חוק התקציב המתוקן ל-2024 עבר לצד תוכנית מאזנת, אבל חלק גדול מהגזירות בתקציב נותרו בחוץ. היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, מנעה הצמדה בין התוכנית הכלכלית המאזנת להצבעה על התקציב (מתכונת "חוק ההסדרים"), וקבעה כי כולן יעברו במסלול חקיקה רגילה. בכך החזירה אפיק לכנסת את כוחה מול הממשלה, ובייחוד לוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה).

הגזירות שנותרו מחוץ לתקציב ויקודמו בחקיקה רגילה הן מס פחמן, מס נסועה על רכב חשמלי, ייקור התדלוק במתקנים אוטומטיים, העלאת מס רכישה של דירות וחובת דיווח על השכרת דירות. גפני לא התבטא מפורשות נגדן, אך נמנע מלהביא אותן לדיון בוועדה.

חלק מהקיצוצים בתקציב לא אושרו בוועדת הכספים, לרבות חלק מהקיצוצים בתקציבי החברה הערבית, שנכללים בהגדרה של "עדיפות לאומית". סך ההשפעה של החלטות אלו על תקציב 2024 אינו גבוה, אך משקלן יגבר בתקציבים הבאים, שכן מדובר בהחלטות ארוכות טווח.

לפי משרד האוצר, היעדר הדיון בהצעות מזיק לאמינות שלו בתור מעצב המדיניות. נוסף על כך, הדבר עלול להפר את הבטחותיו לחברות הדירוג הבינלאומיות בנוגע להשפעת הגזירות על הגירעון. אלא שלפי מקור בשוק ההון, הגורם המשפיע ביותר על החלטות הדירוג הוא המצב הביטחוני, כך שסטייה של כמה מיליארדי שקלים בגירעון לא אמורה להיות מה שישנה החלטת דירוג.

"זה חוסר אחריות בלתי נתפס של הקואליציה שיגרום להגברת אי-היציבות הפיננסית, וכמעט בוודאות להורדה נוספת של דירוג האשראי של מדינת ישראל", אומר ל'דבר' ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), חבר בוועדת הכספים. בנוגע לקיצוצים הלא מאושרים בתקציבי החברה הערבית אומר בליאק: "אני נגד הקיצוץ בתוכנית 549. ניתן לשקול קיצוצים מסוימים ב-550, בשאיפה למנוע כמה שיותר פגיעה בפרויקטים ארוכי טווח".

החלטה 549 נוגעת לטיפול בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, ואילו החלטה 550 היא תכנית חומש של כ-30 מיליארד שקלים, שאמורים להיות מקוצצים ממנה כ-15%.

ח"כ גפני לא הגיב לדברים.