המלחמה ביטלה את הצמיחה הכלכלית לנפש ב-2023, לפי דוח בנק ישראל שפורסם היום (ראשון). לפי הדו"ח, התוצר צמח ב-2023 כולה ב-2%, צמיחה אפסית לנפש, תוך ירידה בקצב הגידול של מרבית השימושים. ברבעון האחרון ירד התוצר ב-5.6% בהשפעת המלחמה. אף על פי כן, בבנק מדגישים כי בעיות יסוד של המשק, כמו עוני גבוה, השקעה נמוכה בתשתיות וחינוך לא מותאם לתעסוקה במגזר החרדי מאיימים על הכלכלה הישראלית יותר מהמלחמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקיבל את הדו"ח ביום חמישי: "אני חושב שיש כאן הוכחה שהמשק הוא חזק, שאנחנו כרגע בהתאוששות דומה לזו שחווינו גם אחרי משברים ביטחוניים אחרים ומלחמות אחרות. זה סימן טוב ומעודד".

לגבי תקציב הביטחון, תמך ראש הממשלה בהגדלה שלו בהתאם "לצרכים שנתגלו במלחמה הזו", והוסיף שיש "להגביר את עצמאות ישראל ביכולת הייצור של אמצעי לחימה".

לפי הבנק, עד למלחמה, המגמה הכלכלית הייתה חיובית בזכות תעסוקה מלאה, קצב מואץ של עליית השכר הנומינלי, רמת אבטלה נמוכה ושיעור גבוה של משרות פנויות, מגמה שהתהפכה מפרוץ המלחמה. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה מ-60.5% אשתקד ל61.9% השנה. "היחס הנמוך של חוב לתוצר בישראל הוא נכס אסטרטגי", נכתב בדו"ח, "ורמתו של יחס זה ערב המלחמה הקלה על התמודדות המשק עם ההשלכות הפיסקליות המיידיות של המלחמה והמחישה פעם נוספת את חשיבותו לעמידות המשק לזעזועים".

ההאטה בשוק הדירות הורידה את מחיריהן

קצב האינפלציה השנתי התמתן במהלך 2023, בהשפעת המדיניות המוניטרית המרסנת, מ-5.4% בתחילת השנה ל-3% בסופה, בגבול העליון של יעד האינפלציה. לפי הבנק, הריבית הגבוהה, שעלתה ב-2023 ל-4.75%, הביאה לריסון הביקושים ולגידול החיסכון הפרטי. קצב הגידול של האשראי העסקי התמתן תוך כדי ירידה באשראי לעסקים הזעירים, והאשראי הצרכני ירד.

גם בתחום הדיור אירע שינוי חד, ונמשכה ההאטה בשוק הדירות, תוך ירידה במחיריהן. עליית שכר הדירה הואצה עד אמצע השנה, ואז החלה להתמתן. מפרוץ המלחמה סבלו חברות בנייה רבות ממחסור בכוח אדם, עקב איסור העסקת עובדים פלסטינים, והענף פעל בתפוקה חלקית.

הבנק צופה כי השלכות המלחמה יימשכו גם לטווח של כמה שנים קדימה, בשל צורכי השיקום והתעצמות הצבא. הבנק מציין כי בסיכומי התקציב ל-2024 כבר ניתנה למערכת הביטחון הרשאה להתחייב בסדר גודל שנתי של 10 מיליארד שקלים למשך שמונה שנים עבור התעצמות, בצעד ביניים עד אשר ועדה מקצועית תגבש את הגודל הרצוי של תקציב הביטחון בטווח הבינוני.

השקל נחלש מאוד והתחזק חלקית

השקל נחלש ב-2023, לאחר שנים שם מגמת ייסוף. מגמה זו החמירה את יוקר המחיה בישראל ותרמה לאינפלציה, בשל הגידול בעלויות המוצרים המיובאים.

עם פרוץ המלחמה השקל נחלש לעומת רוב המטבעות בעולם, אך התייצב לאחר מכן על רמה שנעה בין 3.6 ל-3.7 שקלים לדולר. בבנק מייחסים זאת הן לתוכנית הבנק עצמו להקצות 30 מיליארד דולר למכירת יתרות מט"ח ו-15 מיליארד דולר לעסקאות החלף, והן לשינויים בדפוסי הייבוא והייצוא. מפרוץ המלחמה הייבוא ירד בחדות בעקבות ירידת הביקושים במשק. הירידה בייצוא הייתה מתונה יותר, ונבעה בעיקר מירידת התיירות. כך העודף בחשבון השוטף גדל מאוד ברבעון הרביעי.

השקל נותר חלש במידה שהבנק מגדיר "פיחות עודף", הבנק דיווח עד כה שמכר בפועל אך ורק 8 מיליארד דולר בתחילת המלחמה, ואילו השווי של יתרות המט"ח דווקא עלה ב-10.5 מיליארד דולר, למרות המכירה, בעיקר בשל רווחי הון מהחזקת מניות וכן מתקבולי ריבית מהחזקת אג"ח.

התעלמות הממשלה מבעיות היסוד – חמורה מנזקי המלחמה

הבנק מונה מגמות שקשורות במלחמה ובמדיניות הממשלתית ומכבידות את הנטל על הצמיחה המשקית. כך למשל, עצירה של מיזמי תשתיות ציבוריים אזרחיים כרוכה בפגיעה ארוכת טווח בפריון; קיצוץ תוכנית החומש של המגזר הערבי, שמטרותיה להגדיל את האינטגרציה של המגזר במשק הישראלי, יפגע בחינוך ובתשתיות ביישובי החברה הערבית, ובכך גם בהגדלת ההכנסה הלאומית לאורך זמן; הארכה של תקופת השירות הסדיר מעכבת את היציאה של המשוחררים לשוק העבודה, והגדלת מספר ימי המילואים פוגעת גם היא בהיצע העבודה במגזר העסקי.

הבנק מצביע על בעיות יסוד בכלכלה הישראלית, שהשפעתן לטווח הארוך חמורה מזו של המלחמה. "אתגרי היסוד של המשק מתבטאים בפריון עבודה נמוך ובמיומנויות בסיס נמוכות של הקבוצות החלשות באוכלוסייה לעומת המקובל במדינות המפותחות, וכן בשיעור עוני גבוה בהרבה מזה השורר בהן", נכתב בדו"ח. "שיעורי התעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים נמוכים במיוחד, והיעדר לימודי ליבה בבתי ספר במגזר החרדי מונע מגברים חרדים ידע הנחוץ להשתלבות בשוק העבודה.

"נדרש שדרוג של ממש בהיקף התשתיות במשק ובאיכותן, בייחוד תשתיות תחבורה להסעת המונים. הגידול המהיר של אוכלוסיית המדינה מעצים את האתגרים הנוגעים להיקף התשתיות וכן לאספקת שירותים ציבוריים, ובראשם חינוך איכותי. בנק ישראל הגיש לממשלה בשנים האחרונות כמה דוחות עם המלצות מפורטות להתמודדות עם אתגרים אלה". הבנק מציין כי התקציבים שאושרו ל-2024-2023 כללו לא כלל רפורמות מאקרו-כלכליות, שנדרשות להתמודדות עם אתגרים אלו.