווחה, והקדמת הפעימה השנייה של הסכם השכר

המלצות החוקרים כוללות תוספת תקציבית משמעותית למשרד הרווחה, הגדלת התקנים של העובדים הסוציאליים וגיוס עובדים נוספים, וכחלק מכך גם הקדמת הפעימה השנייה של הסכם השכר של העובדים הסוציאליים.

להערכת החוקרים, כדי שמערכת הרווחה תוכל להבטיח טיפול ראוי לכל הזקוקים לשירותיה, דרושה תוספת של כ-6 מיליארד שקל לתקציב המשרד. כלומר, יש צורך להגדיל בכ-50% את ההוצאה הנוכחית. הערכה זו מתבססת על תכנית "הזכות לרווחה טובה" שגובשה בקרן מנומדין.

עוד ממליצים החוקרים למשרד הרווחה לפעול לאיוש מיידי של אותן משרות פנויות (כאמור, כ-900) במחלקות לשירותים חברתיים בכל הרשויות המקומיות. לצד זאת, לדבריהם, נדרשת הגדלה נוספת של מספר התקנים של עובדות ועובדים סוציאליים בכלל המערכות החברתיות, על מנת להבטיח טיפול רציף ברמה סבירה למשתמשי שירותי הרווחה, באופן הבא: כ-885 תקנים חדשים למחלקות לשירותים חברתיים; כ-300 תקנים למערכת הבריאות- לצורך טיפול בבריאותם הנפשית או הפיזית של מי שנפגעו בטבח ובמלחמה; כ-110 אנשי מקצוע שיספקו מענים במסגרת הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון; וכ-50 עובדות ועובדים סוציאליים קהילתיים, אשר יוכלו לתרום מניסיונם בבנייתן מחדש של קהילות שהתפרקו ביישובי עוטף עזה.

בסיכום כולל, לדברי החוקרים, בשנים הקרובות יהיה צריך לגייס כ-2,250 אנשי מקצוע למערכות החברתיות הציבוריות. לפי איגוד העובדים הסוציאליים, כ-2,000 עובדים ועובדות סוציאליות מוסמכות עובדות כיום בשוק הפרטי, בעיקר מפאת השכר הנמוך המוצע בשירות הציבורי.

לשם כך, החוקרים ממליצים גם על שורה של צעדים לגיוס עו"סים למערכת ולשימור העובדים הקיימים, הכוללים מענקי תמרוץ למצטרפים חדשים למערך שירותי הרווחה הממלכתיים, פעולות הדרכה וכן את הגדלת השכר על ידי הקדמת הפעימה השנייה של הסכם השכר, דרישה שהעלה לאחרונה איגוד העובדים הסוציאליים ונתקל בסירוב של משרד האוצר. במרכז טאוב מעריכים את העלות של גיוס העובדים הסוציאליים החדשים ב-742 מיליון שקלים בשנה, אך הערכה זו אינה כוללת את העלות של הקדמת הפעימה השנייה של ההסכם.

"בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה נוספו לעובדות ולעובדים הסוציאליים – מעבר לאוכלוסייה הקבועה שהם מטפלים בה – עוד מאות אלפי משתמשי שירות חדשים שנזקקים לתמיכה וליווי מקצועי ולמענים רגשיים וחומריים", אומרת שביט בן-פורת (מדהלה), מעורכות המחקר. "כדי לאפשר להם לספק לכולם תמיכה ראויה דרושה הגדלה ניכרת של התקציב המוקצה למערך השירותים החברתיים והוספה משמעותית של עובדות ועובדים סוציאליים למערך שירותי הרווחה הממלכתיים".