במערב הגליל אין כל חדש. אתר הבנייה של שכונת הבנים הצנועה, של 30 בתים סך הכל בקיבוץ מצובה, עומד חשוף לחלוטין אל מול הטילים החכמים של חיזבאללה. השכונה הנבנית נטושה כבר שישה חודשים. הקיבוץ ריק והקב"ט המועצתי של מטה אשר, ישי עפרוני, כועס על אחת ממשפחות הקיבוץ שחזרו למקום והשאירו את הרכב שלהם בנקודה הכי חשופה בקצה הרחוב. "יש איזה מיצוי של המלונות והאירוח. חלק מהמשפחות חוזרות, אולי רק לזמן קצר, כי אי אפשר יותר", הוא אומר.  

הפגיעות באזור מרובות, ורק מספר שעות לפני ששדולת הצפון של הכנסת הגיעה לביקור בקיבוץ, מספר פגיעות נרשמו בקיבוצים ובשדות מסביב.

בנסיעה על הכבישים שהספיקו להיהרס בגשם החורף האחרון, אפשר לראות מוצבים מאולתרים, סוללות כיפת ברזל, טנקים ותותחים מבצבצים מכל שיח. חלקם נמצאים קרוב מאוד ליישובים, וכל ירייה לכיוון הלבנון נשמעת היטב ומורגשת בכל הגוף (זה קורה כל כמה דקות). כך גם ביישובים שלא פונו, כמו המושבים עבדון, מנות ומצפה הילה, שביקשו להיות מוכרים על ידי המדינה כנפגעים של המצב המלחמתי, אך בינתיים נענים בסירוב. 

הכפר ערב אל עראמשה כפי שנראה ממצפה הילה (צילום: דוד טברסקי)

תיירים לא מגיעים יותר לאזור. כל העסקים הקשורים בהם, שבתקופת חגי האביב נמצאים בשיא הפעילות העסקית, עומדים סגורים. "המדינה צריכה להגיד לאנשים שאנחנו בשלב חדש של הלחימה. אנחנו מתכוננים לזה שנחזור אולי בספטמבר, באוקטובר", אומר עפרוני.

בחודשים האחרונים המועצה החליטה לקחת יוזמה ולחמש את עצמה בנשק וטכנולוגיות הגנה מתקדמות על חשבונה. "אנחנו עושים הנחה לצה"ל", הוא אומר בחיוך שלא מתאמץ להסתיר רצינות, ובמידה מסוימת אכזבה. גם בצפון יש שבר באמון, ואם כבר פינוי של שנה – אז שלפחות החזרה תהיה מאובטחת. 

"יש הבטחות ויש סיורים – אבל זה הכל צ'קים ללא כיסוי"

עתידה הלא ברור של שכונת הבנים הוא כמשל לכל מצבו של הגליל המערבי. כמעט 11 אלף מתושביו פונו, וכיום המדינה מבקשת להעביר להם מסר ברור: בתי הספר לא ייפתחו ב-1 בספטמבר, וכדאי שהמועצות יעבדו בפתיחת בתי ספר זמניים.

"גם את זה המדינה לא אמרה לנו באופן ברור, כמו שניתן היה לצפות. נותנים לנו להבין את זה לבד, שלא תהיה לפה חזרה בחצי השנה הקרובה", אומר ראש מועצת מטה אשר ויו"ר יישובי קו העימות, משה דוידוביץ לחברי הכנסת אליהו רביבו (הליכוד) ואפרת רייטן (העבודה), ראשי השדולה שהגיעו לסיור באזור.

מזה מספר חודשים שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבטיח לקדם תוכנית לשיקום האזור, אך בינתיים ראשי המועצות שמעו רק הבטחות. "לצערי, המדינה לא איתנו", אומר דוידוביץ', "אבל זה לא רק הכסף. אם לא נצליח לייצר השקעה שתתמרץ פיתוח צמיחה, כמו שעושים בדרום הארץ, אנחנו נאבד פה תושבים". 

ח"כ אפרת רייטן, משה דוידוביץ' וח"כ אליהו רביבו (צילום: דוד טברסקי)

ראשי המועצות כועסים, ובעיקר שבעים מהבטחות. לשדולה הצטרפה משלחת צנועה של שגרירות טיוואן, שקיבלה החלטה לתמוך באזור. השגרירה, יא פינג לי, הייתה בהלם מהיישובים השוממים, ההרס ומצב הדריכות אותו היא מכירה רק מביקוריה בעוטף. היא תהתה איך זה שבכל העולם כלל לא מכירים את המצב.

אבל הבעיה עמוקה בהרבה. ספק אם רוב הישראלים, ובתוכם נציגי השלטון, מבינים שבצפון מתחוללת מלחמה הלכה למעשה, עם נזקים ממשיים שמצטברים כבר לסכומים של מעל למיליארד שקלים בנזקים – וזה עוד לפני שנעשתה סקירה מלאה על הפגיעה בתיירות והעסקים באזורים הקרובים לקו הפינוי, שהפעילות הכלכלית בהם כמעט שותקה לחלוטין. 

הבעיות עליהן חזרו ראשי היישובי בצפון, אלה המזוהים עם האגף השמאלי יותר של השלטון ואלה שעם הימני, כבר מוכרות ובמידה מסוימת שחוקות, אך אין להם ברירה. למרות הפילנתרופיה הרבה שהושקעה באזור, כולל מערכי מיגון שתרמו הפדרציות היהודיות בארה"ב ליישובים הדרוזיים והערביים – הם יודעים שללא המדינה, לא תהיה להם תקומה.

"יש הבטחות ויש סיורים – אבל זה הכל צ'קים ללא כיסוי. לנו אין ציפיות יותר", אמר בכעס ראש המועצה הדרוזית כיסרא סמיע, יאסר גדבאן. דאגותיו כפולות ומכופלות – ביישוב שלו, ובעוד שבעה יישובים דרוזיים באזור המירון, ששכלו שבעה בנים במהלך המלחמה האחרונה, אין מיגון, אין מקלטים והציבור היהודי לא מגיע יותר לקניות וטיולים. ייאוש.  

ח"כ רביבו, שמתעקש על כך שתוקם מנהלת או גוף מתכלל לכל מערך שיקום הצפון, סיפר שקיבל הבטחה משר האוצר, בצלצל סמוטריץ', על כך שהכסף לצפון כבר קיים, ומצפה למצוא את דרכו למשרדים השונים שיטפלו בצפון. רביבו הוא אמנם חבר כנסת חשוב במפלגת השלטון – אבל קשה להאמין לעוד "הבטחה על הנייר" גם מפי שר האוצר.

נתניהו זרק את המספר 3.5 מיליארד שקלים לפני חודשיים. הוא חזר על כך מספר פעמים לאחר מכן ועוד פעם בסוף השבוע הקודם. מאז המצב הביטחוני בצפון רק החמיר, והתושבים מפחדים שכל החרפה במלחמה עם האויב מצפון תרחיק את החזרה, תייקר את השיקום ותנתק את התושבים המפונים מביתם עד למצב שלא ירצו לחזור.  

"צורך בהול בגורם מתכלל שייתן מענה"

"המצב מגיע לנקודת רתיחה", אומרת ח"כ אפרת רייטן. לדבריה, לא נעשה עדיין שום מהלך רשמי באוצר להעברת כספים ייעודיים לתושבי הצפון. "לתושבים נמאס ובצדק. אנחנו נוציא פנייה נוספת לראש הממשלה בדרישה להקמת המנהלת כפי שהצהיר בשבוע שעבר. יש צורך בהול בגורם מתכלל שייתן מענה לכל צרכי התושבים – ביטחונית, כלכלית וחברתית". 

רביבו ורייטן אמרו בכנות גלויה לראשי המועצות – לסיורים, הוועדות והשדולות, עם כל הרצון הטוב, יש מעט מאוד מנוף פוליטי על מקבלי ההחלטות.

חודש למלחמת חרבות ברזל, ראשי המועצות של הדרום, על עשרות חטופיהם, אלפי פצועיהם ועשרות אלפי מפוניהם, הגיעו לישון מחוץ למשרדו של ראש הממשלה כדי לבקש את מה שנראה לכל אדם הגיוני כמובן מאליו. הדוגמה הכואבת הזו ממחישה את הדרך הארוכה אותה יצטרכו ראשי המועצות בצפון לצעוד, עד שיראו את הכספים המובטחים.