חצי שנה לתחילת הפינויים בגבול הצפון, הוועדה לפיתוח וחיזוק הנגב והגליל של הכנסת סיירה לראשונה אתמול (ראשון) ביישובי אצבע הגליל הצמודים לגבול כדי לעמוד על הנזק של שישה חודשי לחימה.

רן שביט, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ כפר גלעדי אסף את חברי הוועדה, שכללו את חברי הכנסת מיכאל ביטון (המחנה ממלכתי), טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) ניסים ואטורי (הליכוד) ויונתן משרקי (ש"ס), על גג בית אחת המשפחות המפונות של הקיבוץ. מעל הבית עומד הכפר טלטין שמשקיף עליו ועל כל הקיבוץ.

לפני חודשיים טיל נ"ט מדויק שנורה ממנו הרג את מירה וברק איילון, תושבי כפר יובל, שכפר גלעדי נמצא בינו לבין הכפר הערבי. דרך טלסקופ קטן שהוצב במרפסת אפשר לראות את החור הענק שהשאיר טיל הקורנט בקיר הבית של משפחת איילון.

רן שביט, מפקד כיתת הכוננות בכפר גלעדי (צילום: דוד טברסקי)

"אין נקודה אחת בקיבוץ שהם לא רואים. מטולה, יובל, מעיין ברוך, הכל חשוף לחלוטין" אומר שביט, ומבקש מחברי הוועדה להזדרז ולרדת למטה לכיוון המקלט. מסקירה כללית של האזור, שביט מצביע על מספר מבנים גבוהים שנבנו לאורך הגבול עם ישראל לאורך השנים ומשמשים את צלפי ותצפיתני החיזבאללה שמצביעים על היערכות מלחמתית גבוהה מצד הארגון – כזו שאי אפשר יהיה לפייס בהפסקת אש.

כיתת הכוננות לא חוששת כרגע מכיוון שכל השטח מלא, בינתיים, בחיילים, אבל לשביט ולשאר חברי הקיבוץ זה ברור – השקט זמני. "אם לא ישטחו פה כמו ששיטחו בקונטרה אחרי מלחמת יום הכיפורים – לא יהיה לנו שקט", הוא אומר. "ובינתיים הם חוגגים ואנחנו מתחבאים במקלט".

שכונה חדשה, אבל מי ירצה לגור בה?

כ-40 מחברי הקיבוץ ממשיכים לנהל את המשקי החקלאיים והמלון של הקיבוץ, מקור ההכנסה המרכזי שלו. שביט מספר שהוא נפרס בשטח שמשקיף לעבר הרכס, הנוף הכי יפה באזור, מה שהופך אותו למטרה הטובה ביותר עבור צלפי החיזבאללה. "יש שם נזקים שאין לי מושג אם מישהו יבוא להשקיע או לשפץ" אומר שביט, מתחת למלון נבנית מזה שנה שכונה חדשה שכרגע בשלבי הנחת התשתיות הסופית. "אנחנו בדילמה אמיתית אם לצאת בכלל לשיווק – אני לא יודע להגיד אם זה מעשה אחראי לחיי אדם".

כל שאר 650 חברי הקיבוץ מפוזרים בין מספר כפרי "נופש" מסביב לכנרת, שבקיבוץ מכנים היאחזויות. ל-20 מבוגרים נמאס מהחדרים הקטנים והם חזרו לקיבוץ למרות בקשות הצבא לא לעשות את זה. "הדבר הכי חשוב שצריך לדבר עליו היום אלו תאי משפחה", מסבירה שקמה פלדמן, רכזת הקהילה של הקיבוץ. "מה זה אומר שמתבגרים והורים יגדלו ביחד באותו חדר במשך שנה, ילדים קטנים והורים צפופים בסלון קטן.

שקמה פלד, רכזת הקהילה בכפר גלעדי (צילום: דוד טברסקי)

"חוסר תעסוקה, חוסר במענה חינוכי – אני לא חושבת שמישהו במדינה מבין את התמונה הזו" אומרת פלדמן. על פי סקירה שעשו בחודש האחרון בקיבוץ, הם הבינו שבקרב רוב המשפחות לפחות מבוגר אחד לא עובד בכלל, או עובד במשרה חלקית בלבד. "הפגיעה הכלכלית במשקי הבית גדולה כי יש הרבה הוצאות נוספות שהיו גבוהות מאוד בהתחלה ונמשכות עד היום".

החמ"ל במבנה שלא שופץ מאז ההפגזה ב-1999

אך עם כל האתגרים, המצב שהכי מדאיג את כפר גלעדי, ושכנתה במורד הרכס, קריית שמונה, הוא מה יקרה ביום שאחרי. ל-20 התושבים המבוגרים שגרים כרגע בכפר גלעדי, רובם הרבה אחרי שנת ה-80 לחייהם, אין מענה רפואי בכל האזור. רק במקרים קיצוניים, כוח מיוחד יוכל לפנות אותם לבית החולים זיו בצפת, אך כל שאר טיפולי ומעקבי השגרה קפאו לכל תושבי הקיבוצים, המושבים והערים באזור. הפחד הגדול הוא שבתום המלחמה צוותי הרפואה, החינוך והרווחה לא יחזרו לאזור, מה שייצור מחסור בשירותים נדרשים במקום בו מלכתחילה השירותים הציבוריים נמצאים במצב גרוע יותר מאשר במרכז הארץ.

"שני סקרי עומק הראו לנו שכמעט מחצית מתושבי קריית שמונה עשויים לא לחזור בתום המלחמה" מספר אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה. הוא עומד במרכזו של מה שהיה עד לפני חודשיים הסלון של משפחת אוחנה. הטיל שחדר אל הבית פגע בבלון גז ששרף את הבית על כל תכולתו.

ספרייה בבית משפחת אוחנה שנפגע מרקטה בקריית שמונה (צילום: דוד טברסקי)

העיר ספגה בשטחה 400 שיגורים בששת החודשים האחרונים. 40 מבנים נחרבו ובמקומם יידרשו להיבנות בתים חדשים. "13% מהתושבים אמרו שכבר התחילו לבנות את חייהם החדשים במקום אחר, 30% אמרו שיחשבו על לחזור לעיר רק שנה אחרי סיום המלחמה – כי הם רוצים לראות איך יראו הסדרי הביטחון", אומר שטרן. "בית הרוס לוקח לבנות שנתיים. אתם יכולים לדמיין מה יקרה אם יתממש תרחיש הבלהות של מלחמה ענקית בלבנון? אנחנו לא נצא מזה שנים".

מפעל אלביט, ממקורות התעסוקה הטובים בעיר נדרש, להעביר את עצמו מחוץ לעיר לפני מספר חודשים בשל חוסר במיגון. עזיבתו של המפעל, שאמור היה להיות פתוח כל הזמן בגלל חשיבותו למערך הביטחוני, משקפת בעיני שטרן את החידלון של המדינה לגבי מצבה של העיר. "בשביל שאלביט תחזור אני צריך לבנות לה מרחב ממוגן עצום – אין לי משאבים לזה ואין לי כתובת במדינה לפנות אליה בנושא".  

מימין לשמאל: ראש עיריית שמונה אביחי שטרן, יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון, ח"כ ניסים ואטורי (צילום: דוד טברסקי)

חברי הוועדה התכנסו במרתף הממוגן שמשמש כחמ"ל העיר. זהו המבנה המקורי של העירייה, שלא משמש אותה מאז שנהרגו בו שני עובדים כשהופצץ ב-1999. השיפוץ שלו היה יקר מדי ורוב הבניין ננטש. שרידי הרסיסים והפגזים שפגעו בו עדיין נראים בבטון "ב-1999 הגיעו לפה כל חברי הכנסת – הבטיחו ודיברו הרבה. אבל אנחנו 25 שנה אחרי ובניין העירייה יושב במתנ"ס ליד", אומר שטרן. "המצב הזה לא יוכל לחזור אחריו אחרי המלחמה" .

הוועדה תפעל במקרה שהממשלה לא?

התאריך האחרון לקבלת החלטות שמסמנים בקרית שמונה וכפר גלעדי הוא ה1.7. אם עתידה של שנת הלימודים באזור לא יקבע עד אז, רבים מתלמידי האזור ירשמו לבתי הספר במקומות הפינוי. ראשי המועצות בצפון אמרו שלא התפשרו בנושא. יו"ר הוועדה ביטון קבע את חזרת בתי הספר כיעד ראוי, אך הסתייג מעט ואמר שהמצב הביטחוני יצטרך להיות פקטור. "יש לי בית ספר עם מקלט עצום אבל יש לו 3 קומות – ילדים יפצעו רק מלרוץ לתוכו. איך אפשר להחזיר ככה את הלימודים?", תהה שטרן,  "אי פתיחת שנת הלימודים יהיה עוד צעד שירחיק את המשפחות מהאזור".

בית שנפגע מרקטה בקריית שמונה (צילום: דוד טברסקי)

"חסרה כתובת ממשלתית אחת" אמר ביטון. ביחד עם קבוצה של ח"כים הוא מוביל בחודשים האחרונים את קידומה של הקמת מינהלת, או גוף משרדי מקביל, שיאפשר כתובת אחת לכל צרכי תושבי הצפון והשיקום העתידיים. ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר היום שבשבוע הבא תוגש לשולחן הממשלה הצעה לשיקום וחיזוק הצפון, אך הבטחה דומה נשמע כבר מספר פעמים בחודשיים האחרונים והיא טרם התממשה.

"יש וודאות ביטחונית כרגע, אבל הצפון צריך וודאות גדולה יותר – וודאות כלכלית", אמר ביטון. "לא חייבים מינהלת. אפשר להקים היום משרד אחד, להביא לשם משאבים ולאפשר לו לקדם תוכניות. אנחנו מחכים להחלטת ממשלה, ואם לא תבוא נדאג לדרוש אותה".  ח"כ ואטורי הוסיף שאם הצעת הממשלה לא תקודם בקרוב, הוועדה תוביל הצעת חוק משותפת לקואליציה והאופוזיציה בנושא.

ח"כ ביטון ציין שקציני הבטיחות של הכנסת חששו לאפשר לוועדה לצאת לשטח בגלל המצב הביטחוני, ואכן, במהלך הסיור נשמעו אזעקות ואש של צה"ל בכל הסביבה – שגרת החיים של כל אלו שממשיכים לחיות באזור, שברובם מרגישים נטושים וללא הנהגה.

היקב שנפגע במושב אביבים (צילום: דוד טברסקי)

בסוף הסיור ביטון עלה למושב אביבים, שלפני שבוע אמיר ביטון, המחזיק יקב במושב בו מתגורר, איבד כרבע מיליון בקבוקי יין, רובם יין בוטיק ייחודיים שהוא מייצר ואוסף שנים רבות, לאחר שהיקב ספג הפגזה כבדה. בניגוד למצב הרגיל, אנשי מס רכוש הגיעו למושב תוך מספר ימים ואמדו את הנזקים בכ-40 מליון ש"ח, אך השיקום ייקח עוד זמן רב. "(אנשי מס רכוש) נכנסו פנימה. הכל מנופץ ומריח מאש ויין. עמדנו ובכינו", מספר בעל היקב. הוא משבח את אנשי מס רכוש שנעמדו לצידו ומלווים יומיומית את דרך השיקום הארוכה שצפויה ליקב אותו ירש ביטון מאביו וסביו – שהקים אותו בשנות ה-50. "אני לא רוצה כסף. אני רוצה שנסראללה ידע רק דבר אחד – אנחנו לא מתקפלים מפה. הוא לא יסמן 'וי' על אביבים".