הלחץ הגובר על בעלות בריתה של ישראל להפסיק את אספקת הנשק הגיע לשיא השבוע, לאחר הפגיעה בארגון 'המטבח המרכזי העולמי' (WCK) בעזה, שבה נהרגו שבעה עובדי סיוע. הקריאות להגביל את מכירת הנשק לישראל גוברות בין היתר בחמש המדינות שאחראיות ליותר מ-95% מהייבוא הביטחוני. בימים האחרונים סוגיית מכירת הנשק לישראל עלתה לכותרות בארה"ב, בגרמניה, בצרפת, באוסטרליה ובבריטניה – המדינות החשובות ביותר לישראל בהיבטים אסטרטגיים.
בארה"ב, המספקת יותר מ-70% מהנשק שישראל רוכשת לפי גלובס, או 68% לפי הגרדיאן, פנו אתמול (רביעי) בלילה 56 חברי קונגרס דמוקרטים לנשיא ג'ו ביידן ודרשו ממנו "להגביל את מכירת הנשק לישראל בעקבות תקרית 'המטבח המרכזי העולמי'". חברי הקונגרס קוראים לעצור את עסקאות הנשק ההתקפי עד שתסתיים חקירת הממשל האמריקני בעניין הרג אנשי הסיוע ברצועה.
בממשל האמריקני הבהירו כי הם עוברים על החקירה הישראלית והפרטים – ולא שללו כי ארה"ב תדרוש חקירה עצמאית חיצונית כפי שדורש ארגון 'המטבח המרכזי העולמי', שאנשיו אמרו שאינם מאמינים שצה"ל מסוגל לחקור את עצמו באמינות.
ארה"ב מספקת לישראל סיוע צבאי של כ-3.8 מיליארד דולר מדי שנה, סכום שנשאר יציב בעשור האחרון, בניגוד לרמות הסיוע ההולכות ופוחתות של האמריקאים לבעלי ברית אחרים.
בגרדיאן מציינים שנתון זה לבדו לא מספיק כדי להסביר את האינטימיות של מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב: ישראל נהנתה מהתמיכה הפיננסית האמריקאית הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, וקיבלה עד 2023 סיוע בסכום מצטבר של 158 מיליארד דולר.
ב-2016 שתי המדינות חתמו על מזכר ההבנות השלישי שלהן לעשר שנים בנושא סיוע צבאי, שארה"ב התחייבה בו לספק סיוע של 38 מיליארד דולר עד 2028, הכולל 33 מיליארד דולר במענקי מימון צבאיים זרים, בתוספת 5 מיליארד דולר להגנה מפני טילים. לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר, הסנאט האמריקני העביר בפברואר הצעת חוק שתספק 14.1 מיליארד דולר בהוצאות משלימות הקשורות לישראל.
בריטניה הודיעה כי לא תשנה לעת עתה את מדיניות מכירת הנשק לישראל, לאחר דיווחים בכלי תקשורת בינלאומיים שהיא שוקלת להגבילה. שר החוץ דיוויד קמרון התייחס לדיווחים, והודיע בריטניה לא תמנע מישראל לרכוש את הנשק שרכשה בעבר או שיהיה דרוש לה בעתיד.
גרמניה, המספקת לישראל קרוב ל-20% מהייבוא הבטחוני לפי גלובס, או 30% לפי הגרדיאן, דחתה ביומיים האחרונים את הטענות שהעלתה נגדה ניקרגואה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שלפיהן היא מסייעת לישראל לבצע רצח עם בעזה. בעתירה לבית הדין טענה ניקרגואה כי הממשלה בברלין מספקת לישראל נשק, ומפירה בכך את אמנת ז'נבה. "כשמביטים מקרוב בהאשמות שהעלתה ניקרגואה – רואים שהן קורסות", אמר השבוע כריסטיאן טאמס, איש הצוות המשפטי הגרמני, לפאנל של 16 שופטים בבית הדין הבינלאומי.
צרפת ממשיכה בינתיים למכור נשק לישראל, אולם שר החוץ סטפן סז'ורנה אמר אתמול כי יש להפעיל לחץ על ישראל ואף להטיל עליה סנקציות כדי שתפתח מעברים נוספים לכניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. שר החוץ הצרפתי פסל את ההכרה בשלב זה במדינה פלסטינית, בניגוד להצהרות שהגיעו לאחרונה ממנהיגי ספרד ואירלנד.
אוסטרליה נמנעה עד השבוע האחרון מביקורת מובהקת על ישראל, אולם אתמול אמרה שרת החוץ פני וונג כי מאז שהחלה המלחמה ארצה לא סיפקה לישראל נשק, ושתשקול לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית כדי לקדם את פתרון שתי המדינות "ולסיים הסכסוך הישראלי-פלסטיני".
איטליה, שוודיה, קנדה, הולנד, יפן, ספרד ובלגיה הודיעו שיפסיקו לשלוח נשק לישראל. בדנמרק דנים בבית המשפט בתביעה שדורשת להשעות את ייצוא חלקי מטוסי ה-F-35 לארה"ב, מכיוון שהיא מוכרת את המטוסים המוגמרים לישראל.
