דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ד בניסן תשפ"ד 22.04.24
18.3°תל אביב
  • 20.4°ירושלים
  • 18.3°תל אביב
  • 20.8°חיפה
  • 20.1°אשדוד
  • 23.0°באר שבע
  • 26.5°אילת
  • 19.9°טבריה
  • 21.7°צפת
  • 18.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה במלחמה

פרשנות / החרדים וצה"ל: ההסדר עם בן גוריון, החוק שנפסל בבג"ץ וההצעה שבמחלוקת

כיצד הורחב הסדר 'תורתו אומנותו', מה נקבע בחוק טל, ושורת החוקים והפשרות שנבלמו בעשור האחרון | כך התפתחה המחלוקת בסוגיית גיוס החרדים

הפגנת הפלג הירושלמי בכביש 4 נגד הכוונה לגייס חרדים (צילום: איתי רון/ פלאש90)
הפגנת הפלג הירושלמי בכביש 4 נגד הכוונה לגייס חרדים (צילום: איתי רון/ פלאש90)
אור גואטה

בג"ץ חוק הגיוס יעלה לדיון נוסף בשבוע הקרוב, שבו יוחלט אם החוק שהמדינה מציעה אכן עומד בתנאים שהציב בג"ץ ויכול לעבור הליך חקיקה, או שהממשלה תידרש לבצע שינויים נוספים בסוגייה שנעדרת פתרון קבוע כבר 76 שנה.

הממשלה היתה אמורה להתכנס היום (שלישי) ולדון בהחלטה לקדם את הצעת החוק, שנוסחה מחדש בעקבות התנגדויות של שרי כחול לבן ושל שר הביטחון גלנט, לצד הסתייגויות של חברים נוספים בליכוד. בהצעה המתוקנת נכתב כי יופחת המימון הממשלתי לישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס השנתיים, וכי היקף ההפחתה ייקבע ביחס לשיעור אי העמידה ביעדים. ההצעה לא כוללת העלאה של גיל הפטור מגיוס, זאת בניגוד לנוסח הקודם, שלפיו גיל הפטור יעלה מ-26 ל-35.

הממשלה תגיש עד ליום רביעי את נוסח החוק המתוקן לבג"ץ, וביום ראשון, 31 במרץ, בג"ץ צפוי להכריע בסוגיה, ואולי לאפשר לממשלה "לרבע את המעגל" ולהצליח ליצור הסדר קבע בנושא גיוס חרדים, שיהיה מוסכם על רוב הציבור. אך ההיסטוריה מלמדת שהדרך לגיוס שוויוני בין כלל חלקי הציבור היהודי בישראל, ארוכה, מפותלת ומפתיעה.

קום המדינה: אגודת ישראל מעודדת גיוס חרדים

עם קום המדינה התגייס רוב הציבור החרדי. אגודת ישראל אף עודדה את גיוסם, למעט 400 בחורי ישיבות, בהסדר עם בן גוריון שזכה לשם "תורתו אומנותו". ההסדר עבר התאמות ושינויים בשני העשורים הראשונים למדינה, אך הסתכם בגיוס מרבית החרדים, ומתן דחיית שירות לבני ישיבות לפי החלטת שר הביטחון.

לאורך השנים גדל מספר בני הישיבות ששירותם נדחה, וחלקם במחזורי הגיוס גדל בהתאם, עד ל-4,700 דחויי שירות ב-1968. אז הוחלט לפי דרישת הרמטכ"ל חיים בר-לב להגביל את הגדלת מספר דחיות השירות ל-800 נוספים בכל שנה. ב-1970 הוגשה לראשונה עתירה לבג"ץ נגד ההסדר, אך היא נדחתה.

המהפך ב-77 והזינוק המטאורי במספר הפטורים

במהפך ב-1977 נכנסו מפלגות חרדיות לראשונה לממשלה. המכסות בוטלו וכלל תלמידי הישיבות, שהיו כ-2.5% ממחזור הגיוס באותה שנה, נכנסו להסדר "תורתו אומנותו". מספר דחויי השירות זינק ל-8,260, והוכפל עד 1986, אז עמד על כ-5%.

ב-1986, תקופת "ממשלת הרוטציה" בראשות שמעון פרס, מונתה ועדת הכהן, שבחנה את הנושא והמליצה על הסדר שלפיו תלמידי הישיבות יגויסו לשירות של שנה, ו-200 המצטיינים בישיבות יזכו לפטור מלא, אך המלצות הוועדה לא יושמו. באותה שנה התקיים לראשונה גם דיון משמעותי בנושא בבג"ץ, לאחר 16 שנים שבהן הוגשו עתירות שנדחו על הסף. העתירה (בג"ץ רסלר) נדחתה, אך השופטים ציינו כי "יש חשיבות… למספרם של בחורי הישיבה שגיוסם נדחה. קיים גבול, שאותו אין שר ביטחון סביר רשאי לעבור". לאורך שנות ה-80 וה-90 נשמר ההסדר, וחלקם של הפטורים מגיוס במחזורי הגיוס עלה בהדרגה עד ל-9.2%, שהם 31,174 צעירים בגיל גיוס ב-1999.

עלייתו ונפילתו של חוק טל

ב-1998 פסק בג"ץ שההסדר אינו מאפשר לשר הביטחון להעניק פטור לכלל בני הישיבות, וכי יש להסדיר את הנושא בחקיקה. בעקבות הפסיקה נוסח "חוק טל", לפיו כדי לזכות בפטור מגיוס, על המבקש ללמוד בישיבה לפחות 45 שעות בשבוע ולא לעבוד, מה שיזכה אותו בדחיית שירות לשנה אחת. תלמיד הישיבה נדרש להצהיר על כך בכל שנה עד גיל 22. אז יוכל לבחור אם להתגייס, לעבור לשירות לאומי או ללמוד בישיבה שנה נוספת ולקבל פטור סופי משירות בגיל 23. עד לחקיקת החוק ב-2002, מספר דחויי השירות בשנה כבר עמד על 36,887.

חוק טל היה תקף ל-5 שנים, אך כבר לאחר 3 שנים הודתה המדינה בפני בג"ץ שהחוק לא הצליח לשנות את דפוסי הגיוס. ב-2006 פסק בג"ץ כי החוק פוגע בזכות המשרתים בצבא לשוויון. למרות זאת, ב-2007 האריכה הכנסת והקואליציה בראשות אהוד אולמרט את תוקף החוק ב-5 שנים נוספות. ב-2012 קבע בג"ץ שהחוק אינו חוקתי ואין להאריך אותו שוב. מספר דחויי השירות עמד אז על כ-53,000.

'ממשלת האחים' מנסה לעודד גיוס ונכשלת

במקביל לביטול חוק טל, קמה ועדת פלסנר לשוויון בנטל, שגיבשה המלצות לחוק חלופי, אך פורקה על-ידי ראש הממשלה נתניהו. ב-2013 קמה ממשלת נתניהו לראשונה ללא חרדים, ועם סיעות "יש עתיד" ו"הבית היהודי". הממשלה, שכונתה "ממשלת האחים" בהשראת הברית הפוליטית בין נפתלי בנט ליאיר לפיד, קידמה חוק המטיל סנקציות על מי שלא יתגייס, לצד מכסה של 1,800 תלמידים פטורים, וכן תמריץ לישיבות עם אחוזי גיוס גבוהים.

ב-2014 הוקמה ועדה בראשות חברת הכנסת דאז איילת שקד לטובת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ובה הוחלט על סנקציות פלילות נגד מי שלא יתגייס, לצד התמריצים לעידוד הגיוס. ההמלצות הובילו למחאות אדירות של הציבור החרדי נגד החוק, ובהן הפגנה בהשתתפות מאות אלפי חרדים בירושלים. למרות זאת, החוק עבר במרץ 2014 וכלל גם "ריקון בריכה": גיל הפטור הונמך ובכך צומצם גם מספר הנדרשים לדחיית שירות. למרות זאת, עד שהכנסת הצליחה להביא ליישום החוק בנובמבר אותה שנה, החליט ראש הממשלה נתניהו לפזר את הכנסת וללכת לבחירות. קואליציית 'האחים' התפרקה בסוף 2014, כשמספר דחויי השירות עמד על 59,553.

עידוד גיוס וסנקציות? לא כך כך מהר

ב-2015, לאחר נפילת הממשלה וכניסת המפלגות החרדיות לקואליציה, תוקן החוק כך שגיל הפטור עלה בחזרה והאפשרות להטיל סנקציות על חרדים שאינם מתגייסים נדחתה ל-2023. בינתיים, מספר דחויי השירות ירד ב-2015 מ-64,605 לכ-43,000 בעקבות "ריקון הבריכה" שהובילו בנט ולפיד. בספטמבר 2017 פסל בג"ץ את התיקונים לחוק וקבע כי המדינה צריכה להציע חוק חלופי תוך שנה.

בפברואר 2018 הקים שר הביטחון אביגדור ליברמן ועדה במטרה לעמוד בדרישות בג"ץ. הוועדה המליצה לקבוע בחוק יעדי גיוס שיעלו משנה לשנה ויהיו תנאי לקיום החוק. החוק עבר בקריאה ראשונה ביולי, אך בנובמבר ליברמן התפטר מהממשלה, ובינואר 2019 הוחלט על הקדמת הבחירות לחודש אפריל. בג"ץ אישר לדחות את שינוי החוק עד ליולי 2019, אך הטלטלה הפוליטית בין 2019 ל-2021 הובילה לדחיות חוזרות ונשנות של ההחלטה על החוק.

למעשה, הסיבה המוצהרת להתמשכותה של אותה טלטלה פוליטית היתה סירובו של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, להצטרף לממשלה בראשות נתניהו עם הליכוד והחרדים אם לא תועבר במלואה הצעת חוק הגיוס שגובשה בצה"ל. נתניהו לא הצליח להקים קואליציה, ונערכו שתי מערכות בחירות נוספות עד שהוקמה ממשלת החילופים של נתניהו וגנץ, על רקע משבר הקורונה.ב-2020 עמד מספר דחויי השירות על 52,741.

ב-2021 הושבעה ממשלת בנט-לפיד, שנשענה על קואליציה ללא המפלגות החרדיות. הממשלה סיכמה על מתווה משרד הביטחון, שהציע להוריד את גיל הפטור מגיוס ל-21, כך שיתאפשר לבני הישיבות להתנדב לצבא או לצאת לעבוד. אך למרות זאת, הממשלה לא הצליחה להעביר את החוק. הכנסת התפזרה ביוני 2022 על רקע מחלוקות בקואליציה, ובג"ץ אפשר דחייה נוספת של החקיקה.

ממשלת ימין חרדים

בדצמבר 2022 הושבעה ממשלה חדשה, בראשות נתניהו, והמפלגות החרדיות חזרו לקואליציה. בתקופת המשא ומתן הקואליציוני, דרשו המפלגות החרדיות התחייבות למסד את הפטור מגיוס כדי לא להגיע לסיבוב נוסף עם בג"ץ. הדרישות כללו בין היתר העברה של חוק הגיוס לפני העברת תקציב המדינה ל-2023. גם התמיכה של המפלגות החרדיות ברפורמה במערכת המשפט שהובילה הממשלה נבעה בין היתר מרצון לבלום התערבות של בג"ץ בסוגיית הפטור מגיוס.

ביוני 2023 החליטה הממשלה הנוכחית להסדיר את נושא הגיוס עד לתחילת 2024, ועד אז להימנע מגיוס בני ישיבות. ב-26 בפברואר בג"ץ חייב את הממשלה לנמק עד ל-27 במרץ מדוע אינה מגייסת בני ישיבות בהיעדר חקיקה המסדירה את הנושא. בנוסף, המדינה נדרשה להשיב עד 31 במרץ אם היא מאריכה את החלטת הממשלה להשאיר את המצב על כנו, ומה עמדתה בנושא העתירה שדורשת לשלול את התשלומים לישיבות שמהן לא מתגייסים תלמידים.

בממשלה גובשה לאחרונה הצעת חוק חדשה להסדרת הפטור מגיוס, שצפויה לעלות לדיון בממשלה, אך נתקלה בהתנגדות שר הביטחון יואב גלנט ויו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ. לפי ההצעה הפטור יימשך, ויהיו מכסות גיוס "גדולות", ללא נקיבה במספר. בתחילה כללה ההצעה גם העלאה של גיל הפטור ל-35, אך הסעיף הוצא ממנה.

בעשור האחרון, מספר החרדים שהתגייסו עומד על כ-1,200 בממוצע לשנה, כ-10% מסך כל החרדים המיועדים לשירות ביטחון בשנה. במקביל, כ-85,000 צעירים בישראל היו מיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) בתקופה זו מדי שנה – כלומר, אחד מכל שמונה מיועדים לגיוס קיבל פטור על רקע 'תורתו אומנותו'. בראייה קדימה, חלקם של החרדים בסך כלל המלש"בים צפוי לעלות בשל חלקם ההולך וגדל באוכלוסייה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!