בצו בג"ץ, החל מהיום מוקפאות התמיכות הממשלתיות לתלמידי ישיבות בגילאי 18-26 שלא קיבלו פטור משירות בצה"ל, או שלא התגייסו מאז 1 ביולי 2023. זאת לאחר שהממשלה לא הצליחה להסכים על נוסח לחוק הגיוס, במקביל להתנגדויות משפטיות של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לנוסחים שהוצעו. לפי מחקר שערכה קרן ברל כצנלסון, התקצוב לישיבות מהמדינה מהווה כ-28% מתקציב הישיבות בממוצע, וישנן כ-250 ישיבות הנשענות בעיקר על התמיכה מהמדינה בשל אופי התלמידים שבהן, כך שרוב תקציבן נמצא בסכנת קיצוץ.

הקירות בבני ברק ביום הראשון לתחולת הצו מדברים, כמו תמיד, אבל דווקא לא בנושא הגיוס. הפאשקווילים עוסקים בצדיקים וצדיקות שהלכו לעולמם, בהזדעקות על בעלי עסקים שהתקינו מסכים בחלונות הראווה עם תמונות גברים ונשים, ובוויכוח הקבוע על כשרותן של הפאות הנוכריות.

רק מתחת לישיבת 'חזון נחום' לצעירים, דף A4 הקורא לאברכים בני 16-26 לגשת לעמדת 'נדרים פלוס' על מנת לחתום על 'עצומה לבג"צ'.

ביטוי פומבי לפסיקת בג"צ נראה בישיבת פוניבז׳, ספינת הדגל של הלמדנות הליטאית. במעונות של הישיבה נתלו שלטים הנושאים מסר חד משמעי: "או חרדי או צבא".

התלמידים שיצאו מלימודיהם לטובת קניית פחית שתיה מאשרים שהכרזה נתלתה השבוע, לאחר פסק הדין. "פוניבז׳ מחולקת לשניים", אומר יוסף חיים ל'דבר', ממהר בין שיעור לשיעור, "ואני מהצד היותר קיצוני, זה של הפלג הירושלמי".

תלמידים בפוניבז'. "פוניבז' תחזיק לא משנה מה, אולי במקומות אחרים תהיה יותר בעיה" (צילום: ניצן צבי כהן)

הוויכוח בין הצדדים נוגע לשאלת ההתייצבות בלשכות הגיוס לצורך קבלת הפטור. אנשי הפלג מתנגדים גם לעצם ההתייצבות. "אני לא חושב שגם מהצד השני יתגייסו" אומר יוסף חיים, "בוודאי שזה ישפיע אם יקצצו תקציבים, אני לא יודע איך, אבל זה לא יזיז אותנו".

דניאל, תלמיד אחר בישיבה, מודה שהאיום בהפחתת התקציב מעסיק את התלמידים, אך מדגיש שדנים בו רק בערב, אחרי הלימוד. "ברור שאנחנו מדברים על זה בינינו. תשמע, פוניבז׳ תחזיק לא משנה מה. עם או בלי תמיכת המדינה תמיד יהיה מי שיתרום לכאן. אולי במקומות אחרים תהיה יותר בעיה".

"יכול להיות שיקצצו בדברים", הוא מוסיף, "לא שהיום יש כאן שפע, אבל ימצאו במה לקצץ. זה יכול להיות גם בשוקולד למריחה. מה שבטוח – אף אחד לא הולך להתגייס בגלל זה. לפחות מי שלא חשב להתגייס בין כה וכה, שאלו אנשים שלא זכו להיות באמת חלק מהציבור".