בג"ץ הורה היום (חמישי) בצו ביניים להקפיא החל משני הקרוב תקצוב לישיבות עבור תלמידי ישיבות שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי ולא התייצבו לגיוס, או שדחיית שירותם פקעה מאז 1 ביולי. ההחלטה של ממלא מקום הנשיא, השופט עוזי פוגלמן, ושל השופטים יצחק עמית ונועם סולברג תעמוד בתוקף עד לקבלת החלטה אחרת, ובמאי הקרוב יתקיים דיון בהרכב של 9 שופטים בשאלה האם הקפאת התקציב תהפוך לקבועה. זאת, לדברי השופטים, עקב היעדר מקור סמכות חוקי להמשך התקצוב של ישיבות אלו.
עוד נקבע שמוסדות שצו הביניים ישפיע על עמידתם בתנאי הסף לעצם קבלת כספי התמיכה ימשיכו לקבל את הכספים עד סוף שנת הלימודים הנוכחית, רק עבור התלמידים שיש להם פטור מגיוס.
השופטים כתבו כי ההחלטה ניתנה "בשים לב, בין היתר, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה בדבר אי-חוקיות העברת כספי התמיכות לאחר מועד זה, ובהיעדר מקור סמכות לכאורי להמשך התקצוב, לא ראינו להורות על הוראת מעבר". עוד נקבע שהמדינה תוכל להגיש תצהיר משלים בתוך חודש, ולעדכן על הליכי חקיקה או הסדרה בעניין גיוס בני ישיבות.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה היום את עמדת המדינה, לאחר בקשות דחייה אתמול בלילה והיום בצהריים. לדברי בהרב-מיארה, "לאחר פקיעתה של החלטת ממשלה 682, ובהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקפה, לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין; משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח פרק ג'1 לחוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת סעיף ג'1 לחוק."
עוד נכתב בעמדת היועצת המשפטית לממשלה ש"לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, החל מיום 1 באפריל 2024 ולאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדרה של מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין". עם זאת, לעמדת היועמ"שית יש לאפשר למוסדות תקופת היערכות קצרה עד להפסקת התקצוב.
לעתירה צורפה גם עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקרא לבית המשפט לתת לממשלה ארכה של חודש נוסף.
מנהיגי ציבור חרדים ביקרו בחריפות את ההחלטה. יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר בעקבות הפסיקה: "פסיקת בג״ץ מקעקעת את יסודות הזהות היהודית של מדינת ישראל. שופטי בג״ץ מבקשים לנסר את ענף הקיום של העם היהודי. עוד לא נולד מי שבקש לטשטש את הזהות היהודית של עם ישראל והדבר עלה בידו. עם ישראל עסוק במלחמת קיום בכמה חזיתות ושופטי בג״ץ עשו הכול הערב ליצור גם מלחמת אחים."
מפלגת דגל התורה: "הפגיעה בלומדי התורה, בישיבות ובחינוך התורני לא יעבור לסדר היום. בג"צ והמערכת הפקידותית החליטו על מאבק כולל בלומדי התורה ובחינוך התורני והם חייבים להוכיח לכולם שהם בעלי הבית במדינה הזאת והם גם יחליטו עבורינו לאיזה קואליציה נלך. איך אפשר להוציא צו ביניים תוך שעה, כשאדם מן השורה יכול להמתין שנים לפסיקה? הכל מתוזמן.
"נדאג ללומדי התורה ולחינוך התורני ונשאל את גדולי התורה כיצד לנהוג מבחינה פוליטית לאור הפגיעה הגלויה בלומדי התורה ובציבור החרדי כולו. 'וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ'".
הרב הראשי הספרדי לישראל, יצחק יוסף: ״עם ישראל זקוק בימים קשים אלה לזכויות רבות, אין ספק שלימוד תורה לשמה, מזקק ומגביר את כח לימוד התורה. זכות לומדי התורה הספונים בבתי המדרש יומם ולילה, תמשיך ביתר שאת להגן על עם ישראל״.
בג"ץ ביקש מהמדינה לפני כחודש להגיש את עמדתה בנושא חוק הגיוס עד לאתמול (27 במרץ), אך לאחר שהנוסח לחוק לא הוסכם בישיבת ממשלה, לא הייתה עמדה מגובשת להגיש ובהרב-מיארה ביקשה לקבל דחייה של ההגשה בשם המדינה, וזו ניתנה לה עד היום בשעה 14:00, אך לאחר שהממשלה לא גיבשה עמדה מאוחדת בנושא, היועצת המשפטית לממשלה ביקשה ארכה של שעתיים.
למרות ניסיונות לשיחות מאחורי הקלעים בין השר בני גנץ ליו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי, נראה שהמחלוקת עומדת בעינה. עמדתם של השרים גנץ, גלנט ואייזנקוט נותרה קשיחה בדרישה לגייס חרדים שרשומים ואינם לומדים בישיבות, ומנגד עמדת המפלגות החרדיות נותרה קשיחה בכך שאין לגייס תלמידי ישיבה כלל.
